בסוף העשור הראשון של המילניום היחסים בין דן אורבך ופטריק קרני התדרדו ונראה היה שאחרי ארבעה אלבומים, הבלאק קיז עומדים להתפרק. הסיבה לקצר בין חברי הילדות מאקרון אוהיו הייתה אשתו של קרני, שאיתה אורבך לא הסתדר מהיום שהכירו. הוא חשב שהיא לא טובה לקרני אבל לא הצליח להסביר לו למה. זה לקח קצת זמן אבל לבסוף קרני גילה שאורבך צדק, אשתו בגדה בו עם אחד החברים הכי טובים שלו, מעלה בכספו וסכסכה בינו לבין אורבך. אחרי שגילה את כל זה הוא שקע בדיכאון עמוק צרך הרבה אלכוהול ועלה משמעותית במשקל עד שאורבך בא לעזרתו. השניים ישבו, דיברו, התחבקו ויצאו לדרך משותפת חדשה שנפתחה עם אלבום פריצה שסימן את תחילת ההצלחה המטאורית של הלהקה בעשור שחלף מאז שיצא.
האלבום הוקלט באולפני Muscle Shoals Sound האגדיים במאסל שולס אלבמה, האולפנים שבהם הוקלטו כמה מהאלבומים האהובים והמצלחים בהיסטוריה כמו Sticky Fingers של הסטונס, Atlantic Crossing של רוד סטויארט ועוד.
כיוון שהבלאק קיז אפשרו שימוש כמעט חופשי במוזיקה שלהם לצורכי פסקולים, פרסומות ומשחקי מחשב הם כבר היו להקה אהובה בקרב החוגים הנכונים, אבל עוד לא ידעו הצלחה מסחרית גדולה ופריצה עולמית. Brothers שינה את כל זה הרבה בזכות הסינגל Tighten Up שהופק בידי Danger Mouse וטיפס לראש המצעדים.
ההצלחה הגדולה גבתה מחיר. סיבוב ההופעות לא נגמר והתיש את השניים שהחליטו לבטל אותו ולקחת קצת חופש. "הבעיה" הייתה שהם לא יודעים לקחת חופש והזמן שהתפנה הוקדש לעבודה באולפן. התוצאה הייתה El Camino אלבום בהפקת דיינג'ר מאוס, שהפעם היה שותף גם לכתיבה וליצירת השירים. El Camino המשיך מהנקודה ב-Brothers עצר והפך את הקיז לאחת מלהקות הרוק המצליחות של העשור.
לציון עשור לצאת שני האלבומים תומר מולוידזון הקדיש את ספיישל של חצות לסיפורם של ה-Black Keys.
