האלבום דז'ה וו שיצא במרץ 1970 הפך את קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג למגה סטארים, אבל זמן קצר אחריו הסופרגרופ הגדולה של הרוק כבר התפרקה ובזה אחר זה הגיעו אלבומי סולו מצוינים של כל אחד מחברי הרביעיה. הראשון היה ניל יאנג עם After the Gold Rush ואחריו הגיע סטיבן סטילס שגייס גם את קלפטון וגם את הנדריקס לאלבום הבכורה שלו. אלבום הסולו הראשון של דיוויד קרוסבי ראה אור בפברואר 1971 ולמעשה זה אפילו קצת מוזר לקרוא לו אלבום סולו.

מאחורי האלבום עומדת חבורה גדולה של כישרונות – נבחרת החלומות של סן פרנסיסקו והסביבה עם מוזיקאים מהגרייטפול דד, ג'פרסון אירפליין וסנטנה לצד החברים יאנג ונאש וגם ג'וני מיטשל, שכמה שנים קודם לכן קרוסבי גילה אותה והפיק את אלבום הבכורה שלה. בניגוד למתחים ולריבים בהקלטות של CSNY, האווירה כאן הייתה אחרת לגמרי. חלק גדול מהמוזיקאים שהשתתפו באלבום של קרוסבי עבדו על אלבומים משלהם במקביל באולפני Wally Heider בסן פרנסיסקו – הם באו והלכו, לפעמים סתם קפצו לג'מג'ם ולפעמים השתתפו בהקלטות. ולא פחות חשוב הם עזרו לקרוסבי להתאושש מהטרגדיה שפקדה אותו בסתיו של 1969, מותה של זוגתו כריסטין הינטון בתאונת דרכים. לדבריו, העבודה על האלבום הצילה אותו.

התוצאה הייתה יצירת מופת חד פעמית שקרוסבי לעולם לא יצליח לשחזר שוב. האלבום השני שלו יראה אור כמעט 20 שנה אחרי, אבל החבורה שליוותה אותו כאן המשיכה ביחד לעוד אלבומים.

גיל מטוס ואורי ב"ש מחנות התקליטים "השריטה"חזרו לסיפור של האלבום במלאת 50 שנה לצאתו - על הדרך שקרוסבי עשה אליו והשירים שכתב משנות השישים המוקדמות ועד לשיתופי הפעולה עם כמה מהמוזיקאים שמנגנים לצדו באלבום.

עוד על דיוויד קרוסבי:
50 שנה לאלבום הבכורה של קרוסבי, סטילס ונאש
50 שנה לאלבום דז'ה וו, של קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג