בעיני רבים, האלבום Stankonia של OutKast הוא לא הטוב שבאלבומיהם: רבים התחברו יותר לאחד או יותר משלושת האלבומים שקדמו לו או ל- Speakerboxxx/The Love Below שיצא אחריו. בדירוג האלבומים לפי חשיבותם, לעומת זאת, אין כמעט עוררין על כך ש- Stankonia נמצא במקום הראשון. ברמת "החשודים המידיים" הוא כולל את הלהיט הענקי Ms. Jackson שהזניק אותם אל המיינסטרים, את פצצת האנרגיה B.O.B (שיר העשור של מגזין Pitchfork לעשור של 2000 – 2010) ואת הלהיט המגה-פאנקי So Fresh, So Clean.

צלילה אל תוך האלבום כולו מגלה שהאלבום הזה זרע את הזרעים לא רק להצלחה הגדולה אף יותר של Outkast בהמשך, אלא למגמות חשובות בעולם ההיפ הופ כולו, במיוחד היפ הופ תוצרת אטלנטה. התעוזה של Andre 3000 להרחיב את גבולות ההיפ הופ, הן במראה האקסצנטרי שלו והן באופן שבו הגיש את הטקסטים בשילוב בין ראפ לשירה הפכה למודל לחיקוי עבור ראפרים שהגיעו בהמשך ולא התביישו להיות מוזרים, כל אחד בדרכו שלו – די להביט ב- Young Thug והמראה האנדרוגני שלו או להאזין להגשה שלו כדי לזהות את ההשפעה הגדולה של אנדרה. גם Big Boi לא נשאר חייב באלבום הזה ודאג לאזן את אנדרה בראפ מחוספס ומהודק, גם בכמה שירים שבהם חרז ללא שותפו להרכב. התפקידים השונים שלקחו על עצמם אנדרה וביג בוי באלבום (כולל בהפקה של רובו, תחת השם Earthtone III, טריו הפקה הכולל את שניהם ואת Mr. DJ) אפשרו לכל אחד מהם לגלות את האינדיווידואליות שלו, מה שמאוד עזר להם באלבום הכפול שהגיע אחריו, שהורכב משני אלבומי סולו של חברי הצמד.

האלבום המשיך להביא לידי ביטוי את ההצהרה המפורסמת של אנדרה בשנת 1994: "The South Got Something to Say". לצד ביג בוי ואנדרה אפשר לשמוע שם את החברים הקבועים מההרכב Goodie Mob, אבל גם שמות חשובים שהפכו לאייקונים בראפ הדרומי כמו Killer Mike ו- Gangsta Boo.

השבוע בספיישל של חצות תומר גרשנמן ומיכאל כהן ציינו 20 שנה לאלבום פורץ הדרך של Outkast.