לקראת סוף שנות השישים, האווירה האופטימית של קיץ האהבה, אחווה ושינוי חברתי הוחלפו בתחושת ייאוש, וקיטוב חברתי בעקבות רציחות פוליטיות והסלמה במלחמת וייטנאם. החברה האפרו-אמריקאית שעד כה שאפה להפוך לחלק מהחברה האמריקאית הלבנה, החלה להתכנס בתוך עצמה ולחזק את המוטיבים שמבדלים אותה. מהלבוש, תספורות האפרו ועד לסלנג, נטישת הנצרות ומבט מלא גאווה וערגה לתרבות האפריקאית שהודחקה. הפסקול של רגשות הגאווה החדשים של הקהילה האפרו-אמריקאית היה הז'אנר החדש שהחל להפציע - Fאנק. חלוצי הז'אנר היו ג'יימס בראון וסליי אנד דה פמלי סטון, אבל מי שלקחו את הז'אנר לשיא והובילו אותו בגאון בשנות השבעים היו הקולקטיב Parliament-Funkadelic, שתי הלהקות שהנהיג ג'ורג' קלינטון.
לציון 50 שנה לצאת אלבום הבכורה של Funkadelic יואב יפת ובן רד חזרו לסיפור הקמתו של הקולקטיב.
