יש שני דברים שכריס קורנל לא הצליח להבין עד יום מותו - על מה הוא כתב את Black Hole Sun ואיך דווקא השיר הזה, מכל שיריו המצוינים, הפך להמנון. גם מבלי שהוא יבין, השיר והאלבום ממנו הוא לקוח, Superunknown, הפכו לרגע הפריצה של סאונדגארדן. עם צאתו, עשור לאחר הקמת הלהקה, יבינו סוף סוף רבים ברחבי העולם את מה שקבוצת מעריצים מקומית ידעה כבר מזמן: הרביעייה הזו מסיאטל היא אחת הלהקות הטובות בעולם. "הלהקה החדשה בסביבה", כינו אותם מבקרי מוזיקה חיצוניים לסצנה ומעריצים חדשים באותה השנה. "פחחח, הם תמיד היו כאן", השיבו בזלזול ובצדק יודעי הדבר שטרחו לבדוק ולהסתקרן עוד לפני.
עשר שנים חלפו מתחילת הדרך של סאונדגארדן ב-1984 ועד רגע הפריצה שלהם למיינסטרים ב-1994 עם Superunknown. זה לא שלא היו להם אלבומים נפלאים לפניו, אבל נדמה שהאלבום הזה פשוט הגיע בתזמון המדויק ביותר עבורם. על האלבום Badmotorfinger, שיצא ב-1991, העפילו הפריצה המטאורית של נירוונה עם נוורמינד ושל פרל ג'אם עם Ten. ומה אפשר לעשות מול היווצרות טיטאנים שכזו.
לפני כן, שני האלבום הראשונים של הלהקה, יצאו עוד לפני שהמוזיקה האלנטרנטיבית מסיאטל דחקה את הגלאם מטאל לשוליים וזכתה לכינוי גראנג' בתקשורת. הם השפיעו על נירוונה ופרל ג'אם רבות, היו שותפים להגדרתו הראשונית של הגראנג', אך קצרו את פירות ההצלחה רק אחריהם. למעשה, Superunknown יצא ממש רגע לפני שהמסיבה נגמרה, בשיא הפופולריות המיינסטרימית של הז'אנר ושנייה לפני שהוא נמוג ומתפורר מתשומת הלב העולמית שזכה לה. למעשה, האלבום הזה הוא אולי הפסגה האחרונה שלו.
הגראנג' ביטא את הצד האפל של החיים בזמן שמסביב כולם חגגו. השירים ב-Superunknown עסקו בדיכאון, התאבדות, פחד, אובדן, ניכור והתמכרויות. אולי הבולט שבהם הוא היה Fell on Black Days שעסק בפחד הכי גדול של קרונל, הפחד שבאמצע כל הטוב יגיע הדיכאון הגדול והמוכר בלי שום אזהרה מוקדמת. הפחד שככל הנראה התגשם ב-18 במאי 2017. אבל Superunknown היה מאמץ של להקה ולא של אדם אחד, כל חברי הלהקה תרמו שירים נפלאים לאלבום וכולם לקחו את עצמם לקצה כדי ליצור אלבום שהוא יצירת מופת. וזה הצליח להם בענק.
לציון 30 שנה לצאת האלבום תומר מולוידזון חוזר לסיפור של הלהקה ושל הסולן שלה, זה שהתחיל לשיר רק כי לא היה מישהו אחר בסביבה שיעשה את זה, והפך לאחד הגדולים בהיסטוריה.
