השנה היא 1984. הרכב ג׳אז-סול בריטי שחבריו דלי אמצעים וגרים במקומות מזדמנים ונטושים, מחליט להוציא את אלבום הבכורה שלו. בזמן שהעולם שקוע במוזיקת הגל החדש והסינת'ים משתלטים על המצעדים, הוא מצליח לכבוש את העולם כולו ולרשום הישגי מכירות חסרי תקדים. להרכב קוראים Sade, על שם הסולנית שהפכה לפנים הכי מזוהות שלו ולקול הקטיפתי שמאחורי השירים עם הסאונד העל-זמני והייחודי שמשלב ששילב ג'אז, מקצבים לטיניים ופופ מתוחכם.
הנסיון של שאדיי בעולם האופנה שעסקה בו לפני שהפכה לזמרת ויכולת הכתיבה היצירתית שלה, תרמו מאוד בכל הקשור ליחסי הציבור והשיווק של אלבום הבכורה. והתוצאות לא איחרו להגיע. האלבום Diamond Life הגיע לטופ 10 בכל רחבי אירופה ומכר יותר מ-10 מיליון עותקים ברחבי העולם. כך, התברר שהיו הרבה מאוד אנשים שלא רצו לקנות עוד אלבום של טירז פור פירס או דוראן דוראן, ושאדיי פשוט לא נשמעו כמו שום דבר אחר שהיה בסביבה.
היום, לעומת זאת, ניתן לשמוע לא מעט דברים שמזכירים אותו או מושפעים ממנו. למעשה, גם 40 שנה לאחר שיצא האלבום הראשון שלה, נדמה שהצליל של שאדיי מעולם לא היה רלוונטי יותר. תעיד על כך, בין היתר, התחייה המחודשת שקיבל הלהיט הגדול ביותר שלה Smooth Operator ברשתות החברתיות לאחרונה. אבל עוד לפני שעולם המוזיקה הוצף בזמרות נאו-סול ענוגות ואמנים סופר מצליחים כמו דרייק ידווחו על הערצתם לשאדיי (ואפילו יקעקו את פניה על גופם), יצירתה שלחה זרועות רבות של השפעה. ביניהן, גם התרומה שלה לתחיית הסול בבריטניה עוד בשנות השמונים והתשעים, עם פריצתם של אמנים כמו ג'מירוקוואי וסימפלי רד.
עם השנים, מתברר כי לא רק השירים של ההרכב התגלו כעל זמניים והותירו אחריהם חותם מוזיקלי משמעותי. לצדם, גם האסתטיקה האופנתית של הסולנית שאדיי עצמה, שנחשבת עד היום לאייקון אופנה שהיווה השראה לסלבריטאים ואנשי אופנה רבים. לאחרונה, סגנון הלבוש שלה שהפך לטרנדי בקרב נשים צעירות שנחשפו למוזיקה שלה מהוריהן אפילו הוליד מושג חדש - Sade Girl או Sade Aesthetic, המתארים בחורה מגניבה שדוגלת במינימליזם וסגנון לא מתאמץ. כמו באופנה, ככה גם במוזיקה.
במלאת 40 שנה לאלבום שהכיר לנו את שאדיי לראשונה, וזה שבו נמצאים כמה מהשירים הטובים ביותר שלה, מיה אופל דרוקמן הקדישה לו את ספיישל 88.
