"אני אדם מגוחך, ולכם יש מזל שלא שילמתם כסף בשביל לראות אותי מופיע". במילים האלו הציג את עצמו ג'ף באקלי לקהל של כמה עשרות אנשים נלהבים וצוחקים, שצפו בו מנגן ושר בין לגימות מבירה לביסים מהמבורגר. המקום הוא Sin-é, בית קפה קטן באיסט וילג' בניו יורק. הזמן הוא 1993.
זה היה אחד מהמונולוגים המאולתרים הרבים שבאקלי נשא בין ביצועיו המאולתרים לא פחות באותה הופעה. רגע לפני זה הוא ניגן את הריף של Smells Like Teen Spirit שהיה קלישאה שחוקה כבר אז, שנתיים אחרי צאתו, ושר על גבו חיקוי של הזמר הפקיסטני נוסראת פתח עלי חאן, אותו הוא הגדיר בתור "האלביס שלו". זהו רגע מקסים ומשעשע אחד מני רבים בהופעותיו של באקלי הצעיר, אך כזה שמלמד גם על ההתמקמות הזרה והייחודית שלו. בין השפעות מוזיקליות רחוקות, בין צ'ארמר כובש ומבדר ליוצר חשוף ופגיע, ובין הבמה המאולתרת בבית הקפה אל עמדת שטיפת הכלים שמאחוריה. בערבים מסוימים, באקלי היה מוזג בבית הקפה משקאות לאורחים. באחרים, הוא מזג להם את נפשו מוגשת על נגינה נמרצת ועירומה בגיטרה חשמלית.
מבט על רשימת הקאברים שביצע באקלי באותן הופעות סולו, מלמד רבות על עולמו המוזיקלי המגוון. בוב דילן והבנד לצד נינה סימון ובילי הולידיי, ואן מוריסון וזפלין לצד אדית פיאף וריי צ'ארלס. בלדות רוק ומוזיקת נשמה גבריות ונשיות, סוערות ועדינות, שהפך באקלי כולן לשלו בביצועיו הנוגים. חלקם, נכללו באי.פי הראשון שהוציא באקלי והוקלט באותו בית קפה, אחרים עשו את דרכם לאלבום הבכורה המונומנטלי שלו, זה שיצא השבוע לפני 30 שנה. שם, הם מונחים באורגניות וטבעיות נינוחה כל כך לצד שיריו של באקלי עצמו. מייצרים סיפור רב דורי ומעניקים תחושה של יצירה על זמנית, כבר ברגע שבו היא יצאה. אבל הדרך של באקלי ואלבום הבכורה שלו אל אותו מעמד נכסף ונשגב לא נסללה כל כך בקלות.
עם התפשטות השמועה על הופעותיו המסקרנות של באקלי ב- Sin-é, החלו לפקוד את המקום הקטנטן גם נציגים מחברות התקליטים קולומביה וסוני. אלו, נשבו בנוכחות הבימתית של ג'ף, בבלורית החלקה שלו ובמעברים החלקים עוד יותר בין זעקות שבר לפלצטו עדין. אפשר להבין אותם. כבר בצעירותו, לג'ף באקלי היה את הקול, היופי והכריזמה שאנשי הביזנס של עולם המוזיקה חולמים להפיק מהם הון. ולא הזיק גם שם המשפחה שלו. אבל לכופף את באקלי לתדמית "הבן של" זה לעשות לו עוול גדול.
הוא נולד וגדל בקליפורניה תחת השם סקוט מורהד עם אמו ואביו החורג, שהעניק לו גם את המשפחה הראשון שלו וגם את התקליטים הראשונים שהאזין להם. את אביו הביולוגי, זמר ויוצר הפולק טים באקלי, פגש ג'ף רק פעם אחת כשהיה בן 8, זמן קצר לפני שהאב נפטר ממנת יתר. שנים רבות לאחר מכן, ב-1991, יסכים ג'ף להשתתף בערב מחווה לאביו ולבצע את אחד משיריו. שם, למרות מטעני העבר, הוא יסגור איתו מעגל בשירה. אבל למרות הסיפור ההוליוודי, ההקשר המשפחתי והקול המפעים, נראה בתחילה שההימור של חברת התקליטים התברר כטעות.
אלבום הבכורה של באקלי, Grace, יצא באוגוסט 94' לקול ביקורות מעורבות ומכר פחות מ-200,000 עותקים. כשאדי תהילת הגראנג' עוד מפוזרים באוויר וראשית קולות הבריטפופ חוצים את האטלנטי לעבר ארץ האפשרויות, התברר שאין ביקוש רב למוזיקה הרגשית והפגיעה של באקלי. בניו-יורק, בה הוא הקליט והופיע, עסקו רוב מדורי המוזיקה בסצינת ההיפ-הופ הגועשת. Grace היה מיועד להיעלם בתהום הנשייה.
"תעשה מה שאתה עושה מספיק זמן ומתישהו יתחילו לצוץ כל הווירדוז" אמר באקלי על הבמה באחת מאותן הופעות ראשונות ב sin-e, וכמה שהוא צדק. בחלוף הזמן צבר אלבום הבכורה שלו מעמד מיתי ואגדי והתברג במקום גבוה בכל רשימת "האלבומים הגדולים" שמכבדת את עצמה. הוא גרם לתום יורק למרר בבכי, קיבל שבחים מאלילים של באקלי כמו רוברט פלאנט ודיוויד בואי, והשפיע על דורות של יוצרים עם גיטרה אקוסטית וחיים רומנטיים מתוסבכים. העוצמה של האלבום, ושל באקלי בכלל, נמצאת במפגש בין המחוספס, השיכור והחורק אל הרך, הערב והשמיימי. במתח שבין פריטה חרישית להתפרצות כלי נגינה רבים, בין יבבה שקטה לזעקה שממלאת את החלל כולו - במועדון ניו-יורקי, על גדות נהר בממפיס או במקלטי הרדיו שלכם.
מותו המסתורי והטראגי של באקלי בטביעה, לפני שהספיק להוציא את אלבומו השני עליו עבד, רק העצים את המיתוס של Grace. באופן טראגי עבורו, הוא גם נתן את האות להמוני חקיינים בבלורית שניסו להרשים את נערות הנשף שלהם בביצועים ענוגים ורכים לקלאסיקות רוק נדושות. לאף אחד מהם לא היה את הכישרון החד פעמי של באקלי. לכאורה, הצ'ארם והמניירות הקוליות המרשימות שלו יכלו לסובב את כל כיסאות השופטים ב-The Voice ולכבוש את הקהל באמריקן איידול גם היום, אלא שספק אם תוכניות שכאלו ומאזינים צעירים בני ימינו יוכלו להכיל את היצירתיות והספונטניות של הביצוע שלו. אסוף ומתפזר, שלו ומתפרץ. דורש זמן וסבלנות שמשתלמת בענק בשירים מלאי דרמה ורגעי קטרזיס בני 6 דקות שמרגישים הכי אישיים ואינטימיים שיש. זמר שמכיל בתוכו כל כך הרבה זמרים אחרים ולא היה מוכן להיות משהו שהוא לא הוא עצמו.
האזינו לתוכנית מיוחדת לזכרו של ג'ף באקלי עם נינט טייב
האזינו לתוכנית מיוחדת לזכרו של ג'ף באקלי עם נינט טייב
