לפני יותר מ-40 שנה, מארק נופלר נכנס לחנות מוצרי חשמל, שם הוקרן על מסך ענק קליפ של להקת רוק ב-MTV. לידו עמד עובד, סבל בנעלי עבודה וכובע בייסבול שמלמל משפטים מתוסכלים בקול רם: “זה לא נקרא לעבוד… ככה מרוויחים כסף? פשוט לשבת עם גיטרה בטלוויזיה?” נופלר, עיתונאי לשעבר עם אוזן לסיפור טוב, שלף עט וכתב.
ככה נולד Money for Nothing להיט ענק שכלל הופעת אורח של סטינג וקליפ תלת-ממד פורץ דרך. אבל הסיפור של השיר הזה לא מתחיל ולא נגמר בחנות. הוא חלק מאלבום שנולד אחרי תקופה לא פשוטה. בתחילת שנות השמונים, אחרי צאת האלבום Love Over Gold, להקת Dire Straits יצאה לסיבוב הופעות עצום, מושקע (לראייה אלבום ההופעה Alchemy) ומעייף.בסיומו נופלר היה מותש. הוא היה המעבד, הכותב, הסולן, המפיק והמוביל של הלהקה – כלומר כל האחריות הייתה עליו. בשלב הזה, הוא כבר היה מותש פיזית ונפשית, והודה בראיונות שאיבד זמנית עניין בהופעות.
הוא הרגיש ש-Dire Straits הפכה ל"מכונה" שדורשת ממנו כל הזמן עוד ועוד, עד שנאלץ לעצור. כפי שאמר בעצמו: "It got to the point where I just had to stop. It wasn't fun anymore, and I was missing out on life." אז הוא לקח הפסקה. רק שהפסקה של מארק נופלר היא לא בדיוק בטן גב, קוקטיילים ושמש. הוא ניצל את הזמן להפיק אלבומים לבוב דילן ו-Aztec Camera, ליצור פסי קול לסרטים Local Hero ו-Cal. גם המותג Dire Straits לא באמת נעלם בתקופת ההפסקה. אלבום קצר ואלבום הופעה צצו כדי להכות בברזל כל עוד הוא חם ועדיין כל זה היה פחות עבודה ופחות תובעני מיצירת אלבום מלא עם הלהקה ולצאת לדרכים. וכשההפסקה נגמרה, נופלר לא רצה ליצור סתם עוד אלבום של Dire Straits הוא רצה לעשות היסטוריה וזה בדיוק מה שהוא עשה. Brothers in Arms, שיצא ב-17 במאי 1985 והוקלט באולפן Air AIR שבאי מונטסראט – אולפן הקלטות מבודד ומרהיב שהקים ג'ורג' מרטין, המפיק האגדי של הביטלס, היה האלבום הראשון שהוקלט כולו בטכנולוגיה דיגיטלית והופק מראש לפורמט החדש של התקופה ה-CD.
זו לא הייתה רק קפיצה טכנולוגית, אלא גם מסחרית: האלבום הפך לראשון בהיסטוריה שמכר מעל מיליון עותקים בפורמט הזה בלבד. תוך חודשים ספורים הוא מכר עשרות מיליונים ברחבי העולם, בילה שבועות ארוכים במקום הראשון במצעדים, וזכה לשבחים מקיר לקיר. Brothers in Arms לא רק הגדיר מחדש את הסאונד של Dire Straits – הוא סימן את הרגע שבו הרוק נכנס לעידן הדיגיטלי. אבל נופלר כמו נופלר עשה דיגיטל שנשמע אנלוג וההישג האמיתי של האלבום לא היה רק הסאונד אלא כמובן השירים. הם נעו בין סרקזם וגעגוע, מלנכוליה אישית לבין ביקורת פוליטית עמוקה – כשבחוד החנית ניצבים Brothers in Arms, שנוגע באופן אמיץ במלחמה ובהשלכותיה בעקבות מלחמת פוקלנד, ו-Money for Nothing, שנכתב בציניות מוחלטת על תעשיית הבידור והפך בעצמו לאחד הסמלים הגדולים של אותה תעשייה.
לציון 40 שנה לצאת האלבום, תומר מולוידזון חוזר לסיפור של Dire Straits בספיישל בן 3 שעות. מהימים שאחרי אלבום הבכורה (אם לא האזנתם לספיישל עליו זה הזמן), ועד ל-Brothers in Arms ששינה את תעשיית המוזיקה.
