פברואר 1968. ניק דרייק סטודנט צעיר בן 19 לספרות אנגלית יושב בחדר של חבר בקיימברידג' ומנגן. מתוכנן להופעה שצפויה להתקיים בסוף החודש. הוא מבצע שירים כמו Time Has Told Me ו-Day Is Done ובין לבין גם מדבר וחולק את המחשבות שלו על השירים - "אני רוצה שהעיבוד יישמע שמיימי" הוא אומר על שיר אחד. והוא אפילו צוחק על זה שההקלטה לא יוצאת מקצועית כי הוא קצת שיכור. החבר בחדר שמאזין הוא רוברט קירבי, מי שבקרוב יכתוב את עיבודי כלי המיתר לשירים האלה, והסשן הביתי הזה הוא אחד מהאוצרות שאפשר למצוא במארז החדש על ניק דרייק, שראה אור בסוף השבוע האחרון.
למעלה מתשע שנים של עבודה הולידו את The Making of Five Leaves Left, מארז שמתעד את תהליך העבודה על אלבום הבכורה המופתי של דרייק, שראה אור ב-3 ביולי 1969, וכולל למעלה מ-30 קטעים שטרם נשמעו בעבר - מהקלטות ביתיות גולמיות שבהן דרייק יושב לבד עם הגיטרה או הפסנתר דרך תחילת העבודה על אלבום ועד ההקלטות האחרונות. מעבר להקלטות דמו של השירים מאלבום הבכורה, אנחנו זוכים לשמוע כאן גם שירים שלא נכללו באף אחד משלושת האלבומים שדרייק הוציא בחייו הקצרים, כמו Made to Love Magic ו-Time of No Reply שיצוצו למעלה מעשור אחרי מותו.
במשך שנים, מנהלי העיזבון של דרייק נקטו בגישה שצריך להתמקד ביצירות המקוריות שלו - אלו שדרייק אישר בעצמו וראו אור באופן רשמי, ולא בהכרח לשחרר כל הקלטה ניסיונית שהוא השאיר אחריו. Cally Callomon שמנהל את העיזבון יחד עם אחותו של דרייק, הסביר לאחרונה ש-"אחרי כל כך הרבה זמן, הרגשנו שיש הצדקה להרכיב משהו שהוא כמו מחקר אקדמי של איך האלבום נוצר". The Making of Five Leaves Left מאיר מחדש את היצירה של דרייק - הוא מאפשר לנו להתקרב עוד קצת לאמן שרוב הזמן היה בצללים, לשמוע כיצד השירים שלו קורמים עור וגידים וכיצד הוא מציג אותם, ולהתאהב מחדש באחד האלבומים המיתולוגים בכל הזמנים - 56 שנים לאחר צאתו.
