קוראים את פרשת תצווה במחשבה על האופן שבו היא מדליקה נר תמיד: על היכולת האנושית לשפוך אור בחב המאפליה והאמונה בקיומו של מקום זך באבק החיים, על העדרותו של משה מן הפרשה והמשא שהיא מטילה על כתפינו, על החושן של הכהן הגדול כתשובה לשאלה מהי מנהיגות, על תקומה מן החורבן לפי הנביא יחזקאל