-
העתיד הספרותי
איך נראה העתיד שלנו בספרות ומדוע אנחנו מעדיפים דיסטופיה על אוטופיה - פרופ' אבנר הולצמן מספר על אירוע שמנסה להבין איך הספרות מדמיינת את מה שעוד לא התרחש; "קוראת לסדר": בפינת התלמוד שלנו, חיה גלבוע מספרת לנו על הרב ששתה כל כך הרבה בפורים עד שרצח את החברותא שלו; וגם: האתר "מכונת קריאה" הגיע לסופו- 35 דקות
-
לפוצץ את הזמן האוזל
סמי בן שושן הוא צלם חדשות כבוי ומובס, שמפגש עם צעיר פרוע בשם הוד הלוי מוביל אותו לאירועים מסעירים ומפוקפקים מוסרית בספר "דגנרט" - הסופר הוד הלוי סיפר לנו מאיפה הגיעה הדמות הזו, ולמה הוא הכניס את עצמו לתוך הספר שכתב; הגרסה של ברטולט ברכט ל"אנטיגונה" הפכה למשל על צמיחת הפשיזם - המתרגם חנן אלשטיין והבמאי עירא אבנרי החליטו להעלותו על הבמה דווקא בימי ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, ועכשיו הם מעלים אותו שוב- 44 דקות
-
מי כאן בעל הבית?
למי שייך נכס, למי שקנה אותו או למי שגדל בו? רן גלוזמן כתב ספר על גבר שמשתוקק להיות בעל בית אבל כל הזמן יש מי שפולש ומפריע לו; אהבות אסורות, חיזורים לוהטים - איציק ויינגרטן על מופע תיאטרון שמצא תשוקה חדשה במכתבי אהבה שנמצאו בארכיונים של סופרות וסופרים; וגם: "ועיקרן תחילה" - הקרנפים של אונסקו מגיבים לחדשות מהספארי- 39 דקות
-
ספרות הביטול
מה אמורים הליברלים לעשות עם השפה, שהופכת לכלי נשק של מחיקה? ד"ר יואב פרומר על הסרת המאמר הישראל מהמגזין "גרניקה", אירוע שבו הוא מזהה שיטות סטליניסטיות ליצירת עולם נטול מורכבות; תהל פרוש על ספרה החדש "סיבות להישאר" שבו, בין היתר, היא מסבירה כיצד משטרת הלשון הליברלית היא שמן בגלגלי המכונה השמרנית; וגם: מאיה ערד מתורגמת לראשונה לאנגלית ומקווה שבכך היא מסייעת למנוע את מחיקת האנושיות הישראלית- 45 דקות
-
איקס פקטור
מה קורה כשהעבודה פולשת לבית, וכשהאמהות פולשת למשרד - תהילה חכימי כתבה את קובץ השירים "אמא איקס", על אם אחת שהיא לכאורה גנרית אבל בעצם ספציפית מאוד; "קוראת לסדר": חיה גלבוע מוצאת בתלמוד דיון על יופי וכיעור, בפנים ובחוץ; "מוציאה לשון": שלומית עוזיאל על המקורות האמיתיי של הביטוי "אנחנו ה-99%"- 41 דקות
-
יומן אבל
עם מות שני הוריו, ניצן ויסמן חזר אל פרקי היומן האישי שכתב עליהם - והחליט להוציא אותו לאור. בשיחה על "יומן פרידה" הוא מספר על הגילוי מחדש של הוריו, אחרי שכבר לא היו; "דרך ספר": צור שיזף יוצא למסע במלחמת האזרחים בספרד עם "מחווה לקטלוניה" של ג'ורג' אורוול, ומוצא בו ביקורת קשה נגד התקשורת; וגם: איזה תרגום טוב יותר, "בלהט סוד" של סטפן צווייג או "סוד בוער" של שטפן צוויג?- 41 דקות
מגזין עצבני, מלוכלך ועם מילים גסות, ממש כמו הספרות עצמה
...טוען