-
דן הדני בן 102: "אני אדם סקרן שממציא מה שעוד לא קיים"
בגיל 102 דן הדני - הצלם, הרפורטר, האספן ובעל הארכיון הגדול ביותר לצילומי עיתונות מקום המדינה, עדיין פעיל, מטפח את האוסף והאתר שבנה, וחולם ומתכנן את המיזם הבא. "אני איש סקרן שמנסה לדעת וללמוד עד היסוד. עשיתי דברים בלי להבין מה אני עושה, המצאתי דברים שלא היו קודם, והיום אני מבין מה ערכם". סיפורו של נער ניצול שואה שכנגד כל הסיכויים הקים מפעל חיים היסטורי שמציג תמונה עשירה ומקיפה של חיינו כאן- 64 דקות
-
מי באמת כתב את מה שקראנו עכשיו? : שמות עט בספרות חלק ב'
'אלנה פרנטה' הוא שמה הבדוי של סופרת מפורסמת ששנים מסתירה את זהותה האמיתית, ולא מאששת את ההשערות לגביה. שמות כוזבים פותחים בפנינו צוהר אל המעבדה הספרותית, והעומד במרכזה: הצורך לגלות ומנגד - לכסות. כיצד יוצרים פועלים במסווה, ואיך זה משרת אותם. שמות העט מאפשרים לכותבים לשכפל ולהרחיב את עצמם גם ביצר משחקי, וכך מתרחבת היריעה, וההבנה שמאחורי יוצר מסוים יש גוף שלם של יצירות שאולי איננו מכירים- 53 דקות
-
'אוצר בדויי השם' - שמות עט בספרות - חלק א'
שמות עט - פסבדונים (שמות כוזבים) היו בשימוש עוד בעולם העתיק וסופרים ומשוררים הרבו לכתוב בשם בדוי ואף בשמות רבים ושונים. הפרופסורים נורית גוברין וגדעון טיקוצקי שחקרו את אוצר בדויי השם, והסופרים יערה שחורי ואלון אלטרס (על אלנה פרנטה ובן פול) על הסיבות לפרסום בשם עט, הבחירה בשם מסוים והמשמעות מאחוריו, כיצד הזהות הבדויה והיצירה מתקבלת אצל קהל הקוראים וּמה באמת מתרחש מאחורי הקלעים של משחק המסכות הזה- 58 דקות
-
המסדר יעבור לדום! מאחורי הטקסים הצבאיים: סא"ל עודד נהרי
טקסים מהלכים עלינו קסם. הסדר המופתי, הדיוק, החזרתיות, העוצמה, האסתטיקה והאשליה של משהו מושלם. סא"ל עודד נהרי שימש רמ"ד טקסים בצה"ל 27 שנה. הוא ניהל טקסים לכבוד אפיפיורים, נשיאים, נסיכים וראשי ממשל, הוביל משלחות מיוחדות לִטקסים בחו"ל, וקיבל בטקס ייחודי את הגעתם של צוללת או מטוס חדשים. על האימונים המפרכים, צעידה של קילומטרים ועמידה לאורך שעות בכל מזג אוויר, על סדר ומשמעת, ומה קורה כשהשלמות מתערערת- 66 דקות
-
"רגע יצירתי הוא רגע של שיבוש וגילוי משהו חדש": רות קנר
רות קנר- במאית ויוצרת תיאטרון למעלה מעשרים שנה, עובדת עם קבוצת שחקניות ושחקנים במתכונת אחרת מן המוכר. לא עבודה על מחזה כתוב, לקראת הצגה בחדר חזרות רגיל, אלא יצירת יש מאין במעין מעבדה חוקרת: פירוק והרכבה של טקסט, מוזיקה, תנועה, חפצים, דימוי חזותי, בשיטות עבודה חריגות, שעושות שימוש באמצעי שיבוש והפרעה, בשאיפה לבנות שפה בימתית ייחודית בכל מופע מחדש. הצצה לסטודיו שבורא 'תיאטרון אחר' במלוא מובן המלה- 63 דקות
-
"לורקה זה לב מדמם על במה. וזה לב כה יפה" : עידו קולטון
הבית של ברנרדה אלבה ובנותיה, בבימוי החדשני של עידו קולטון למחזה של לורקה, הופך לממ"ד סגור. תשע נשים מחניקות את היצרים, התשוקות, ואת הצורך הנואש לפרוץ את קירות המוות. קולטון קופץ לתוך האש הלורקאית ומתמודד עם האתגר בתעוזה גדולה, בוחן איך מביימים היום מחזה בן 90, מה קורה בחזרות עם שחקניות בלבד בזמן מלחמה, איך החוץ מחלחל פנימה למעשה האמנותי, ואיך מגשרים בין הרצון למרוד ביוצר, ובה בעת לחלום אותו בגדול- 63 דקות
-
"אנחנו לא אנרכיסטים אנחנו חולמים": סיפור "המפעל" בירושלים: נטע מייזלס
קבוצת צעירים חתרנית מקימה באחוזת אבן היסטורית נטושה במרכז ירושלים, פלטפורמה חופשית ליצירת אמנות ולתפיסה רחבה של תרבות, המושתתת על מפגשים אישיים בין קבוצות שונות ומנוגדות בעיר. נטע מייזלס ממייסדי ומנהלי "המפעל" מספר על הקושי להלך בין הממוסד לפרוע, יצירתי, חתרני, בין 'הפירטים' לפקידי עירייה, על חדשנות ודרך להשפיע ולשנות הוויה חברתית בירושלים תוך גילוי רבדים סמויים בעיר, ובהפצת הרעיון ברחבי הארץ- 61 דקות
-
ציפור מחכה לאור- מתוך השחור: האמן כרים אבו שקרה
כרים אבו שקרה, צייר ערבי ישראלי, בן למשפחת אמנים ידועה. בסטודיו שלו באום אל פאחם הוא מצייר את הצבר, הציפור, התרנגול, הרקפות, אבל גם ילדים מעוותים, ודיוקנאות עצמיים, בצבעים עוצמתיים יוצאי דופן. מגיל חמש הוא מצייר ומבקש לבטא את היופי של הטבע ואהבת האדם. הצצה אל תהליכי יצירה ומחיקה, אל החופש שמאפשרת לו האמנות, גם אל הקושי להיות אמן ערבי בישראל שהוכיח לעצמו ולעולם, שהוא יכול לבלוט ולהפעים את הנפש- 69 דקות
שעה עם רותי קרן על צדו הנסתר של עולם התרבות והאמנות. הצצה אל הסמוי מן העין בתיאטרון, במחול, במוסיקה, בספרות, באמנות הפלסטית ובתקשורת. עם פועלי הבמה, התפאורנים, התאורנים, אנשי הסאונד, עורכי הספרים, מעצבי הכריכות, הצלמים ואוצרי התערוכות
...טוען