-
תיאטרון "נא לגעת" (שחקנים חירשים, עיוורים, וחירשים-עיוורים) : אבי גז וליאורה דמטר
הם מופיעים על במת התיאטרון בארץ ובעולם, מתרגשים ומרגשים כשהם עצמם נתונים בעלטה ובעולם של דממה. מרכז "נא לגעת" ביפו, מאפשר ביטוי אומנותי לאנסמבל היחיד בעולם, ששחקניו הם אנשים חירשים, עיוורים, וחירשים-עיוורים. אבי גז מנהל התיאטרון וליאורה דמטר אחת המתורגמניות שם, מספרים על שחקנים בעלי מוגבלות ראייה ושמיעה, שמעלים הצגות תיאטרון עם שחקנים רואים-שומעים, ומצליחים, למרות הקשיים, ליצור תקשורת ולברוא קסם.- 60 דקות
-
בינה מלאכותית לשידוך שירים: סיון ומתן קולנשר
בזיווגים המוסיקאליים בין כותבים למבצעים, שנעשו בעבר ע"י גורם אנושי, הוחמצו אינספור שירים ויוצרים נפלאים ואנונימיים, והם נעשים היום באמצעות בינה מלאכותית. האלגוריתם מזהה עשרות פרמטרים: מילוליים, סגנוניים, מלודיים, הרמוניים, ועוד, ויכול באמצעות התוכנה "my part" של האחים סיון ומתן קולנשר, לשדך בין אמנים ברחבי העולם, לבין זמרים, קולנוענים, ופרסומאים. סודות התוכנה הייחודית להרחבת המנעד המוסיקאלי העולמי- 66 דקות
-
תחקירנית ויזואלית לקולנוע וטלוויזיה: לילי יודינסקי
היהלום הנדיר שנמצא בארכיון, בסרטים ביתיים, אצל אספנים או צלמים, הוא פרי מאמץ, מחקר בלשי ומיומנות מיוחדת של התחקירנים הוויזואליים בקולנוע. לילי יודינסקי שזכתה בפרס התחקיר הוויזואלי על הסרט קופסה כחולה', על רזי המקצוע: איך איתרה צילומים ביתיים של זוהר ארגוב, צילום נדיר של האדמו"ר מקלויזנבורג עם אייזנהאואר בתום מלחה"ע ה-2 והסיפור על נערה אלמונית משנות הששים שנמצאה לצורך סרט, בזכות פתק במחלקה בעירייה- 65 דקות
-
איור משפט נתניהו: ביאנה זקוטניק
את אפשרות ה"הצצה" לאולם הדיונים של משפט רה"מ נתניהו, סיפקה ביאנה זקוטניק biana zakutnik , שנבחרה ע"י כלי התקשורת להעביר בזמן אמת את המתרחש באולם, כשהצילום אסור. איור המתרחש תוך כדי תנועה, במהירות, כשהכל צופים דרך הזום בתהליך, הוא משימה מאתגרת. את נתניהו ראתה מגבו, השופטים רחוקים, עורכי הדין זזים בעצבנות, ולמרות הקשיים, איוריה הדיגיטליים של ביאנה מביאים את הצופה הכי קרוב שאפשר להצגה הכי טובה בעיר- 59 דקות
-
בימוי קומדיות טלוויזיונית: אורן שקדי ("קופה ראשית") חלק ב
בחלקה השני של התכנית עם במאי הקומדיה הטלוויזיונית קופה ראשית, נשוחח על המרכיבים המשתלבים ליצירת האפקט הקומי: עריכה מהודקת, סינכרון בין תרגום לתמונה ברמת הפריים הבודד, אי השימוש בפסקול (מוסיקה ומחיאות כפיים), המינון באפיון הדמיות והקצנה, תחושות הבמאי כלפי הדמויות, השחקנים, והעובדה שהוא משמש בתפקיד בלתי נראה. מה קורה על הסט ומאחוריו (היכן נמצא הסופר?) של סדרה שגורמת לאנשים להרגיש טוב כדברי הבמאי- 55 דקות
-
בימוי קומדיות טלוויזיונית: אורן שקדי ("קופה ראשית")
"לביים קומדיה, זה מתמטיקה. זה אפס או אחד. זה מצחיק, או מביך". אורן שקדי במאי הסדרות "קופה ראשית", "שב"ס" ועוד, מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של הסט. בחירת רמזי ואנטולי מתוך מאות מועמדים, עיצוב הדמויות, כיצד אילתורים, תקלות ובדיחות פנימיות נכנסו לצילומים, ואיך המכונה הזאת שאמורה להצחיק ("להצחיק זאת עבודה מאד מאד קשה") פועלת בסינכרון בין כותבים, במאי, עורכים, ושחקנים. וגם:מה עושים עם הצחוקים תוך כדי.- 63 דקות
-
עוזר במאי קולנוע: יותם לאור
עוזר במאי ראשון, שני או שלישי, לא באמת עוזר לבמאי בבימוי. 'עוזרי במאי', למעשה מנהלים את הסט כולו, לקראת הצילומים ובמהלכם. יותם לאור, מספר על הליהטוט בין צרכי הבמאי לאילוצי המפיק, על האחריות לסנכרן בין מחלקות הצילום, סאונד, הלבשה, איפור וכו' ובעלי התפקידים, בהיבט הארגוני, התפקודי, ומאפשר הצצה למתרחש על הסט לקראת הרגע הקסום של קריאת ה'אקשן' ותחילת הצילום. על ה-'אקשן' מכריז אגב עוזר הבמאי, ולא הבמאי- 65 דקות
-
כלי הקשה: אלכס נמירובסקי - חלק ב'
הילד ששקשק באגוזים מנגן על מערכת תופים בקרנגי הול. אלכס נמירובסקי מנהל מחלקת כלי הקשה בפילהרמונית, ממשיך לספר על הכלים המיוחדים: הגלוקנשפיל, המשולש, המרימבה ותופי הטימפני. חוש קצב, מוסיקאליות גבוהה, כושר אלתור ויכולת להמתין שעה למכת מצלתיים אחת, מקצת התכונות של הפרקשניסטים, מול אתגרים שמציבה נגינה במגוון כלים. גם התמודדויות מול מנצחים קשוחים ומנגד תעלולים, תקלות, והרגעים המרגשים בקונצרט בניו יורק.- 60 דקות
שעה עם רותי קרן על צדו הנסתר של עולם התרבות והאמנות. הצצה אל הסמוי מן העין בתיאטרון, במחול, במוסיקה, בספרות, באמנות הפלסטית ובתקשורת. עם פועלי הבמה, התפאורנים, התאורנים, אנשי הסאונד, עורכי הספרים, מעצבי הכריכות, הצלמים ואוצרי התערוכות
...טוען