-
קליגרפיה: איזי פלודבינסקי-חלק ב'
קליגרפיה פירושה: כתב יפה. איזי פלודבינסקי מכניס אותנו בסוד האותיות המשוחררות מן הכבלים והחוקים של הסת"ם. הכתב הערבי, או היפני, שהוא חופשי ומלא תנועה כמו ריקוד. תפיסת המקצב של אותיות שחורות על הדף הלבן, כמו במוסיקה, והחיבור ההוליסטי העמוק בין פנים הנפש ליד הכותבת. העבודות לזכר הנספים בשואה, פרוייקט המחאה הפוליטי, וספר שיר השירים הכתוב בגופן "שיר" שברא במיוחד.- 61 דקות
-
סופר סת"מ: איזי פלודבינסקי-חלק א'
כתיבת סת"ם:ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות, היא ההיפך מכתיבה סתם. זוהי כתיבה עם כוונה, וחיבור פנימי של הסופר שמצייר ביד אותיות מעוטרות (חלקן עם כתרים) גם בממדים זעירים. איזי פלודבינסקי, סופר סת"מ וקליגרף שהתאהב במקצוע כשעמד על משמעותו של העוקץ הקטן באות יוד, מכניס אותנו לעולם בעל מסורת עתיקה, סוגי דיו, עטי נוצה מיוחדים, כתיבה על קלף כשר, ובעיקר הכתיבה האמנותית תחת מגבלות, איסורים והלכות.- 55 דקות
-
עולם המו"לות: נטע גורביץ'
מאחורי כל ספר שרואה אור, עומד מנגנון משומן של עורכים, מו"לים ואנשי שיווק. נטע גורביץ' העורכת הראשית לשעבר של ידיעות ספרים, ומייסדת 'ליטרטי'-ספרים בהתאמה אישית, על ירידי ספרים, זכויות, מלחמות ותחרויות בין הוצאות, ויל השפעת האלגוריתם וחוקי השוק על איכות הספרים. נטע עזבה את תפקיד חייה, עברה לעולם ההייטק כדי לחזור ולנסות לתקן מחדש את עולם הספרות שהיא כל כך אוהבת. היא עוקצת את השיטה בכלים של השיטה.- 67 דקות
-
צילום פורטרטים: ורדי כהנא - חלק ב'
התמודדות עם צילומי פרידה אחרונים, שנעשו במכוון וביודעין או שהפכו כאלה בדיעבד, אינה רק צילומית אלא בעיקר רגשית. תיעוד מחלתה ומותה של גילי פתיר, ענת גוב, מיכל ניב, בתיה גור וגם הורי הצלמת ורדי כהנא. לצדם מנותחי עיניים במדינות העולם השלישי, או ילדים מוגבלים, וגם עוברי אורח בגן סאקר. פורטרטים של זרים אל מול תיעוד המשפחה המורחבת המגוונת, והאחיות ניצולות אושוויץ. מה חווה הצלמת בכל אחד מן האתגרים השונים.- 60 דקות
-
צילום פורטרטים: ורדי כהנא - חלק א
פורטרט הוא צילום ישיר, תקריב של פני המצולם, ותוצר של מפגש אינטימי בין הצלם לאובייקט שלו. ורדי כהנא, שהתפרסמה בעקבות הצילום האייקוני של אמיל גרינצוויג בהפגנת שלום עכשיו דקות לפני הירצחו, צלמת שנים רבות, צילומיה (אריק ושלום, ענת וגידי גוב, אביב גפן ואמו, רבין ורעייתו ואהוד ברק) הפכו לאייקונים, והיא מספרת איך נוצרת אותה קירבה, פתיחות, והיחשפות, מה קודם לה, וכיצד נולדים הרעיונות והבחירות לצילום המסוים- 67 דקות
-
מכוון פסנתרים- משה פורת
440 הרץ הוא תדר הצליל, של הטון לה בפסנתר בשנייה אחת, ונקודת ההתייחסות שממנה מכוונים גם שאר הצלילים. כמעט כל כלי הנגינה מכוונים לפי צליל הפסנתר, אבל הפסנתר זקוק למכוון פסנתרים, מקצוע שנדמה כאפרורי, אך מזמן קשרים עם אנשים מוזרים ופסנתרים ייחודיים. משה פורת, מכוון פסנתרים יותר מארבעים שנה, לחובבים בעיקר, אבל זכה לכוון גם לפסנתרנים מארי פראייה וצ'יק קוריאה, ומספר על מקצועו המיוחד שהולך ונעלם- 66 דקות
-
מוסיקה בשואה: תמר מצ'אדו רקאנטי- חלק ב
בניגוד גמור ליצירה מוסיקאלית חופשית בַּגטאות וּבֿמחנות לצרכים תרבותיים, נפשיים, של האסירים, מנוגנת בִּכֿפייה מוסיקה במחנות הריכוז לצרכים אחרים מחרידים באכזריותם. הרפטרטואר, והנגנים, נאלצים ללוות בנגינה עינויים והוצאות להורג. מנגד, בגטו טרזין מקימים הגרמנים מחנה לראווה ומאפשרים יצירה תרבותית עשירה ברמה גבוהה מאד, ויצירות מוסיקאליות באיכות גבוהה שחלקן נשארות ונמצאות בידינו היום.- 58 דקות
-
מוסיקה בשואה: תמר מצ'אדו- רקאנטי -חלק א
"בבית קברות לא עושים מוסיקה". חרף הלך הרוח בגטאות בתקופת השואה, בתנאי רעב, קור, אימה ומוות עולה צורך להשמיע קול, וליצור אמנות שעבורה שווה לחיות. כלי נגינה מוברחים פנימה, תזמורות והרכבים מוסיקאליים מנגנים ושרים, וכך מתאפשרת בריחה מן המציאות, שקט ויופי, אך גם העברת מידע, ואפילו הצלת חיים. תמר מצ'אדו חוקרת מוסיקה בשואה מספרת על המוסיקאים והיצירות שהולחנו ונוגנו מבחירה חופשית בגטאות ובמחנות. חלק א'- 57 דקות
שעה עם רותי קרן על צדו הנסתר של עולם התרבות והאמנות. הצצה אל הסמוי מן העין בתיאטרון, במחול, במוסיקה, בספרות, באמנות הפלסטית ובתקשורת. עם פועלי הבמה, התפאורנים, התאורנים, אנשי הסאונד, עורכי הספרים, מעצבי הכריכות, הצלמים ואוצרי התערוכות
...טוען