-
"התיאטרון לימד אותי לחיות": השחקנית ליא קניג (חלק א')
ליא קניג (96) מופיעה מדי ערב על הבמה כבר 80 שנה. בשיחה אישית בביתה היא מספרת איך למרות מגבלות הזיקנה היא מגייסת אנרגיות וכריזמה, כדי להגיע לקהל גם בשורות האחרונות בתיאטרון. אילו תכונות ועבודה נדרשות משחקנית כדי להשתנות בכל דמות מחדש, ואיך נעשה המעבר בין "החיים" לבמה. "שחקן צריך לשמור על הנרווים שלו, ולא ללכת לאיבוד בין מה שעובר עליו לבין מה שקורה לדמות, אבל התיאטרון ללא ספק לימד אותי לחיות".- 67 דקות
-
צליל מכושף: המוזיקאית יסמין אבן- חלק ב'
תו היכר מובחן עובר בין יצירותיה של המלחינה יסמין אבן, אווירה מכושפת חלומית נסוכה על המוזיקה לקולנוע, לתיאטרון, לסרטי תעודה ולשירי ילדים. המוזיקה שרקחה לסרטים על עופרה חזה, זוהר ארגוב, מאיר אריאל ודוד גרוסמן מבקשת להאיר צדדים פנימיים, פחות מוכרים, של הדמויות. כיצד המלודיה, ההרמוניה וכלי הנגינה שנעשים בהם שימושים יוצאי דופן, מעצבים אווירה ותחושה, ותומכים ברעיון של הבמאי ובנרטיב של הסרט או ההצגה.- 54 דקות
-
המכשפה היפה על הסינטיסייזר: המלחינה יסמין אבן (חלק א')
היה היתה צעירה יפיפייה שהופיעה במועדונים עם סינטיסייזר, וניגנה סאונדים אלקטרוניים מיוחדים. המראה הפייתי מחד, אך גם גותי ומכשפי, נשזר עם הקול הענוג הילדי, ועם מצלולים מכושפים, אפלים ומסתוריים. יסמין אבן מלחינה מוזיקה לקולנוע, לתיאטרון, למחול, שירי משוררים, סדרות טלוויזיה, מן מכשפה של צלילים. על המעבר בין המדיומים האומנותיים השונים, השפעתם על הרמוניות, מלודיות וכלי הנגינה, תחת אפיון מוזיקאלי אישי.- 58 דקות
-
אינטליגנציה חומרית: האמנות נכנסת לבתי המלאכה
קבוצת אומנים מקיימת דיאלוג יצירתי עם בעלי מלאכה מסורתיים שהולכים ונעלמים, בפרוייקט ייחודי בקריית המלאכה. התהליך והתערוכה שבסופו, מאיר את החיבור המנוגד לכאורה, בין חומר לרוח, בין אמנות למלאכה, ולחקירה עמוקה של מהות וחשיבות החומר הפיזי, שבאמצעותו נוצר גם מפגש אנושי יוצא דופן. אוצרת הפרוייקט ושלושה מן האומנים, לוקחים אותנו לבתי המלאכה ולעולם היצרני של "פעם", שמקבל תרגום אומנותי חדש, עכשווי ומפתיע.- 63 דקות
-
"ביקור בתזמורת": נגן הטרומבון מיכה דיוויס- חלק ג'
תזמורת סימפונית מונה כמאה נגנים, איש איש וכלי הנגינה שלו, אופיו, אהבותיו גחמותיו ועם זאת, לכל תזמורת מאפיין משלה, שנשען על איכות ועל מנטליות. במקרה שלנו, אפילו על חוצפה ישראלית. נגן טרומבון הבס מיכה דיוויס לוקח אותנו אל הנעשה לפני, אחרי, בזמן הקונצרטים, בחזרות, להרגלי משמעת לצד מעשי קונדס, עימותים לצד השראה גדולה ממנצחים, אודיציות, שובניזם, היררכיה, אבל גם פירגון, ובעיקר אהבה עצומה לעשיית מוזיקה.- 63 דקות
-
"ביקור בתזמורת": נגן הטרומבון מיכה דיוויס- חלק ב'
נגן טרומבון הבס בפילהרמונית הישראלית, מיכה דיוויס, על ייחודו של כלי הנגינה, על ההופעה בטקס השלום עם מצרים בתזמורת צה"ל, ומשם אל ההתרחשויות הנסתרות מעין הקהל של תזמורת סימפונית. התחרויות, הקנאות, ההערות, וגם החברויות והנגינה ביחד באופן ספונטני בתום הקונצרט. כיצד נקבעת ההיררכיה בתזמורת, ואילו חוויות עוברים הנגנים הישראלים, במסעותיהם להופעות בחו"ל, רגעים מרגשים והרבה אירועים משעשעים ומאד לא מעונבים- 69 דקות
-
"ביקור התזמורת": נגן הטרומבון מיכה דיוויס- חלק א'
"תזמורת סימפונית זה יצור חי. אנשים, שאיפות, אגו, תחרויות, ומעשי קונדס. זה לא פרופסורים שמדברים כל היום על מוזיקה, זה אנשים שמדברים בהפסקה על כדורגל, ממהרים אחרי החזרה לקניות בשוק, מעזים להעיר למנצחים גדולים, תוך כדי אהבה גדולה לעשיית מוזיקה". מיכה דיוויס, נגן טרומבון הבס של הפילהרמונית הישראלית, מכניס אותנו אל ההוויה הנסתרת של תזמורת גדולה. מה באמת קורה כשהנגנים פושטים את החליפות והשמלות החגיגיות- 64 דקות
-
"עַם הפודקאסט": המשורר והעורך עודד כרמלי
בתנועה מואצת השתלטו ההסכתים על חיינו. כל אחד יכול לפתוח מיקרופון ולדבר ככל העולה על רוחו. בכל רגע נולד הסכת חדש על כל נושא זניח אפשרי. האם זוהי דמוקרטיזציה של דעות, או שמא לרלור ברשת, רידוד השיח, רידוד הידע, וכיצד התופעה משפיעה ישירות על הרגלי קריאה. עודד כרמלי חותר תחת שגעון הפודקאסטים, שהפכו תחליף לרכישת ידע מעמיק וחוויה רגשית מקריאת ספרים, ומצביע על מוסכמות חברתיות המגדירות מחדש מהו אדם תרבותי- 60 דקות
שעה עם רותי קרן על צדו הנסתר של עולם התרבות והאמנות. הצצה אל הסמוי מן העין בתיאטרון, במחול, במוסיקה, בספרות, באמנות הפלסטית ובתקשורת. עם פועלי הבמה, התפאורנים, התאורנים, אנשי הסאונד, עורכי הספרים, מעצבי הכריכות, הצלמים ואוצרי התערוכות
...טוען