-
"אמנות זה כוח שקיים בעולם והוא חשוב בשביל לחיות" | חלק ב'
האם לאומנות יכולת לחולל שינוי, ליצור גשר, לרכך קצוות חדים, לרפא, אפילו חלקית? אמנים יהודים וערבים שהו יחד בתכנית רזידנסי מיוחדת, והתנסו ביצירה ודיאלוג בתקופת משבר, בדקו את הקשר בין ביטוי אמנותי למצב השעה, קשר פוליטי, תגובה רגשית, ואת יכולתה של האמנות להירתם לפעולות מרד ומחאה וגם להתפתחות אישית בניואנסים דקים. היצירה המשותפת אפשרה שיח ותקווה לכוחה של האמנות, תוך כדי בדיקת גבולות ולעיתים חצייה שלהם- 54 דקות
-
לצייר ולטשטש את קו הגבול - רזידנסי לאמנים יהודים וערבים | חלק א'
האם אומנות יכולה לטשטש גבולות, הבדלים, טינות ומטענים כבדים של שנים בין עמים ובין אוכלוסיות שונות?- עשרה אומנים צעירים, יהודים וערבים חיו יחד במשך שלושה חודשים, בתכנית שהייה מיוחדת המבקשת לקרב וליצור שיח באמצעות יצירה אומנותית במרחב חיים משותף. רגד סועאד, אודיה זילבר, סאמר סאלמה ורוני פיקסלר מספרים על האתגרים, ההשפעה על היצירתיות, על ההבדלים התרבותיים ועל החברות שנרקמה כשברקע מלחמה והקצנה חברתית.- 56 דקות
-
פתיח זה (כמעט) כל הסיפור: מירב שחם
"זו מיומנות של לשחק עם המוח של הצופה ויש לזה מתכון". מירב שחם מעצבת פתיחים לסדרות הטלוויזיה המוכרות מספרת על התהליך מאחורי "פתיחים" -יצירות בנות דקה בלבד. "זו אשליה. אנחנו שותלים דברים קטנים שגורמים לעין שלנו לקפוץ. מציפים עם מבול דימויים ואסוציאציות שיעוררו רגש. זה קולנוע מקומפרס. מלאכת שילוב של קומפוזיציות, שוטים קצרים, עיצוב, צבע, סאונד, במקצב מדויק. לכל פתיח מתכון אחר, והוא כמעט בלתי נראה.- 69 דקות
-
'יאללה בלאגן': עינת צרפתי
על מקורותיו ומעלותיו של אי הסדר בתרבות ובאמנות. הקומיקסאית עינת צרפתי (בלאגינסטית מדופלמת) חושפת את מה שנמצא מתחת לשטיח, מאחורי הספה, בתוך המגירות, באזורים החבויים, שם מתקיימת התרחשות גועשת ויצירתית המכונה: בלאגן. בתקופה של אי סדר מוחלט, נציץ אל האנדרלמוסיה היומיומית במבט משעשע ומפוכח, נתוודע לסוגים השונים של המבולגנים, לתחושת הכשלון מול 'המאורגנים' וגם לכישרונותיהם, המתגלים דווקא בתוך הכאוס.- 62 דקות
-
אין זו אגדה- הגדות הפסח ששרדו: דניאל ליפסון
סיפור הישרדותן של הגדות פסח עתיקות, מאוירות, מהודרות, מדהים אף יותר מן ההגדות עצמן. דניאל ליפסון מן הספרייה הלאומית, על הטלטלות של הגדות משך מאות שנים (הגדת רוטשילד, הגדת סרייבו, הגדת וולף והגדת גירס) הגדות שניצלו מאסונות, מפרעות, ושרדו גם את השואה, הוחבאו והתגלגלו על פני ארצות אירופה, עד לארה"ב ואף לסין הגיעו. גם על הגדה מזויפת, ועל שוד הגדת פסח, ועל ההגדה הפשוטה שאוצרת בתוכה סיפור אנושי שיש לספר- 58 דקות
-
"עזה אהובתי"- תרבות נכחדת: הפסל ארהל'ה בן אריה
כשבע שנים שהה הפסל ארהל'ה בן אריה עם האמנים גיבורי התרבות הפלשתינים ברצועת עזה, ולמד את המלאכות המסורתיות של חרש העץ, חרש הברזל והכדר, בהן לדבריו טמונה תורת הפיסול כולה. הוא מספר על עזה אחרת, על חוף ים צלול, נשים בשמלות פרחוניות, קשרי ידידות משפחתיים חמים וחברות עמוקה שהוא נוצר בלבו למרות שעשרות מחבריו נרצחו ב-7 באוקטובר. הארציות, המגע עם החומר ועם האנשים, הוא החוויה המכוננת שהפכה אותו לאמן- 66 דקות
-
הקדוש, המתמטי והסוער- המיתוס של י.ס. באך: אורי גולומב (חלק ב')
"כל אחד מהדימויים של באך מחזיק רק בחלק מהאמת. גם 'האוונגליסט החמישי' וגם 'המתמטיקאי המופשט' מצנזרים את היסוד האנושי, הדרמטי, הסוער, והפגיע במוזיקה של באך". ד"ר אורי גולומב על השפעתם של הביצועים והפרשנויות הסותרות, דרכן אפשר לחוש את ריבוי הפנים והמורכבות הקלידוסקופית. "הגדולה של באך נעוצה במכלול האלוהי שיש בו אמיתות שונות והכל מהכל, והדחף לפענח את המיתוס רק הופך אותנו מורכבים יותר ואנושיים יותר"- 69 דקות
-
אז איך אתה אוהב את הבאך שלך? : ד"ר אורי גולומב (חלק א')
מכנים אותו 'אלוהים', 'שמיימי' או לחליפין 'פיתגורס של המוסיקה', יוהן סבסטיאן באך לא זכה להכרה בחייו אבל ברבות השנים הפך למונומנט. מי היה האיש בשר ודם, ומה בינו כאיש חם מזג, סוער, נוטה לסכסוכים, פדנט חסר פשרות שהיה צריך להיאבק להכרה, להתחנן לשכר הוגן, שישב בבית הסוהר על הפרת חוזה, מה לו ולאלוהים. אורי גולומב מספר על האופן בו נבנה המיתוס מבעד למוסיקה שכתב, וכיצד הביצועים ליצירותיו עצבו את תדמיתו- 65 דקות
שעה עם רותי קרן על צדו הנסתר של עולם התרבות והאמנות. הצצה אל הסמוי מן העין בתיאטרון, במחול, במוסיקה, בספרות, באמנות הפלסטית ובתקשורת. עם פועלי הבמה, התפאורנים, התאורנים, אנשי הסאונד, עורכי הספרים, מעצבי הכריכות, הצלמים ואוצרי התערוכות
...טוען