חתוכה וחסן

לרגל חג החנוכה חתוכה וחסן משוחחים על שמחה ועל ניסים ועל חיסונים שפעם נחשבו לנס ובזמן אמת מפקפקים בהם רבים, משם ממשיכים לשוחח על ההקבלה בין האודיסיאה היוונית ובין התנ״ך, שכן בעוד האפוס היווני מתרכז בעיקרו בסיפור ובמיתולוגיות התנ״ך מהר מאוד עובר לשים את הדגש על המוסר והשניים מנסים לנחש מדוע, ומסיימים בשיחה על כסף והיסטוריה בשבוע בו בוב דילן מוכר את הזכויות לשיריו במאות מיליוני דולרים ושייח׳ עשיר קונ

חתוכה וחסן מדברים על התרגיל המושלם של לינוי אשרם ועל פריצת הדרך של ספורטאים צעירים נוספים ובעקבות דרישתו של מנהל תיכון בחולון לתלמידיו לספר מי השתתפו במסיבת הקורונה משוחחים על ״הלשנה״ ובעיקר על דילמות כאלו של בני נוער דווקא שגורמות להם להתפכח בחיים ומופיעות הרבה בסרטי נוער, וממשיכים לשוחח על מפורסמות - בדידות ורצון להיזכר בעקבות מותו הבודד של מארדונה ו 40 שנה להירצחו של ג׳ון לנון.

חתוכה וחסן מתאבלים על מותו של אחד מגדולי הכדורגלנים וגם רוק סטאר הלכה למעשה כפי שחסן קורא לו - דייגו ארמנדו מארדונה בגיל 60, מי שהעניק לעולם רגעים בלתי נשכחים, על אופנת הקורונה החדשה: חזרה לסדרות ומשחקים משנות התשעים למשל לסדרה ״רצח מאדום לשחור״ הסדרה הטובה ביותר אי פעם לדעתו של חתוכה, ומסיימים בשיר של אריק איינשטיין ז״ל שבע שנים למותו.

עשרים וחמש שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז״ל חתוכה וחסן משוחחים על הרגע בו שמעו את החדשות ובעיקר על מה שהשתנה מאז אם בכלל, ממשיכים לשוחח על ספר היסטוריה חדש של ההיסטריון רוטחר ברחמן הבוחן ומנסה להפריך את התפיסה של ״בעל זבוב״ - סיפור בידיוני ריאלסטי שהיה לאחד מהרומנים הגדולים של המאה העשרים אשר גורס כי ילדים שנותרו לבד באי יהפכו לחיות אדם - על ידי תיאור של סיפור אמיתי עם סוף אחר וטוב, בעקבות מה שנר

חתוכה וחסן חוזרים מהסגר השני ושואלים את עצמם האם הרגלים הולכים להיעלם מהחברה הישראלית - כמו חיבוקים ופגישות במשרד - והרגלים חדשים יעשו את דרכם (כמו ניכור ועבודה מהבית), בעקבות משחקי כדורגל ללא קהל דנים בשאלה מה משמעותו של קהל - האם בסופו של דבר הוא זה שיוצר את הרגש והרגשות כידוע היו לאלים במיתולוגיה, ומסיימים בדרמות שהולכות ומשתבחות בתאגיד השידור עצמו.

חתוכה שוב מתפעם מהסרט ״היט״ וחסן תוהה האם הכוכבים החדשים בהוליווד וכן השינויים בפרסי הקולנוע בפסטיבלים השונים אכן מסמלים סופו של עידן, וגם מקומה של היצירה הישראלית מתעורר עם הבאז סביב ״מניאכ״ ושלום אסייג בתפקיד מרשים. הם מסיימים במחווה לסתיו העומד בפתח.

חתוכה וחסן משוחחים על גדילה וילדות אחרי שבתו של חסן אורי התחילה ללכת ובאותו שבוע בו התבשרו אוהדי ברצלונה כי אלילם ושחקן הכדורגל שגדל בקבוצתם מגיל אפס החליט לעזוב את הבית בו צמח תרתי משמע, ממשיכים לשוחח על הנסיעה השנתית לאומן בחגי ראש השנה וסרטו של יאיר אגמון העוקב אחר אחד הנוסעים העקביים, ומסיימים ביום השנתי לכלבים ובמיוחד על מקומם המיוחד בקולנוע שלעיתים מייחדים לו תפקיד מרכזי בסרט שלם, כמו ב״כלב

חתוכה וחסן משוחחים על משחקי מחשב ומשחקי ילדות והניסיון לשחזר את התשוקה והדימיון על ידי הטכנולוגיה, עוברים לשוחח על שודים ושודדים מפורסמים בעקבות השוד במוזיאון וילפריד ודנים במשיכה הקולנועית לעסוק בסרטים בהם השוד מתואר כקסם, ומסיימים בדיון על חסרונן של תרבות והיסטוריה של הספורט בישראל.