האוניברסיטה הקטנה של המדעים

השינה, חוויה אנושית יומיומית, היא חידה בתוך מסתורין שעטוף בשמיכה. למדע אין כיום הסבר אמיתי לצורך בשינה - ומכאן שקשה לנו גם לפענח ולהבין הפרעות ותופעות שונות המופיעות בזמן שינה.

ספק אם יש תחום במדע שהשפעתו כה גדולה ובולטת על חיינו, כמו מדע הרפואה. מהפכות כמו גילוי האנטיביוטיקה שינו ללא הכר את ההוויה ואיכות החיים האנושית. ועדיין, ברור לחלוטין שאנחנו רק מגרדים את פני השטח. אם נצליח למצוא את התשובות לשאלות הבאות, ייתכן שהדורות הבאים יהיו משוחררים מדאגות רבות שעדיין מטרידות אותנו כיום.

הניסיון לפענח את מבנה החומר החל עוד בימי יוון העתיקה, אך הגיע לשיאו בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות לאותה התקופה כגון חשמל, מגנטיות ורדיואקטיביות הצליחו חוקרים כמו ג'י ג'י תומסון וארנסט רותרפורד לחשוף את מבנה הפנימי של האטום, ופיזיקאים תאורטיים כנילס בוהר ניסחו כללים מתמטיים ששולטים בהתנהגותם של החלקיקים המרכיבים אותו. גרעין האטום מורכב מפרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי וני

הליכה זקופה היא אחד המאפיינים הברורים של בני האדם, המפרידים אותנו משאר בעלי החיים בטבע. היא משחררת את ידינו להחזיק ולהשתמש בכלים, ובכך אפשרה לנו להיות מי שהננו. כיצד התפתחה ההליכה על שתי רגליים אצל בני האדם?

את הפרק הקודם סיימנו בסיפור השריפה הגדולה שהתרחשה במיר. בעקבות תחקיר מקיף אודות האירוע, הוכנסו נהלי בטיחות ואבטחת איכות במפעל ייצור גנרטור החמצן, ובנאס"א קיוו שבכך נסתיימו צרותיה של מיר. הם טעו.

מאז שנות החמישים של המאה העשרים התחרו ברית המועצות וארצות הברית זו בזו במה שכונה 'מירוץ החלל': כל אחת מהמעצמות ניסתה להוכיח את עליונותה הטכנולוגית, המוסרית והכלכלית באמצעות הישגיה בחקר החלל. נחיתתה המוצלחת על אדמת הירח של אפולו 11 ביולי, 1969, הייתה הישג חשוב לארצות הברית. כדי להחזיר חלק מהיוקרה שאבדה, החליטו הרוסים להקים תחנת חלל. תחנת חלל היא מעין 'מבנה חצי-קבוע', המאפשר שהייה ארוכה יותר בחלל מא

הפסיכואנליזה צמחה משיתוף פעולה בין זיגמונד פרויד וחברו, נוירולוג בשם ג'וזף ברויאר. לברויאר הייתה מטופלת בשם ברתה פפנהיים שסבלה ממה שכונה אז 'היסטריה נשית.' אחד התסמינים של ברתה היה סירובה לשתות מים מכוס: את הנוזלים שהייתה צריכה יכלה לקבל רק מאכילת פרות עשירים במים, כמו מלון. במהלך שיחה ביניהם, היא סיפרה לו על אירוע טראומתי שגרם לה להתרחק מכוסות מים. זו הייתה שיחה רגשית וחושפנית מאד, אך בסיומה היא

'נפילה חופשית' היא תחושת העדר כוח-המשיכה שנוצרת כשאנחנו נופלים בתאוצה השווה לתאוצת כוח המשיכה שמפעיל עלינו כדור הארץ. כמעט כולנו חווינו, בהזדמנות זו אחרת, מצב של 'נפילה חופשית': למשל, בזמן קפיצה למים ממקפצה גבוהה או בנסיעה ברכבת הרים. תופעות רבות- מהתנהגות של בעלי חיים וצמחים ועד תהליכים כימיים- מתרחשות באופן שונה לחלוטין בתנאי נפילה חופשית מאשר בכוח משיכה רגיל. למשל, ניסויים שנעשו בלווינים וחלליו