האוניברסיטה הקטנה של המדעים

הרופאים הראשונים היו נועזים לא פחות מעמיתיהם המודרניים. הגיבורים האמתיים, אי לכך, היו החולים.

למרות פריצות הדרך בהבנת המנגנונים הביולוגיים השונים בעולם החי, נותרנו עדיין עם שורה ארוכה של שאלות שקשה למצוא להן תשובות מוחלטות. הנה כמה מהעיקריות שבהן.

יצורים חיים הם 'אשפי הכימיה', ורבים מהם עושים שימוש במגוון אדיר של תגובות כימיות גם לצורכי התקפה או הגנה עצמית - בצורת רעלים. בפרק זה נכיר כמה מהרעלים החזקים ביותר של עולם החי ואת דרכי פעולתם.

רק לפני שישים שנה, בסך הכול, הבינו המדענים לאשורו את המנגנון התורשתי שאת דבר קיומו ניחש גרגור מנדל. הדנ"א הוא המולקולה בעלת הצורה הלוליינית המפורסמת, שבה אצור כל המידע התורשתי של היצור החי. זו גם אחת ההברקות הגדולות ביותר של הטבע, והבסיס לחיים באשר הם.

ליען יש כנפיים - למרות שהוא אינו מסוגל לעוף. לדגי המערות יש עיניים - שאינן רואות בחשיכה. גם לנו, בני האדם, ישנם איברים שהם שרידים של תקופות אחרות. הנה כמה דוגמאות מעניינות לכך.

כשהגה דארווין את תורת האבולוציה, אחד הקשיים הגדולים שעמם נאלץ להתמודד היה היעדר הסברים מספקים לאופן שבו מועברות ומשתנות תכונות של בעלי חיים וצמחים מדור לדור. עד שפותחה הגנטיקה המודרנית והתברר תפקידו של הדנ"א, פרחו רעיונות שונים ומשונים באשר לדרך שבה מתנהל מירוץ השליחים של הדורות.

התיאוריות הביולוגיות המוקדמות היו עירוב מרתק של תאולוגיה, משאלות לב, אמונות טפלות ומדע אמתי. סקירה שלהם מעניקה נקודת מבט ייחודית על התפתחותו של מדע זה.

הפילוסופים הקדומים ראו באדם מרכז היקום, אבל מאז תחילת עידן הרנסנס אנחנו הולכים ומבינים טוב יותר את מקומנו האמיתי ביקום: כוכב קטן בפינה נידחת של גלקסיה בינונית, פחות מגרגיר אבק. התשובות לשאלות הבאות, אם נגלה אותן, עשויות לחולל מהפכה דומה בתמונת העולם שלנו.