בראשית דרכו כפזמונאי אהוד מנור היה מכור לשירים אמריקאיים, לשירי "אני": אני אוהב אותך, אני רוצה אותך... שהיו שונים מהשירים שכתבו אז בארץ, שירי "אנחנו": אנו באנו ארצה. כך החל לתרגם ולכתוב שירי "אני" ישראלים - "ואני זוכר אותך, שעות שחיכיתי עד בוש". על ראשית דרכו כזפמונאי בשנות השישים, על המהפך שחולל בו מות אחיו הצעיר יהודה, על נורית הירש אחת ומתי כספי אחד שהפכו לשותפיו הגדולים, ועל המרזב מבנימינה