גם נורית זרחי, כלת פרס ישראל לספרות, לא הצליחה למצוא מילים ביום הלוויתם של שירי, כפיר ואריאל ביבס, שהפכו לסמל המלחמה והאכזריות של חמאס: "זה זוועה, בכלל אי אפשר להתמודד", היא משתפת, "אם יש מישהו שמנהל את העניינים מלמעלה, אז מדובר בניהול לא נכון".
האזינו לשיחה המלאה עם נורית זרחי וקמה ורדי טהרלב
גואל פינטו שוחח בתכנית "גם כן תרבות" בכאן תרבות עם המשוררת וכלת פרס ישראל נורית זרחי, ונכדתה, הסופרת והיוצרת קמה ורדי טהרלב על משפחה ותרבות בצל המלחמה. הראיון, שהתנהל ברקע הלוויתם של בני משפחת ביבס, היה טעון בכאב ובתהיות על מצב המדינה וגם על תפקידה של הספרות. זרחי, שעבורה מילים הן כלי עבודה, משוכנעת שהשפה לא מסוגלת להתמודד עם הכאב של הימים הללו: "השפה לא יכולה בכלל להכיל את זה".
זרחי הודתה שמעולם לא דמיינה שישראל תגיע למצב כזה: "התחלפה המדינה, והכיוון, התכנית והייעוד של ישראל התנפצו בכמה מישורים. גם להיפגע ולפגוע זו לא תוכנית שאפשר להתנהל לפיה".
כשברקע ההרגשה שהמדינה איבדה את דרכה, מבחינת זרחי המשפחה היא המקום היחיד שעדיין מספק ביטחון ויציבות: "התקופה האחרונה מראה כמה חשובה המשפחה ושהיא הנקודה שמחזיקה אותנו", היא אומרת, "ולכן חובת המדינה לדאוג שאנשים לא יעברו חוויות נוראיות כאלו שהורסות את התא הכי חשוב".
נכדתה, קמה ורדי טהרלב, הסכימה שהמשפחה מקבלת משמעות חדשה מאז שבעה באוקטובר, אך הוסיפה שהמשפחה גם הפכה למוקד של פחדים חדשים: "אם לפני שנה לא התקשרתי לאמא או לסבתא שלי, הייתי אומרת – טוב, אני אתקשר אליהן מחר. היום אני מוצאת את עצמי שואלת – מה אם מחר כבר לא אוכל להתקשר אליהן?"
זרחי נשאלה האם היא מצליחה לכתוב בחודשים האחרונים, והשיבה בכנות: "במידה מסוימת. אני לא חושבת שהעניין האישי והכללי חופפים. העניין הכללי שובר כל תבנית". היא מציינת שמעולם לא ראתה בכתיבה שלה משהו "רלוונטי" עבור החברה הישראלית, אלא: "אני כותבת בשבילי. אני לא מרגישה שיש לי תפקיד להוביל את הציבור או לנסח עבורו את המציאות. פעם חשבו כך על סופרים, היום אני לא חושבת שהספרות במקום הזה".
גם נכדתה, קמה ורדי טהרלב, הסכימה שהיצירה לא תמיד חופפת למציאות, אך הוסיפה: "שבעה באוקטובר חרוט כל כך עמוק בתוכנו, שלוקח המון כוח מחשבה רק כדי להדחיק. גם אם אירועי שבעה באוקטובר לא נכנסים ישירות לתוכן, הם מהדהדים ברקע".
למרות החושך, ורדי טהרלב לא מאמינה שהתרבות יכולה להיעלם, גם בתקופות קשות: "אם היינו מחכים לזמנים טובים כדי להוציא ספרים, אף אחד, אף פעם לא היה מוציא ספרים". זרחי חיזקה את דבריה, וסיימה במשפט חד וברור: "אני מרגישה שהתרבות היא הדבר היחיד שנותן לנו כוח להמשיך לחיות".
