לאחר שהוכרז כנציג ישראל לביאנלה לאמנות בוונציה שתתקיים בשנה הבאה - חתן פרס ישראל, האמן בלו סימיון פיינרו, נדרש לשאלה: מה המשמעות של ייצוג ישראל בזירה הבינלאומית בעת הזו. בריאיון לגואל פינטו בתכנית 'גם כן תרבות', הציג פיינרו תפיסה מורכבת: "אני לא יודע איך אמן יכול לייצג מדינה", הודה פיינרו, ותהה כיצד אמן אמריקאי או צרפתי יכולים לעשות זאת, אך מיד הבהיר: "אמן מייצג סוג של זהות ותפיסה שבאה מתוך אותה חברה. ובהחלט, אני בא תחת הכותרת 'ישראל'".
האזינו לשיחה המלאה עם פרופ' בלו סימיון פיינרו >
לפני כשנתיים החליטה האמנית רות פתיר, שייצגה אז את ישראל בביאנלה לאמנות בונציה, שלא לפתוח את הביתן הישראלי. במקום זה היא תלתה בביתן שלט עליו נכתב: ״התערוכה תפתח כאשר תושג עסקת חטופים והפסקת האש״.
לעומתה, בלו סימיון פיינרו מציג גישה הפוכה, ומצהיר: "הכוונה שלי היא לפתוח את הביתן ולא לסגור אותו, אחרת לא הייתי תופס את המקום לאמן אחר".
כשנשאל האם הוא מרגיש נכון לייצג את הממשלה ומשרד התרבות, בעת הזאת, הוא השיב: "כאמן יש לך אחריות לא ללכת לפי הדעות הכלליות. להיות פוליטי זה להשמיע את הקול שלך ולהילחם על החופש הזה. אני לא בעד להחרים בארץ ואני גם נגד שמחרימים אותנו".
פיינרו מגיע לוונציה כשהוא נושא עמו את הטראומה הישראלית של השנה האחרונה באופן האישי ביותר. הוא חשף בראיון כי ביתו נפגע מטיל ששוגר מאיראן, בנו משרת במילואים בעזה ובלבנון, וסטודנטית שלו, ענבר היימן ז"ל, נרצחה בפסטיבל הנובה. "זו המציאות שאנחנו חיים בה", אמר.
את המציאות הזו הוא ייקח איתו לזירה עוינת במיוחד. פיינרו, שמכיר מקרוב את הזירה האירופית, תיאר בראיון "אלימות גדולה" כלפי אנשי תרבות ואקדמיה ישראלים בחו"ל. כבן דור שני לשואה, הוא הביע זעזוע עמוק מכך שהגיע למצב בו עליו להסתיר את יהדותו בחוץ לארץ. למרות החששות מהמפגינים ומקבלת הפנים העוינת, פיינרו נחוש להציג את הפרויקט שלו, 'שושנת האין', ולנסות ליצור חיבור אנושי: "יש לנו מקום וזכות לחיות בעולם. המטרה שלי היא לרגש, לתת תקווה, לפתוח אולי חריץ קטן של אור".
