חפש
Languages
מפרץ חיפה, ארכיון
צילום: יניב נדב, פלאש 90

התחלואה בסרטן בחיפה עלתה, המדינה לא פעלה

על פי הדוח השנתי של מבקר המדינה, במשרד להגנת הסביבה התמהמהו בטיפול למרות הנתונים הברורים על כך שתושבי חיפה חולים יותר מהממוצע בסרטן, מחלות לב ומחלות נשימה. למרות הזמן הארוך שחלף מאז שנאספו הנתונים, כתב המבקר, "בפועל כמעט לא השתנה דבר"
מיכל וסרמן
24 ביוני 2019
12:00

מדוח חמור שפרסם היום (שני) מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שעוסק בזיהום האוויר במפרץ חיפה בין השנים 2018-2016, עולים ליקויים וכשלים בתפקוד של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע למעקב ולטיפול בזיהום האוויר במפרץ חיפה. לפי המבקר, למרות נתונים מדאיגים שנאספו בשנים האחרונות על תחלואה במבוגרים ובילדים במפרץ חיפה, רק בשנה שעברה יצא לדרך מחקר בנושא והוא עדיין לא הושלם.

לשאר חלקי דוח מבקר המדינה:

בריכות ללא מציל, גני ילדים לא בטיחותיים

"כוכבי" דוח תלונות הציבור: ביטוח לאומי ודואר ישראל

140 אלף עובדים - רק 372 תלונות על הטרדה מינית בשלוש שנים

המבקר היוצא, יוסף שפירא, כתב כי למרות שבעשור האחרון נרשמה ירידה בכמות החומרים המסוכנים הנפלטים לאוויר, חיפה עדיין מובילה בפליטות חומרים מזהמים. עוד עולה מהדוח כי השרים להגנת הסביבה טרם קבעו בתקנות הוראות למניעה ולצמצום של זיהום אוויר ממקורות נייחים, שיש להם השפעה שלילית ומסוכנת על בריאות האדם והסביבה. המבקר קורא להקמת ועדה ציבורית, בלתי תלויה, שתגבש המלצות לאופי פיתוחו של מפרץ חיפה ותכריע האם יש להעתיק את המתקנים המסוכנים מהמקום

על פי נתונים שהוגשו למבקר, יש החמרה בתחלואה של אסתמה בקרב ילדים ומדובר בממצאים חמורים ומדאיגים ביותר. בדוח האחרון שלו כמבקר המדינה כתב שפירא כי "שיעור התחלואה באזור מפרץ חיפה במחלות מסוימות גבוה מהממוצע הארצי, למשל תחלואה עודפת של מבוגרים בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה וכן ישנה החמרה של אסתמה אצל ילדים".

המבקר קובע כי המשרד להגנת הסביבה אינו אוכף די הצורך, באמצעים העומדים לרשותו, את המפעלים והמתקנים במפרץ חיפה למרות החריגות הרבות, הפרות החוקים והתקלות. גם במערך הניטור המתקדם מצא המבקר כשלים, נתונים רבים על מזהמים אינם מפורטים והתמונה המצטיירת לא משקפת את המציאות. שליש מהארובות במפרץ חיפה לא עמדו בדרישות המשרד.

בדוח המבקר מתח ביקורת על המשרד להגנת הסביבה על כך שבמשך שנים התמהמה בהכנת סקר סיכונים: "בחלוף שנים רבות מהעלאת הצורך בהעמקת המחקר ובגיבוש מסד נתונים בריאותיים מלא ומעודכן, ושלוש שנים מהחלטת הממשלה בעניין, בפועל כמעט לא השתנה דבר. תשתית הנתונים העומדת לרשות מקבלי ההחלטות עודנה חסרה באופן מהותי".


"חלק נרחב ומהותי מהשטח שעליו הייתה התוכנית אמורה לחול נגרע ממנה. בכך עלול שיופר האיזון בין האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים לבין האינטרסים המשקיים והכלכליים", כתב שפירא. "יתרה מכך, משרדי הממשלה וגופי התכנון אימצו עמדות התומכות בתוכניות פיתוח במפרץ שלמצער אינן תורמות להפחתת הזיהום".

המבקר אף מזהיר כי אירוע חומרים מסוכנים במפרץ, שבו ריכוז של מתקנים מסוכנים באזור שחיים בו מאות אלפי בני אדם עלולות להיות לו תוצאות הרות אסון. "רשות כבאות והצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשריפות שיפרצו בהם", הסביר השופט שפירא.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה, ומשתדל להפיק ממנה לקחים. פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכלל הארץ.

"איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית, שהחלה ב-2015, נרשמה במפרץ חיפה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים המסוכנים, מעבר ליעד שהוצב בתוכנית, ומתחילת העשור להפחתה של כ-81%; הוקם בעיר אזור אוויר נקי הראשון בישראל המגביל כניסת רכבי דיזל מזהמים לשטחי המגורים בחיפה, וכבר בשנה הראשונה להפעלתו נמדדה הפחתה של כ-20% בריכוזי הפיח בעיר התחתית.

"מאז ישום התוכנית הממשלתית לצמצום הזיהום במפרץ -הפיקוח על המפעלים הוגבר, שולשו מספר סיורי הפיקוח ובדיקות הפתע בארובות וכן הוגברה האכיפה על המפעלים: הוצאו 42 התראות ל-17 מפעלים; 37 שימועים ל-16 מפעלים; הוצאו ל-4 מפעלים 5 צווים למניעה או לצמצום של זיהום אוויר חזק או בלתי סביר לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי; הוצאנו 6 עיצומים כספיים ל-6 מפעלים על 16 הפרות בסכום כולל של כ-9.8 מיליון שקל.

"בהמשך לאמירות המבקר באשר לעתיד המפעלים במפרץ חיפה: המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא. המשרד להגנת הסביבה תומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר במטרופולין חיפה, ובכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם הנוכחי - ומשאיר את ההיבט הכלכלי והאנרגטי למועצה הלאומית לכלכלה, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר".