-
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"אף אחד לא דמיין את העוצמה של זה": חשבון הנפש של בכירי הכלכלנים בישראל

כשנה לאחר פרוץ הקורונה בישראל, הושבנו לריאיון את נגיד בנק ישראל, ראש רשות המיסים, יועצו הכלכלי של נתניהו ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ובו הם מספרים מה דעתם על קבלת ההחלטות, ועל הדרך שבה נצא - אנחנו והדורות הבאים - מהמשבר הזה
ליאל קייזר
02 במרץ 2021
23:29
עודכן ב 06 מרץ 12:06

נגיד בנק ישראל, ראש רשות המיסים, יועצו הכלכלי של נתניהו ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר. אם הייתם שואלים מישהו מהאנשים האלה לפני שנה איפה נהיה היום, כנראה שאף אחד מהם לא היה מדמיין שהתשובה היא: אחרי שלושה סגרים, יותר מ-5,500 נפטרים מנגיף קורונה, במדינה שבה שיעור האבטלה הרחב הוא יותר מ-18% ועדיין ללא תקציב.

"אני חושב שפעם ראשונה ששמענו את המילה קורונה הייתה איפשהו בתחילת ינואר. אף אחד לא תיאר לעצמו בפברואר את העוצמה של הדבר הזה וכמה הדבר הזה ישפיע גם על הכלכלה וגם על הבריאות של אזרחי מדינת ישראל", אומר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שי באב"ד. "ב-22 לינואר, אני זוכר את זה בדיוק, פתאום נודע לנו שבסין מכניסים עיר שלמה לסגר. עכשיו, אתה לא מכניס עיר שלמה לסגר סתם כך, גם לא בסין", משחזר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון.

"מדינה רחוקה מאוד, סין. לא קשור אלינו", מספר מצידו ראש רשות המיסים ערן יעקב. נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "הייתה אי-ודאות מאוד גדולה, חלק חשבו שזה אירוע קטנטן, חלק חשבו שזה אירוע מאוד גדול".

כשנה מאז פרוץ נגיף קורונה בישראל, הושבנו את ארבעת בכירי המשק הללו לריאיון מיוחד וסוג של חשבון נפש על ההתנהלות הכלכלית של המדינה בשנה החולפת, ובו הם מספרים מה הם חושבים על הליך קבלת ההחלטות, ועל הדרך שבה נצא - אנחנו והדורות הבאים - מהמשבר הזה.

כשהאסימון נפל

בתחילת פברואר התגלו באוניית ה"דיימונד פרינסס" ששטה במי יפן מקרי הידבקות בנגיף, בעת שהיו עליה נוסעים ישראלים. חלקם התבררו כחולים. "בעצם כשהסתכלנו על הספינה ביפן ידענו כבר שיש פה אירוע שאנחנו צריכים להתכונן אליו, כמובן שלא ידענו את כל ההיקף", נזכר הנגיד ירון. בסוף אותו חודש התגלה נשא ראשון בישראל עצמה, אזרח שחזר מאיטליה.

שמחון: "לאט לאט אנחנו מתחילים להבין שיש פה בעיה הרבה יותר גדולה ממה שהבנו. כשהבנו שיש משהו שיכול להיות כמו הסארס ושפעת החזירים זה בעצם התממשות של הסיוטים הכי גרועים שהיו לנו עד אז". גם מנכ"ל משרד האותר לשעבר שי באב"ד זוכר אותם רגעים בפירוט: "אז אני חושב ירד לכולם באיזשהו מקום האסימון והבנו שאנחנו נכנסים לאירוע חירום, גם התחילו להגיע מספרים ויותר אינפורמציה ממה קורה בסין, על כמות הרוגים וההתפשטות של זה".

"כשהסתכלנו על הספינה ביפן ידענו כבר שיש פה אירוע שאנחנו צריכים להתכונן אליו". ספינת ה"דיימונד פרינסס" (צילום: אי-פי)

הראשונות לספוג את נזקי הקורונה הכלכלית היו חברות התעופה, שכבר בפברואר ביקשו סיוע מהמדינה אחרי סגירה של קווים לסין בינואר, ובהמשך ביטול טיסות גם למדינות נוספות. "אני זוכר שכשעלתה ההצעה לסגור את השמיים, להורות למטוסים שמגיעים מאיטליה להסתובב באוויר ולחזור, הנשימה של כולם נעתקה", אומר שמחון.

אבל בתחילת המשבר, הרבה לפני שהתבררו ממדיו, המדינה לא מיהרה להכניס את היד לכיס. ב-8 במארס הוכרז הצעד הראשון - סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בנטילת הלוואות בלבד.

באב"ד: "ה'סטייט אוף מיינד' בהתחלה, לפני שנכנסנו לסגר ב-14-13 במארס והבנו שיש סגר, מבחינתנו אין אירוע. אנחנו נפצה אחרי, ולכן אמרנו גם נפצה אחרי, וכרגע מי שצריך כסף - ייקח הלוואה! אתם צריכים איזה כסף קטן, תיקחו הלוואה, כי אין עוד אירוע. אין סגר, אין אירוע מבחינתנו. עצמאים זה עצמאים, היו לו תקופות שעשה טוב, היה צריך לחסוך לימים האלה, ועכשיו יהיה שבועיים-שלושה לא נוחים, לא טובים, לא בשביל זה המדינה עכשיו צריכה לייצר מנגנון לפיצוי עצמאים".

ראש רשות המיסים ערן יעקב: "בתוך חוסר הוודאות הזו, בתוך הברבור השחור הזה, אתה צריך לראות איך אתה מתנהל ומה אתה עושה, הדבר הזה לא היה מוכר לנו - לתת פיצוי בממדים כל כך רחבים שפרוסים על כל השטח הגיאוגרפי של מדינת ישראל בהתייחסות לעסקים, כמובן".

אבי שמחון: "כשהבנו שיש משהו שיכול להיות כמו הסארס ושפעת החזירים זה בעצם התממשות של הסיוטים הכי גרועים שהיו לנו עד אז"

שמחון: "יש מין גישה כזאת של הרבה אנשים, במשבר, הדבר הכי נכון שצריך לעשות זה להוריד את הראש מתחת למים, לחכות, לקחת הרבה אוויר, אנחנו יודעים שהרבה אנשים יצעקו אבל לא לעשות שום דבר. היה ברור מהר מאוד, לי לפחות, גם לנגיד בנק ישראל, שזו לא הגישה הנכונה".

ירון: "כבר מההתחלה היו לי שיחות עם ראש הממשלה, שפה צריך להיכנס עם סיוע מיידי".

בזמן שבמדינות אחרות הוחלט לסבסד את שכר העובדים כדי למנוע פיטורים או הוצאה לחופשות במה שמכונה "המודל הגרמני", אצלנו כבר בתחילת מארס המדינה החליטה להקל על מעסיקים בהוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום כדי למנוע פיטורים – חל"ת - מהלך שסופג בחודשים האחרונים ביקורת חריפה.

"אחד הדברים שאנחנו יותר גאים בו זה בחל"ת", אומר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של ראש הממשלה אבי שמחון. "אחרי זה זכה להרבה מאוד ביקורת אבל אני חושב שזה היה דבר מצוין, מפני שאמרנו: כל עובד יקבל קודם כל כסף מהמדינה על מנת שלא יהיה מצב שלאנשים לא יהיה פשוט ממה להתפרנס".

סדרת הכתבות מדינה בחל"ת | סיפורם של העצמאים והשכירים שמנסים לשרוד את המשבר

מנכ"ל האוצר לשעבר באב"ד אומר מנגד: "ההחלטה הפכה להיות סוג של פיגוע, כי אחרי שלושה חודשים היא הייתה צריכה להיות מופסקת והיא לא הופסקה. המנגנון הנוכחי הוא לא נכון. הוא גורם לאנשים בעלי שכר נמוך לרצות להישאר בבית ולא ללכת לעבודה, כי אם אני ארוויח 8,000 שקל בעבודה שוחקת אבל אני אקבל 6,000 שקל מהמדינה, אני אקבל 6,000 שקל מהמדינה ואהיה בים ולא אעבוד בעבודה שוחקת ב-8,000 שקל".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "ברגע שצריך להוציא אנשים לחל"ת בצורה כזאת אינטנסיבית ובכמויות כאלה גדולות, אתה מבין שצריך להיות סוויץ' ואנחנו צריכים פה לבוא לסיוע, גם אם זה בא באופן זמני על גידול בגירעון ועל גידול ביחס חוב תוצר".

הממשלה הכריזה על מודל אמריקני - אבל אנשים לא קיבלו כסף

בתור אלה שהחזיקו או מחזיקים בתפקידים הכלכליים הבכירים ביותר, הארבעה האלה נדרשו לתפקד בשני צירים מקבילים. מצד אחד, להיאבק על תפקוד המשק, על כך שגלגלי הכלכלה ימשיכו לנוע גם בימים שבהם מתפשטת מגפה, ומול תרחישי אימה שהציג משרד הבריאות, ומצד שני לגבש תוכניות סיוע ופיצוי.

אמיר ירון: "אנשים עומדים לכספומטים, זה אומר שיש פאניקה של מזומן. אני לא חושב שנבהלתי, אבל אני חושב שברור היה לי שאני נמצא באירוע שלא היה כמותו"

"מעולם לא היה למדינת ישראל תו"ל, שבמסגרתו בהחלטת ממשלה ב-3:00 לפנות בוקר מחליטים לסגור 40% מהמשק בתקנות שעת חירום של ממשלת מעבר בלי כנסת ופוגעים בשתי זכויות היסוד הבסיסיות ביותר שיש לאזרחי מדינת ישראל - חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם", אומר באב"ד. "גם חירות הפרט וגם חופש העיסוק נפגעו ברגע אחד, בהינף יד, בהחלטה של לילה. בפעם הראשונה אולי הבנתי את המשפט: לבנות אפשר הרבה, להרוס אפשר ברגע. וזה מפחיד".

שמחון: "אף אחד מאיתנו לא עמד אף פעם, לא ישב אף פעם בחדר שבו מחליטים לסגור את המשק. והיה ברור לנו שזה כל המשק לכל כך הרבה זמן"

יעקב: "המשבר שהתחיל כמשבר בריאותי הופך להיות מהר מאוד גם משבר כלכלי, וצריך לאפשר חיסון כלכלי למשבר הזה. וחלק מהחיסון הכלכלי למשבר הזה הוא באמת לאפשר לעסקים האלה לעבוד".

"זה אירועים אחד אחרי השני", אומר אמיר ירון שנכנס לתפקיד הנגיד בקושי שנה לפני. "אנשים עומדים לכספומטים, זה אומר שיש פאניקה של מזומן, לפני שנכנסים לסגר. אני לא חושב שנבהלתי, אבל אני חושב שברור היה לי שאני נמצא באירוע שלא היה כמותו".

"אני חושב שהכסף לא הגיע בזמן, אני מכה על חטא". מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שי באב"ד עם שר האוצר לשעבר משה כחלון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

עם הכניסה לסגר הראשון, הצהירו ראש הממשלה ושר האוצר שיגבשו תוכנית סיוע לעצמאים. בפועל לקח כשבועיים עד שהוצגה. לאחריהם התברר שרבים מבעלי העסקים שנסגרו אינם זכאים למענקים.

"ידעתי שלא משנה מה אני אתן עכשיו", אומר באב"ד, "לא משנה מה אני אעשה, אני הולך לחטוף גל על הראש כי אין שום סיכוי בעולם שאני אתן משהו שיספיק לפגיעה שאנחנו כרגע מייצרים, לפגיעה שכרגע הממשלה משיטה על האזרחים כתוצאה מהקורונה. לא שיערתי כמובן שזה עד כדי כך לא יספיק ועד כדי כך אנחנו נפספס קבוצות גדולות.

"לקח המון המון זמן עד שהכסף הגיע לחשבון. ולכן, אנשים מתוסכלים, אומרים – 'תגיד הוא יצא בטלוויזיה, אמר מאה מיליארד, אני כרגע בבית, אני לא יודע איך אני קונה אוכל ומצרכים לילדים שלי מחר בבוקר'".

יעקב: "אני חושב שפה רשות המיסים הוכיחה את עצמה שהיא ארגון אנטי שביר. במובן הזה שהיא שינתה פרדיגמה, שינתה תפיסת עולם, התחילה להזרים כסף ויש קושי, כשאתה נותן את הכסף, רגע, אני אבדוק אותו, אולי הוא לא שילם לי במקום אחר, זה איזה שינוי תפיסת עולם".

הממשלה ובכירי המשק הבטיחו מודל אמריקני בעניין הפיצויים, אבל הרבה אנשים שניסו לקבל את הכסף גילו שהם פשוט לא זכאים. "דווקא בעניין הזה אני חושב שאנחנו העמדנו, אנחנו ברשות המיסים, לפחות לפי מה שהותווה לנו, בסוף אנחנו הגוף האופרטיבי", אומר ערן יעקב. "האם עשינו את זה מספיק מהר? אני חושב שכן. האם עשינו את זה מספיק טוב? אני חושב שכן".

באב"ד אומר מנגד: "אני חושב שהכסף לא הגיע בזמן, אני חושב שהפעימה הראשונה לא הייתה טובה ולקח זמן עד שהתנענו,  ועל הדברים האלה באמת, אני מכה על חטא. אני חושב שהיו הרבה אנשים שישבו בבית, חיכו לכסף, וחיכו למענקים ולא קיבלו את זה בזמן".

ביולי מודיע ראש הממשלה על תוכנית מענק לכל אזרח. "אני אמרתי שאני מעדיף שהסיוע יהיה ממוקד ככל האפשר באנשים שזקוקים להם", אומר הנגיד ירון. באב"ד: "החליטו ראש הממשלה ושר האוצר לעשות תהליך פסיכולוגי לציבור ולשחרר כסף כדי להוריד את העליהום. ואנחנו כמובן מקצועית, כל הנהלת האוצר - חשבה שזה לא נכון".

שמחון: "זה היה צעד שלא עשו אותו אף פעם ולכן היה קשה מאוד לאנשים לבלוע. בדיעבד, אני בטוח שצדקנו".

וכאילו שהמצב לא מסובך מספיק, ישראל נכנסה למשבר הזה בלי תקציב מדינה מאושר, מה שמקשה עוד יותר על התפקוד. בשנה החולפת הממשלה לא הצליחה לאשר כזה. ומצאנו את עצמנו בדרך לבחירות רביעיות בתוך שנתיים.

ירון: "תקציב הוא תוכנית עבודה, ותקציב מאפשר לנו גם לתעדף דברים. ההחלטה האחרונה עליו נעשתה בסוף 2018 ולכן הדברים לא בהכרח מותאמים".

באב"ד: "לא תקין שמדינת ישראל עושה תיקון תקציב 2019 ולא תקין שאין תקציב 2020, ועוד יותר  לא תקין שאין תקציב לשנת 2021".

יועצו של נתניהו לא כל כך מתרגש מהביקורת. "אני שומע הרבה את העניין הזה: תקציב, תקציב, תקציב", אומר אבי שמחון. "אבל בואו נסתכל רגע, אנחנו רואים שמדינת ישראל הצליחה מבחינה כלכלית לעבור את המשבר הזה הרבה יותר טוב ממרבית המדינות שאנחנו משווים אותנו אליהן".

עתיד לא ידוע

ומה הלאה? מה יהיה על עתיד הכלכלה הישראלית בצל משבר הקורונה? "האירוע הזה בעיניי יהיה הרבה יותר אירוע של משבר כלכלי מאשר משבר בריאותי", אומר באב"ד. "השנים הבאות יהיו שנים של עבודה מאוד קשה כדי להחזיר את המשק למסלול שהוא היה בו ב-2019, וזה ייקח כמה שנים".

ירון: "אין ספק שזה לא יחזור במכה, זה יהיה תהליך. יש צעירים שהם ידעו למצוא את דרכם, אבל דווקא אנשים שהם בגיל 50-45 שיצאו ממעגל התעסוקה, שם אנחנו נצטרך למצוא דרכים לסייע להם לחזור, כדי להוריד את האבטלה חזרה לממדים חד-ספרתיים".

שי באב"ד: "השנים הבאות יהיו שנים של עבודה מאוד קשה כדי להחזיר את המשק למסלול שהוא היה בו"

שמחון: "בסוף אני חושב שהדבר הכי חשוב זה ההישג המטורף הזה שראש הממשלה הצליח להביא הנה כמות כזאת של חיסונים. אני חושב שבעוד שנה אנחנו נהיה במקום שבו מבחינה כלכלית, במאקרו, אנחנו כמעט נשכח מזה שהיה פה משבר. אבל עדיין יהיו אנשים שנצטרך לסייע להם להיחלץ מהמצוקה שהם נקלעו אליה במשבר המאוד מאוד קשה הזה".

יעקב: "חלק מהמשימה שלנו עכשיו זה לטפל בחיסון הכלכלי ולהחזיר את המשק כמה שיותר מהר לעבוד, לעבוד, לעבוד. זה מה שהוא רוצה, זה מה שאנחנו רוצים, זה מה שהכלכלה רוצה".