תקיפות צה"ל בעזה
צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90

בין ירושלים, קטר ועזה: היום שאחרי "שומר החומות"

האבק עוד לא שקע, אבל צריך להתחיל לחשוב מה יקרה ברצועה מעכשיו • המסר שעבר מישראל נשאר דומה למבצעים הקודמים – היא מעדיפה שחמאס עדיין ישלוט בעזה • אך מה אפשר לעשות עם השיקום, הגדה והכסף הקטרי מעכשיו והלאה?
גל ברגר, פרשנות
28 במאי 2021
13:28
עודכן ב 17:40

אם ביום שני 10 במאי 2021, יום ירושלים, השוטרים לא היו עולים להר הבית ולא מפזרים בכוח את המתפרעים שם, היו נושכים שפתיים, כובשים יצרי אגו וגינוני ריבונות, ומכילים – היו נחסכות מאיתנו התמונות של "מהומת אלוהים על ההר" ששודרו בחי באל-ג'זירה ובשאר ערוצים ערביים. האם גם אז היינו בתוך מערכה כבר בערב של אותו היום?

למה בעצם לא להכיל? הרי מדינת ישראל מכילה כבר שנים, כשהיא רוצה, גם ירי רקטות ובלוני נפץ ותבערה. אז כמה מתפרעים על ההר עם אבנים לא יכלה מדינת ישראל הגדולה להכיל ביום הרגיש והנפיץ הזה? הלוא ישראל התקפלה רק כמה שעות קודם לכן גם עם שינוי תוואי המסלול של ריקוד הדגלים ודחיית הדיון המשפטי בפינוי שייח' ג'ראח, ועוד קודם עם הסגירה והפתיחה של מדרגות שער שכם. התקפלות ונשיכת שפתיים לא זרות לה. האם היה זה נבון לפרוץ פנימה אל רחבת ההר דווקא באותו בוקר של יום שני ולשחק לידי חמאס שעשה בילד-אפ שלם לקראת אותו יום ממש, יום ירושלים?

מה חמאס רוצה? | האזינו לפרק ב"עוד יום"

גם אם היה מוטב להתאפק באותו יום, וגם אם הכוחות לא היו נכנסים להר באותו הבוקר, עדיין אין תשובה חד משמעית לשאלה האם חמאס היה פותח בכל מקרה במערכה ב-18:00 בערב. לו משום שהוא כבר תכנן ובנה תסריט שלם לקראת המהלך. לא זאת בלבד, הוא גם שחרר שורה של איומים ורמיזות במשך שבוע שלם: ממנהיג הארגון איסמעיל הנייה ועד ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דיף. הרי המתיחות בבירה הלכה ונבנתה לאורך הימים והשבועות שקדמו ליום ירושלים. האם חמאס סימן את היום הזה בלוח השנה כיום פתיחת המערכה בכל מקרה? אין לדעת בשלב הזה.

חמאס על פי דיווחיו סיים את המערכה עם כ-60 פעילים צבאיים הרוגים בשורותיו, והג'יהאד האסלאמי עם 19. שני הארגונים פרסמו את השמות של ההרוגים. אם זה נכון, מדובר בפחות משליש מכלל ההרוגים בעזה במהלך מבצע "שומר החומות". על פי משרד הבריאות של חמאס נהרגו 253 בני אדם במבצע, מתוכם 122 במובהק לא פעילי טרור – 66 קטינים, 39 נשים ו-17 זקנים. אם מוסיפים למספר הזה את 79 הפעילים שחמאס והג'יהאד הכריזו עליהם בשמותיהם, עדיין נותרים 52 גברים הרוגים במבצע שאינם נמנים עם הקטגוריה נשים, קטינים או זקנים. האם היו בלתי מעורבים, או פעילי טרור שחמאס והג'יהאד מסתירים את זהותם? לא ברור.

ישראל רוצה את חמאס שולט בעזה גם ביום שאחרי המבצע ולכן לא רצתה לראות אותו בחורבותיו

חמאס ספג פגיעה במערך הייצור וההתעצמות הצבאית שלו ובפרויקט המנהור בתוך רצועת עזה, אך עדיין לא מספיק כדי להוריד את הארגון על הברכיים. ישראל פגעה במבצע בכמה "סמלי שלטון" תשתיתיים לרבות ביתו ומשרדו של מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, עוד בתים של שלושה בכירים מהדרג המדיני של חמאס. אך רוב הבתים של בכירי הדרג המדיני של הארגון נותרו לעמוד על תילם מבלי שנגעו בהם, כולל הבית של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, ששוהה כבר שנה וחצי בקטר. ישראל תקפה בתי מח"טים ופונקציונרים אחרים בזרוע הצבאית של חמאס, אך המסר שעבר במבצע הזה הוא אותו המסר שעבר בשלושת המבצעים הגדולים הקודמים: ישראל רוצה את חמאס שולט בעזה גם ביום שאחרי המבצע ולכן לא רצתה לראות אותו בחורבותיו.

היום שאחרי

שבוע אחרי הפסקת האש, האבק עוד לא שקע לגמרי, גם לא כיווני המחשבה. כמה נקודות ליום שאחרי המבצע:

מנגנון השיקום של עזה – רצועת עזה תשוקם. חלק מתשומות הבנייה שיופנו לשיקום יזלגו למערך ההתעצמות הצבאית של חמאס, לא משנה כמה הדוק יהיה מנגנון הפיקוח ומי יוביל אותו. חומרי בנייה ומלט שייכנסו לעזה יזלגו לחמאס, גם אם שיירה של האו"ם תפקח על המשאיות הנכנסות לרצועה וגם אם ישראל תבחר בעצמה את קבלני הקצה בעזה שיחתמו שקיבלו את החומרים לידיהם במלואם. אם רוצים להבטיח שממבצע השיקום לא תהיה זליגה להתעצמות חמאס – צריך לשקם את עזה בקרטונים. וזה הרי לא יקרה.

הכסף הקטרי – עכשיו זה עוד טרי ויהיה בוטה מדי להריץ לעזה מזוודות עם מיליוני דולרים מקטר. אז מחפשים מנגנון אחר, לא מוותרים כמובן על הספונסר מקטר, אבל רוצים לשנות מעט את השיטה ובעיקר את הנראות. אולי קופונים ותלושי מזון ל"משפחות הנזקקות" במקום מזומנים, אולי דיוק של מנגנון התשלומים: להפקיד למוטבים דרך חשבונות בנק ולא לחלק שטרות של מאה דולר בסניפי הדואר בעזה, אולי פרויקטים של CASH FOR WORK של האו"ם – פרויקטים שבמסגרתם האו"ם יגייס עובדים בעזה לטובת מלאכת השיקום שלה אחרי המבצע, וישלם להם שכר יומי או חודשי. הכסף הקטרי יכול לממן פרויקטים כאלה, זה כבר קרה בעבר.

מי בשכונה נגדנו ומי בעדנו הפעם? | האזינו ל"עוד יום"

"המשפחות הנזקקות" שנהנות מהכסף הקטרי – גם אם תיפתר שאלת אופן התשלום תיוותר בעיית יסוד: מי יבחר את אותן משפחות נזקקות? חמאס? האו"ם? ישראל? הרשות הפלסטינית? הלא חמאס מתעקש כל השנים לבחור אותן בעצמו כדי לתגמל כך את אנשי שלומו מקרב "המשפחות הנזקקות". 

משכורות פקידי הציבור של חמאס – זו אולי הסוגייה הנפיצה ביותר. מי אם לא הקטרים יסכים לשלם משכורות לעובדי הציבור שחמאס מינה בעזה מאז שהשתלט עליה בכוח ב-2007. אף אחד לא מוכן להתלכלך בזה ולהיות מואשם כמממן טרור. מנגד, חמאס לא מוכן לוותר על תשלום המשכורות לפקידיו. בניגוד לאגדות, הרשות הפלסטינית מעולם לא שילמה את משכורות פקידי חמאס. האם תסכים הפעם? זו אולי האלטרנטיבה היחידה. אחרת, מה שהיה הוא שיהיה, והקטרי ימשיך לשלם לפקידי חמאס משכורות. 

מצרים – מסתובב במחוזותינו רעיון (לא חדש) שמצרים תוביל את מאמץ השיקום של רצועת עזה והיא שתפקח על השיקום ועל כל דולר או שק מלט שנכנס לרצועה. אבל האם המצרים, שבמשך עשרות שנים הקפידו לברוח מכל סממן של אחריות על רצועת עזה, ייפלו למלכודת הזו כעת ויקבלו בזרועות פתוחות את התפקיד שמייעדים להם כאן? לא בטוח.

שקט, דנים: המצרים מדלגים בין עזה לירושלים כדי לגבש שלב שני בהפסקת האש

קטר וירושלים – קטר היא גם הספונסרית העיקרית של חמאס ושל רצועת עזה בעשור האחרון וגם מארחת את הנהגת חמאס בחו"ל בשטחה כבר עשור. יש לה מנופי השפעה על חמאס וגם יש לה לכאורה אינטרס אישי שלא תפרוץ מלחמה בעזה שתאיים על כל ההשקעות שלה ברצועה ועל הפרויקטים שבנתה שם במשך שנים.

אז איך זה שבמקום להעניש את חמאס ולגעור בו על שפתח במערכה, הקטרים נתנו להנייה במה כזו תוך כדי לחימה לשלהב את הרוחות מדוחא, ולהתגאות משם בכך שהזרוע הצבאית של חמאס כותשת ברקטות את תל-אביב. ההסבר היחיד שאפשר לתת לדברים הוא שירושלים – כלומר ברגע שהדברים מגיעים לירושלים – אין יותר טעם לחפש היגיון מערבי חילוני בדברים. ירושלים טורפת את הקלפים, היא גורמת גם למדינות לפעול בניגוד לאינטרסים שלהן עצמן.

הגדה וחוף הים – שר הביטחון בני גנץ מוביל עכשיו תוכנית בשטח לחיזוק הרשות הפלסטינית והכלכלה ביהודה ושומרון. לא בטוח אגב שזה על דעת ראש הממשלה נתניהו, שכבר שנים פועל להחליש את הרשות הפלסטינית.

מכל מקום, אם רוצים לחולל שינוי אמיתי בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בגדה, עזבו אתכם מעוד מחסום פה ועוד תחנת משטרה פלסטינית שם: תנו מכסות שבועיות לאוכלוסייה הפלסטינית – 10,000 בשבוע – שיוכלו ללכת לים ולטייל בישראל. רוצים שינוי? זה שינוי. ולא סתם שינוי – זו מהפיכה. אין פלסטיני שאתה מבקש ממנו לזקק את חוויית הכיבוש שלו – שלא יגיד לך בסוף – "אני רוצה ללכת לים מתי שבא לי". תנו לתושבי הגדה ולילדיהם גישה לים. הפירות יהיו מיידיים.

הפועלים מעזה – רוצים לחזק את הרשות הפלסטינית בעזה? תנו לה לבחור 50 אלף פועלים מעזה שייצאו לעבוד ביישובי העוטף ובשאר ישראל. תנו לה את הקרדיט על הסוכריות שעזה תקבל מעתה ואילך, תשאירו את חמאס עם החסרונות בלבד.

מיטוט שלטון חמאס ופירוז רצועת עזה – המדיניות הישראלית שלא למוטט את שלטון חמאס עומדת בעינה. המחירים גבוהים מדי מבחינת ישראל, ואלה טענות היסוד של הדוגלים באי הפלת השלטון הזה: עזה תשקע לאנרכיה, תהפוך קן צרעות ומעיין נובע לטרוריסטים, לא תהיה שם כתובת; ישראל תיאלץ להתבוסס בבוץ העזתי, לכבוש את הרצועה ולשהות שם שנים ולטפל באוכלוסייה בת שני מיליון נפש.

אלטרנטיבה ריאלית לשלטון חמאס אין – הרשות הפלסטינית לא תוכל לבוא לשם על גבי טנק ישראלי ועל כידוני צה"ל ולא תהיה לה לגיטימציה בטריטוריה שבה יש מאות אלפי תומכים לחמאס בתרחיש האופטימי. הסיבה הלא מוצהרת לאי הפלת שלטון חמאס היא שכל עוד הוא שם, והרשות הפלסטינית לא, זה משרת את ישראל מול כל לחץ בינלאומי עתידי להקים מדינה פלסטינית, שהרי איך נחתום הסכם על הקמת מדינה עם הרשות הפלסטינית והיא הרי לא שולטת בעזה ולא יכולה להבטיח שלא ישוגרו משם רקטות ביום שאחרי ההסכם?

מה ישראל רוצה להשיג מ"שומר החומות" | האזינו ל"עוד יום"

פירוז רצועת עזה לא יתאפשר אלא בתמרון קרקעי של ישראל בתוך הרצועה. מעין "חומת מגן 2", כמו המבצע של ישראל לניקוי תשתיות הטרור בגדה באינתיפאדה השנייה. המחירים של מבצע כזה יהיו גבוהים: חיילים הרוגים רבים ועלויות אספקת הצרכים ההומניטריים של אוכלוסיית עזה בעת המבצע ובחודשים ושנים שיבואו לאחר מכן – עד להתבססות שלטון חדש בעזה. פירוז הרצועה יהיה אך ורק תוצר של החלטה ישראלית למוטט את שלטון חמאס. חמאס לא יפרז את עזה בעצמו ואף אחד לא משלה את עצמו שזה יקרה. זה יהיה חייב להיות מבצע כחול לבן.

פירוז הרצועה יהיה אך ורק תוצר של החלטה ישראלית למוטט את שלטון חמאס. חמאס לא יפרז את עזה בעצמו

ברור שיש פה גם שאלה מוסרית פילוסופית: האם על מדינת ישראל לקחת על עצמה את תפקיד "המשחררת של רצועת עזה?" – הניסיון בלבנון לא היה מוצלח במיוחד. אך ישראל, אם תעשה זאת, תעשה זאת קודם כל למען ביטחון אזרחיה, שהרי האלטרנטיבה היא: להשלים עם המציאות שבה החיים מול רצועת עזה בשליטת חמאס הם מסבב לסבב. אגב, יש רבים בתוך רצועת עזה ובוודאי הרשות הפלסטינית ברמאללה שמשתוקקים לרגע הזה ששלטון חמאס יתמוטט ויפורז בידיים אחרות, כדי לבוא ולתפוס את מקומו. לא נראה לי שיפריע להם להיות מואשמים כמי שבאו לשם על גבי טנק ישראלי.

כשתיפול החלטה להפיל את שלטון חמאס בעזה ולהחזיר לשם את הרשות, זה יהיה חייב להיות עטוף בגיבוי של קואליציה בין ערבית, מצרים, ירדן, סעודיה, האמירויות ומדינות המפרץ, ובתמיכת ארה"ב. בדיוק כמו הקואליציות הבין ערביות שקמו כדי להילחם ולסלק גורמים עוינים שאיימו על המחנה המתון בעולם הערבי.