חפש
Languages
הכלכלה הסודית של החרדים
צילום: פלאש 90

הכלכלה הסודית של החרדים - סדרת כתבות מאת עקיבא וויס

איך משפחות חרדיות מרובות ילדים מצליחות לחיות מכל כך מעט כסף? כתבה ראשונה בסדרה
עקיבא וייס
20 בנובמבר 2016
12:05


"פה בבני ברק פותחים את הבוקר עם חיסכון. אתה קונה למשפחה שני לחם בפריסה עצמית במקום לחם פרוס וכבר שילמת 8.90 במקום 13, והנה חסכת על הבוקר ארבעה שקלים ועשר אגורות. אני יכול לקנות קופסת טחינה של חצי קילו במכירה שכונתית ב-5.80 שקל. קורנפלקס אפשר לקנות בסופר בעשרה שקלים, אבל לא של תלמה. קטשופ אני קונה ב-4.90. קניתי השבוע ארבע קוביות סבון בעשרה שקלים. אם אתה יודע לקנות במקומות הנכונים - אתה מסתדר".

זה אהרן יקטר.

אהרון יקטר

הוא עסקן חרדי מוכר בבני ברק, בן 42, והוא נותן לנו את המפתח הראשון לכלכלה הסודית של החרדים.


השאלה שיצאנו איתה לדרך היתה פשוטה: איך הם חיים?

או, במלים אחרות: איך כל כך הרבה משפחות חרדיות מרובות ילדים מצליחות להתקיים מכל כך מעט כסף?

התשובות הנפוצות לשאלה הזאת בדרך כלל מתמקדות בגמ"חים או בסיפורים על כסף שחור בסכומי עתק שמתגלגל במגזר החרדי. אבל מי שמגיע מתוך המגזר יודע שהתשובה היא קודם כל אורח חייו של החרדי הממוצע.

"אם תשאל אברך איך הוא גומר את החודש הוא לא ידע להסביר את זה", אומר הרב מרדכי בלוי, יו"ר משמרת הקודש והחינוך, דמות מוכרת ומוביל דעה במגזר החרדי. "יש פה בסיס ראשוני של חיים בצניעות וגם ניסים ונפלאות. אברך שמקדיש את חייו לתורה בעצם מחליט לוותר על מנעמי החיים ועל חיי מותרות, ולחיות במינימום. אנחנו לא רואים רעב בבתי אברכים, לא רואים ילדים חסרי ויטמינים במגזר החרדי, הילדים שמחים. מראש הם לא מתרגלים לסטנדרטים גבוהים".

חרדי במכירה קהילתית

לפי נתוני איגוד הישיבות, בישראל חיות 80 אלף משפחות אברכים - תלמידי ישיבות נשואים. משפחה חרדית כזו חיה, בדרך כלל, ממשכורת אחת, של האישה, וזו לא משכורת גבוהה במיוחד - לרוב עד 6,000 שקל בחודש, למשרה מלאה.


78% מהנשים החרדיות עובדות, ומתוכן 60% בתחומי החינוך והרווחה. השכר הממוצע לאישהֱ חרדית הוא 5,886 שקלים, לפי נתוני הלמ"ס – כמעט 3,000 שקל פחות מאישה יהודיה לא חרדית. אברכים מקבלים עוד 2,000 שקל בחודש (800 ממשרד החינוך והשאר מהכולל), וקצבאות ילדים מוסיפות עוד משהו כמו 1,000 שקל. גם במשפחות שבהן האב עובד – ו-50% מהגברים החרדים עובדים, נכון לשנת 2015 – השכר הממוצע לגבר הוא 7,500 שקל, 5,000 פחות מהממוצע אצל יהודים לא חרדים, ורבים מרוויחים פחות מכך. סך הכל, אם לוקחים בחשבון גם משפחות עובדים, מדובר בעשרות אלפי משפחות מרובות ילדים, בנות שמונה, עשר, 12 נפשות או יותר, שחיות מ-8,000-9,000 שקל, או, בבתים בהם גם האב עובד, מ-13,000 שקל בחודש בממוצע. ככה הם עושים את זה.


1. כח הקנייה החרדי: כל שקל שווה יותר

החרדים הם כח קנייה חזק וחכם – בעיקר כשהם קונים ביחד. ככה, כל שקל במגזר החרדי שווה יותר.

שמואל לוינסון, אברך בן 35 מירושלים, משקיע את שעות הפנאי שלו בארגון חסד ייחודי בשם "מכירה לקהילה", הקיים כבר שבע שנים. המטרה של הארגון היא לאפשר למשפחות חרדיות לקנות בזול, ואין לו מטרת רווח. 

ככה זה עובד: כל יום שני מתקשרים הלקוחות של "מכירה לקהילה" ומזמינים טלפונית מוצרים מהמחירון. בימי רביעי הסחורה מגיעה לאחת ממאה תחנות איסוף ברחבי הארץ, שמופעלות כולן על ידי מתנדבים. המחירים מוציאים את העיניים ללקוחות סופרמרקטים מן השורה: חבילת פסטה בשני שקלים, שש לחמניות ב-4.80 שקלים, נוזל כלים של פיירי ב-7.5 שקל. לוינסון אומר שמדובר בחסכון של כ-30% לעומת המחירים בסופר. "במערכת רשומים היום כ-60 אלף משפחות, שמתוכן עורכות קניות מדי שבוע כעשרת אלפים. הארגון כולו מגלגל יותר ממאה מיליון שקל בשנה, הכול כמובן באופן מסודר מול רשויות המס".

מחירון חרדימחירון של מכירת פירות וירקות. צילום: עקיבא וייס

טופס הזמנה בחנות חרדיתטופס הזמנה ממכירה. צילום: עקיבא וייס

מכירות כאלה הן דבר נפוץ: "אם בסופר אתה משלם 30 שקל לקילו עוף מהדרין, במכירה יש עוף ב-20 שקל לקילו", אומר יקטר. "בערבי חגים יש מכירות של כלים חד פעמיים, קונים במרוכז וזה עולה ממש לירות. כל יום יש מכירות של בגדים בזול. יש מכירות של לחמים ליד הכוללים, מגיע אדם עם רכב ומוכר לחם בשלושה וחצי שקלים. הוא קונה את זה במחיר נמוך יותר ומוכר בזול, ועל הדרך הוא מתפרנס. עכשיו הייתה ליד הבית שלי מכירה של מטריות שבכל חנות נמכרות ב-25 שקלים, ואצלנו מכרו ב-12. המכירות חוסכות את הצורך בשכירות ואחזקת חנות וככה המוצרים זולים יותר".

שמואל לוינסון לוינסון. באדיבות המצולם

גם בלי מכירות, בסופרמרקטים החרדיים, יש על המוצרים מדבקות שעיניים חילוניות לא ראו כבר בערך עשור. הרשתות הגדולות במגזר הכללי הבינו כבר מזמן את כוח הקנייה החרדי, והן פתחו רשתות משנה ייעודיות עבורו, כשהדגש הוא פחות על מיתוג ויוקרה, ולפעמים גם פחות השקעה בשירות וניקיון, ויותר על הנחות ומארזים.


ביום שישי ה-18 בנובמבר, בסניף שופרסל שלי בשכונת ניות החילונית בירושלים, מרכך כביסה בדין עולה 19.90 שקל; באותו זמן בסופר "יש חסד", רשת הבת החרדית של שופרסל, ברמת שלמה החרדית, מוכרים שניים כאלה ב-25. מטרנה שלב 2 עולה ב"יש חסד" שבעה שקלים פחות מבשופרסל; קטשופ של אוסם עולה 12 בשופרסל, כשב"יש חסד" מוכרים שניים ב-18.90. אם לא מתעקשים על מותגים, המחירים צוללים הרבה יותר נמוך.


"היום אתה יכול לקנות 20 חבילות ביסלי של חברה פחות איכותית ב-6.80 שקל, זה פחות מחצי שקל ליחידה, כל אבא מרשה לעצמו דבר כזה", אומר יקטר. "20 ארטיקים בבני ברק עולים 10 שקל ובתל אביב יעלה לך ארטיק בודד שניים וחצי שקלים. הילדים בבני ברק לא מקבלים פחות ממתקים מהילדים מתל אביב".


אגב, קנייה בסופר יקרה יותר מקנייה במכירה, וקנייה במכולת היא היקרה מכולן. "אני כמעט לא קונה במכולת", אומר ישראל קדוש, אברך בן 29, אב לשלוש בנות משכונת קרית יובל בירושלים. "אני מקבל כל חצי שנה מהכולל ארגז בשר וזה מספיק לי. שתיה מתוקה וממתקים יש רק בשבת, זה גם בריא יותר".

חלות בחנות חרדיתחלות בסופרמרקט חרדי. שלוש במחיר אחת. צילום: רומן שומנוב

במבה ביש חסדמחירי שנות ה-90. במבה בסופר חרדי צילום: רומן שומנוב

הוצאות חדשיות למשק בית חרדי הוצאות למשק בית חרדי ממוצע. הנתונים כוללים משפחות שהן שני בני הזוג עובדים


2. מסגרות לילדים: משפחתון בשבעה שקלים לשעה
אז הבנו איך החרדים קונים אוכל. אבל ההוצאה הכי גדולה למשפחות עם ילדים קטנים היא על מסגרות, שעולות אלפי שקלים בחודש. חילונים אפילו התחילו בשנים האחרונות לתזמן את הרווחים בין הילדים ככה שלא יהיו שני ילדים מתחת לגיל חינוך חינם באותו זמן - אז מה החרדים עושים עם שלושה כאלה?

התשובה ברורה כשמסתכלים על הטבלה שמפרטת את השתתפות המדינה בשכר לימוד במעונות. משפחות יכולות לקבל השתתפות כזאת אם הן מופנות על ידי שירותי הרווחה, או לפי מבחן הכנסה - ומדובר במבחן הכנסה לנפש. משפחה שמרוויחה פחות מ-3,000 שקל לנפש, למשל, משלמת 990 שקל למעון לילד, ו-1,000 לתינוק; משפחה שמכניסה פחות מ-2,100 לחודש לנפש משלמת 640 לילד ו-830 תינוק. יש הנחות גם לבעלי הכנסות גבוהות יותר, אבל כמעט כל משפחות האברכים נכנסות תחת הקטגוריות האלה; ממוצע ההכנסה לנפש במגזר החרדי הוא 2,618, ואצל יהודים לא חרדים 6,163. אתם יכולים אגב לבדוק את הזכאות שלכם להשתתפות כאן.

השתתפות המדינה בשכר לימוד במעונותהשתתפות המדינה בשכר לימוד במעונות. מתוך אתר משרד הכלכלה

תפריט לשבוע

40 שקל לחודש כולל ארוחות. תפריט שבועי של קייטרינג "הדר הפודים" במעון


אבל אחד הקריטריונים בחישוב ההנחות האלה הוא שעות עבודה; משפחות שבהן האישה עובדת פחות מ-35 שעות והאב לומד לא זכאיות להנחה גדולה, ופונות למשפחתונים פרטיים. כמה עולה משפחתון פרטי במגזר החרדי? יש במשפחתונים הפרטיים מסלול של כל יום משמונה בבוקר עד 13:00 בצהריים, שעולה 520 שקל בחודש; אפשר גם להירשם למסלול גמיש יותר, שבו מביאים ואוספים את הילדים מתי שרוצים, ומשלמים שבעה שקלים לשעה.


גם כשמדובר בצהרונים, בכלכלה החרדית הפנימית רמת המחירים אחרת לגמרי. הערים החרדיות הגדולות, בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, בית שמש, ומעכשיו גם ירושלים, נמצאות באשכולות סוציו-אקונומיים 2 ו-3; בערים האלה מופעלים צהרונים של תכנית ציל"ה של משרד החינוך במחיר של 40 שקל לחודש, כולל ארוחת צהריים.


מי ששולח את הילד שלו ל"תלמוד תורה" - בית ספר חרדי יסודי מוכר שאינו רשמי, שלא מלמד 100% לימודי ליבה ולכן לא מתוקצב ב-100%, משלם כמה מאות שקלים בחודש.


3. חיסכון עמוק

מכירה עקיבא וייסמכירה לחרדים. צילום: עקיבא וייס

בסופו של דבר חלק גדול מהתשובה הוא כן, חיסכון. אבל מדובר בחיסכון עמוק הרבה יותר ממה שרוב החילונים רגילים אליו. לוותר על מסעדות ועל חו"ל וללכת לסופר עם רשימה זו התחל. בחברה החרדית אפשר לראות דרכים הרבה יותר יצירתיות להצטמצם.


גם הרב בלוי מספר על מכירות של עוף ושל דגים, אבל זה לא נגמר בזה. "יש גם מושג של עזרה במשפחה", הוא מוסיף. "לפעמים זה דור שני של אברכים - אבל ההורים משתדלים מאוד לעזור. אם הבנים שלי צריכים מייבש או מכונת כביסה אני אקנה להם או לפחות אשתתף בהוצאה. לחבר שלי יש ארגון בשם 'יד ליד', שאוסף רהיטים ומקררים יד שניה ומחלק אותם למשפחות. אפשר לקבל ספה טובה במאה שקל ועריסה שימושית בחמישים שקל. יש המון יצירתיות וסיעתא דשמיא. למשל נופש, אם אחד גר בבני ברק ואחותו גרה בירושלים הם מחליפים דירות. יש לך נופש יותר נחמד מזה?"

בלוי. צילום: חדרי חרדיםבלוי. איך חרדי גומר את החודש? אין לו מושג. צילום: בחדרי חרדים

"הבילוי בימי 'בין הזמנים' (ההגדרה החרדית לחופש מהלימודים) יהיה בשמורת טבע", אומר יצחק פלדמן, בן 29, אבל לשלושה ממודיעין עלית. "החרדי הממוצע ייסע ביום-יום באוטובוס, הוא לא צריך לשלם לימודים אקדמיים עבור ילדיו אלא תשלום לישיבה – שם מתחשבים במעוטי יכולת".


ומה עם הוצאות הכרחיות?
"מקובל להעביר בגדים בין אחים או ממשפחה למשפחה. אם מגיעים למצב שצריכים לקנות קונים בסוף עונה או בדוכנים זולים, ויש גם גמ"חים של בגדים יד שניה. עבור הוצאות חריגות כמו טיפול שיניים יש קרנות מחו"ל. אם אתה מביא להם אישור מהכולל שאתה אברך שיושב ולומד, אתה תקבל עזרה שתמנע התפרקות כלכלית של המשפחה".


"בגלל ההכנסה הקטנה מקבלים בדרך כלל בין 60 ל-80% הנחה בארנונה", משתף גם אריאל כהן, אברך בן 29, תושב שכונת רמות בירושלים ואב לשניים. "לא מפעילים מזגן רק כשזה ממש נחוץ אז חשבון החשמל נמוך יחסית".


אברכים מפתחים דרכים יצירתיות לא רק להקטין את ההצאות, אלא גם כדי להגדיל הכנסות. "החרדים לא מחזיקים מכונית", אומר כהן, "אבל מי שכן – כבר מנצל את זה כדי לתת טרמפים לחברים או לקולגות ולפחות לכסות את העלות והדלק".


המושג של 'צאו והתפרנסו זה מזה' בשפה החרדית, או 'צרכנות פנים קהילתית' בשפה יותר כלכלית – תופס מקום של כבוד. "יש חרדים שהם טכנאים במקצועות שונים ועושים הנחות לאברכים", מספר יקטר. "גם נושא הגמ"חים מאוד מפותח, יש אפילו גמ"ח מזגנים, אברך שבשעות הצהריים עומד ומסביר לאברכים אחרים איך להרכיב את המזגן כך שהם יחסכו את העלות הכספית של ההתקנה".


עוד דוגמה היא נשים חרדיות בעלות משפחות ברוכות ילדים הורגלו 'להכין שבתות' ולבשל בהיקפים גדולים, ועם הזמן מינפו את זה: אם מישהו בשכונה עורך בשבת בר מצווה או שבת חתן, הן מבשלות כמות גדולה, גם עבורו, יחד עם הבישולים הביתיים. ככה הן מרוויחות על הדרך והעלות עבורן מינימלית.


4. ולפעמים גם לא מצליחים
חשוב גם לא לייצר תמונה ורודה מדי. לפעמים המספרים באמת לא מסתדרים. 52% מהמשפחות החרדיות היו עניות ב-2014, על פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות; וגם אם הכלכלה הפנימית היצירתית של המגזר מגינה על רובן, לא את כולם רשת ההצלה הזאת מצליחה להציל. לפי הסקר החברתי של הלמ"ס, 63% מהחרדים ויתרו בשנת 2013 על טיפול שיניים בגלל קשיים כלכליים (אם כי יש לציין שהמספרים השתפרו מאז רפורמת השיניים של ליצמן), ו-35% נותקו מחשמל או ממים כי לא שילמו חשבונות. 9% ויתרו על אוכל. כל המספרים הם בערך פי שניים מהאוכלוסיה היהודית הלא חרדית.


בחברה החרדית פועלים כמה ארגונים שמטרתם ללמד משפחות להסתדר עם תקציב נמוך כל כך. "אנחנו מלמדים אברכים שאם הם מעוניינים להמשיך ללמוד בכולל הם צריכים לקחת בחשבון שההכנסות שלהם יהיו נמוכות ורמת החיים שלהם תהיה נמוכה יותר", אומר פנחס רובין, יועץ כלכלי ב"מאזנים". "אנחנו אומרים להם שזה כמו מטוס - מי שעלה על המטוס לפני ההמראה הוא מי שיירד כשהמטוס ינחת במדינה אחרת. לא יכול להיות שאנשים שלא עלו למטוס ירדו ממנו. כך גם ההוצאות - בהתאם להכנסות. אם נכנסים 7,000 שקל יוצאים 7,000 שקל, ולא יותר".

פירוט הוצאות חודשי של משפחה חרדיתפירוט הוצאות חודשי של משפחה חרדית שמכניסה 9,000 שקל בחודש. באדיבות "מאזנים"

ויש משימה כלכלית אחת שהמשפחה החרדית לא מצליחה יותר לעמוד בה. פעם אורח החיים של חיסכון עמוק אפשר לשים כל חודש הרבה כסף בצד, ולקנות דירה לילדים כשהם מתחתנים. היום גם אצל החרדים זו משימה בלתי אפשרית, ומשפחות רבות כבר לא מצליחות לחסוך כלום. על כך בכתבה הבאה בסדרה.

סדרת כתבות על הכלכלה הסודית של החרדים
בפרק הבא: גמ"חים 

תגיות:
חרדים