כולם ידעו

למה גלעד ארדן וצחי הנגבי לא פתחו את הפה בזמן אמת? למה מנכ״ל וואלה לא בא למשטרה קודם? איפה מנדלבליט היה עד עכשיו? ומה לקח לרשות ניירות ערך כל כך הרבה זמן? השאלות הפתוחות בתיק 4000 - חלק ראשון
שאול אמסטרדמסקי
24 בפברואר 2018
18:37

תיק 4000 עוד לגמרי בחיתולים שלו. אני משוכנע שבתקופה הקרובה יהיה מצעד משמעותי של עדים שיגיעו אל חדרי החקירות של רשות ניירות ערך ושל המשטרה. השר צחי הנגבי, למשל, שכבר העיד בתיק בזק כבר בסיבוב הקודם אבל יש לי הרגשה שיש צורך שיעיד שוב; מוטי גילת פרסם אצלנו שגם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן יגיע אף הוא להעיד, ולכו תדעו מה הוא ישפוך בחדר החקירות על נתניהו. 

ארדן היה שר התקשורת לפני שנתניהו הזיז אותו. הוא זה שקידם רפורמות להגברת התחרות מול בזק יחד עם המנכ"ל הקודם שלו אבי ברגר (שהעיד השבוע במשטרה) ואחרי זה פוטר אחרי נתניהו והוחלף על ידי שלמה פילבר רק בשביל למסמס ולעצור את הרפורמות שהתחיל לקדם. הנגבי היה "שר התקשורת" או סוג של משהו כזה אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה הורה לנתניהו להפסיק לעסוק בענייני בזק בשל החברות הקרובה שלו עם אלוביץ' וניגוד העניינים שבו היה שרוי (אבל לא מצא לנכון לדווח עליו עד אחרי התחקיר של גידי וייץ).

בשלב הזה של התיק, כשהוא עוד בחיתולים שלו, יש כמה שאלות פתוחות שמטרידות אותי. הנה הן, לפי סדר אקראי:

1. איך יכול להיות שרשות ניירות ערך לא מצאה שום ראיה בסיבוב הקודם של החקירה?

ראש רשות ניירות ערך לשעבר שמואל האוזר. מה השתנה מאז החקירה הקודמת?ראש רשות ניירות ערך לשעבר שמואל האוזר. מה השתנה מאז החקירה הקודמת? (צילום: פלאש 90)

החקירה הגלויה של רשות ניירות ערך נגד שאול אלוביץ', בני משפחתו ובכירי בזק נפתחה ב-20 ביוני 2017. די מהר החקירה הזו התפשטה וכללה גם את מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה פילבר והעוזרת שלו, משום שהרשות מצאה במחשבי בזק שנתפסו ראיות שהגיעו מפילבר. בעיקר מיילים ומסמכים פנימיים שפילבר העביר ממשרד התקשורת בחשאי לבזק, בשביל שבזק תוכל להגיד לו איך להתאים את הרגולציה למידותיה.

רשות ניירות ערך פעלה מהר יחסית. כבר באמצע נובמבר 2017 היא סיימה את החקירה והעבירה את החומרים לפרקליטות המדינה. היא המליצה להעמיד לדין את אלוביץ' ובני משפחתו, את בכירי בזק ואת פילבר עצמו.

בשלב ההוא של החקירה הרשות לא הצליחה למצוא עדויות וראיות לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעורב איכשהו בעניין, שהיה מודע לפעילות של פילבר או שהוא קשור איכשהו לעניין. חוקרי הרשות חיפשו - אני אומר את זה מידיעה - אבל לא מצאו.

אחרי שהחומר הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, זה הורה על השלמת חקירה. השלמת החקירה כנראה התחילה בחודש שלאחר מכן (אנחנו יודעים שניר חפץ נתן עדות ב-27 בדצמבר 2017). ורק אז, בתהליך השלמת החקירה, נמצאו פתאום ראיות שהתניעו את השלב הנוכחי של הפרשה - השלב שבו פילבר נעצר שוב יחד עם מקורבה של משפחת נתניהו, ניר חפץ, ויועץ התקשורת של שאול אלוביץ', אלי קמיר (שכבר נחקר בסיבוב הקודם).

במלים אחרות, אילולא היועץ המשפטי לממשלה לא היה מורה על המשך החקירה, הראיות שנמצאו עכשיו לא היו מגיעות כלל אל החוקרים, והפרשה היתה מסתכמת במה שהסתכמה עד כה.
איך יכול להיות שרשות ניירות ערך לא מצאה אז את הראיות שישנן היום?

2. איך יכול להיות שמנכ"ל וואלה אילן ישועה מסר ראיות רק עכשיו?

בב"וואלה" ידעו שהם חלק מהסיפור. (חדר עריכה בוואלה, למצולם אין קשר לכתבה. צילום: AP)

ממה שאני מצליח להבין, הראיות שהטו את הכף ובעצם התניעו את השלב הזה של החקירה הן ראיות שהגיעו ממנכ"ל אתר וואלה! אילן ישועה. על פי פרסומים בהארץ ובמקומות נוספים, ישועה מסר לחוקרים הקלטות או הודעות סמס מאלוביץ', שדיברו על כך שצריך להטות את הסיקור לטובת נתניהו ומשפחתו.

למה מנכ"ל וואלה מסר את הראיות האלה רק בשלב המשך החקירה? מדוע לא מסר אותן בשלב הקודם של החקירה? הוא הרי ראה את פילבר הולך למעצר, ראה את אלוביץ', ראה את כולם. הוא ידע שהוא חלק מהסיפור הזה (מהצד השני שלו), למה לא מסר את מה שהיה לו?

יותר מזה, למה חוקרי הרשות לא פנו אליו? הרי הסיפור של וואלה! והטיית הסיקור באתר לטובת משפחת נתניהו היה בחוץ לפחות מאז התחקיר של גידי וייץ בהארץ באוקטובר 2015. בדיוק בזמן שהשלב הקודם של החקירה היה בעיצומו. למה חוקרי הרשות לא עשו אחד ועוד אחד ופנו אליו?
אני לא יודע לענות על השאלות האלה. שאלתי את מנכ"ל וואלה! אילן ישועה אבל הוא סירב להגיב. הוא לא יכול להגיב בשלב זה, ולכן זה נשאר בגדר סימן שאלה.

ייתכן שהוא מסר ראיות בשלב מוקדם יותר, אבל חוקרי הרשות לא חשבו שהן חזקות מספיק? אני לא יודע, אני רק יודע שיש פה חוליה חסרה בשלב הזה.

3. למה לקח למנדלבליט יותר מחצי שנה לבדוק את ניגוד העניינים של נתניהו מול אלוביץ'?

חצי שנה להסכם ניגוד עניינים. היועץ המשפטי לממשלה (צלום: פלאש 90)חצי שנה להסכם ניגוד עניינים. היועץ המשפטי לממשלה (צלום: פלאש 90)

ב-17 במאי 2015, עם הקמת הממשלה, מבקר המדינה פנה לראש הממשלה, כמו גם ליתר השרים, וביקש ממנו שיענה על שאלון שיציף אם יש לו ניגודי עניינים כלשהם. אחד התחומים שנתניהו היה מופקד עליהם עם הקמת הממשלה הזו היה משרד התקשורת (למעשה, הוא החזיק במשרד מנובמבר 2014, אחרי שהזיז משם את גלעד ארדן). באוקטובר 2015, אני לא יודע באיזה יום בדיוק, נערך הסדר ניגוד עניינים לראש הממשלה (חצי שנה לאחר הקמת הממשלה, משום מה). בהסדר ניגוד העניינים הזה נתניהו שיקר ולא דיווח על חברותו עם שאול אלוביץ'.

התחקיר של גידי וייץ התפרסם ב-25 באוטוקובר 2015. בעקבות הכתבה הזו מבקר המדינה פנה שוב לראש הממשלה לבדוק אם אין ניגוד עניינים בין העובדה שהוא חבר קרוב של אלוביץ' לבין העובדה שהוא משמש כשר התקשורת, שמפקח על עסקיו של אלוביץ'.

רק אז השיב ראש הממשלה שאכן יש לו קשר חברי קרוב עם אלוביץ' שנמשך 20 שנה, שהוא לא זוכר איך השניים הכירו, שהם נפגשים מספר פעמים בשנה גם עם נשותיהם וחברים נוספים, שמעולם לא פנה אל אלוביץ' בנושאים מקצועיים, וכי לא קיבל ממנו תרומות או הלוואות או משהו כזה.

מעבר לעובדה שהיום ברור שכל ההסכם הזה הוא פסאדה ולא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו, ושמשרד התקשורת וראש הממשלה הוליכו שולל את משרד המשפטים, שבדק את מידת קרבתו של נתניהו לאלוביץ' ואת כמות הפעולות שנתניהו כבר הספיק לעשות לטובת אלוביץ', שאלה אחת עדיין לא ברורה לי.

למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

רק ביוני 2016 - יותר מחצי שנה אחרי התשובה של נתניהו לסיבוב הנוסף של השאלות מצד מבקר המדינה, שנה שלמה מהקמת הממשלה - היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ערך לנתניהו הסכם ניגוד עניינים נוסף. הפעם, ההסכם הזה כלל את החברות עם שאול אלוביץ', וחייב את נתניהו להפקיד את כל הרגולציה שקשורה לבזק בידיו של מישהו אחר. ביולי 2016, כמעט שנה מאז התחקיר של גידי וייץ, נתניהו העביר את סמכויותיו על בזק באופן פורמלי לצחי הנגבי (כל השתלשלות העניין הזו מופיעה בדוח המיוחד של מבקר המדינה שנמצא כאן).

למה זה לקח כל כך הרבה זמן? מה קרה בין נובמבר 2015 ליוני 2016? האם נתניהו ניסה לעכב או לסכל את העניין הזה? האם היועץ המשפטי לממשלה לא לקח את העניין ברצינות? האם ניסה לעכב את זה בעצמו? אין לי תשובות לשאלות האלה.

ממה שבדקתי נאמר לי שתהליך הבדיקה הוא פשוט תהליך ארוך ומורכב מהמון שלבים. מה שאני כן יודע בוודאות הוא שהתקופה הזו היא קריטית מבחינת ההטבות הרגולטוריות שמשרד התקשורת נתן לבזק: פילבר בעצמו גיבש מסמך שהסתיר ממשרד המשפטים שתיעד 12 תהליכי קבלת החלטות, חלקם הגדול כבדי משקל, שנתניהו עשה לגבי בזק עד שנאלץ להעביר את סמכויותיו.

4. למה שומרי הסף הרימו ידיים ולא הלכו למשטרה?

ידע ושתק. ארדן (צילום: פלאש 90)ידע ושתק. ארדן (צילום: פלאש 90)

בימים האחרונים קראתי שוב את הפרוטוקולים של דיונים שונים שנערכו בוועדת הכלכלה של הכנסת סביב תלונות נגד בזק ונגד רגולציה מקלה מצד משרד התקשורת כלפי בזק. יש לפחות שתי ישיבות כאלה. צפיתי גם בשידור שלהן שהוקלט בערוץ הכנסת.

ממרחק הזמן, התיעוד של הדיונים הוא בגדר ראיה מדהימה. בזמן אמת היו מי שיצאו נגד משרד התקשורת. חברי הכנסת של האופוזיציה, למשל. אבל תגידו, זה לא חוכמה, האופוזיציה תמיד תצא נגד הממשלה. נכון. אבל הם לא היו היחידים.

מבקר המדינה יצא נגד מנכ"ל משרד התקשורת. גם אגף התקציבים במשרד האוצר. גם המשנה ליועץ המשפטי במשרד המשפטים אבי ליכט. גם הדרג המקצועי במשרד התקשורת יצא נגד המנכ"ל, פשוט לא באופן פומבי (חלק מהפקידים התייאשו ועזבו את המשרד בתקופה הזו. הבכיר שבהם הוא סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות שעבר לגוף ביטחוני).

כולם ידעו שמשהו לא בסדר. כולם ידעו (בשלב הזה) על היחסים של נתניהו עם אלוביץ'. כולם ידעו שזה שקר מוחלט שהנגבי הוא השר שמתעסק בענייני בזק. כולם ידעו מזה. כולם גם ידעו שהסיקור בוואלה מוטה לטובת ראש הממשלה ומשפחתו. כולם, זה היה מול העיניים כל הזמן. למה זה לא נחקר קודם על ידי רשויות אכיפת החוק?

ועזבו את זה, למה אף אחד מהאנשים הבכירים ביותר שידעו משהו לא דיברו? למה מנכ"ל משרד התקשורת הקודם אבי ברגר לא הלך למשטרה? למה ראש אגף התקציבים אמיר לוי לא הלך למשטרה? למה שר התקשורת הקודם גלעד ארדן לא הלך למשטרה? למה כולם חיכו בדיוק?

***

השבוע, אחרי ששלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה, שאלתי מישהו בכיר באחד ממשרדי הממשלה שצפה בכל האירועים האלה מהצד בזמן אמת מה מחשבותיו כעת. "שחיתות היא כמו אש", הוא השיב לי, "המחשבה שניתן להניח למדורה לבעור בחדר אחד בלי שהיא תצית את החדרים הסמוכים היא אשליה. ומרגע שהברקסים מתרופפים - הגלישה המהירה במורד עד לתאונה - היא תוצאה ודאית".

אולי זה ההסבר מדוע אף אחד מהשחקנים הרלוונטיים שראו את הדברים מקרוב בזמן אמת - רובם המוחלט העידו במשטרה וברשות ניירות ערך ומי שלא עוד יזומן לעדות - אולי משום שהשחיתות כבר התפשטה כל כך עד שהפכה לנורמה. לא שכל אלה הפכו להיות מושחתים בעצמם, אלא שהגיעו לנקודה שבה חשבו שאי אפשר לבער עוד את השחיתות.

אם זה המצב, זה בדיוק הנזק שגרמו פילבר ונתניהו לשירות הציבורי. את הנזק הזה ייקח עוד המון המון לנקות.

השאלות הפתוחות בתיק 4000, חלק ב'

shaula@kan.org.il