הכסף הקטרי מגיע לעזה במזוודות

טענת ישראל כי הכסף הקטרי לעזה החליף את הכסף של הרשות תלושה מהמציאות

על אף ששרים וחברי קבינט אומרים זאת שוב ושוב, מאז ההפיכה בעזה ב-2007 ועד היום הרשות הפלסטינית לא שילמה כסף למימון משכורות פקידי חמאס. ואם בעבר הכסף הקטרי היה עובר לעזה גם בהסכמת אבו מאזן, מצרים והאו"ם, היום ישראל היא היחידה שמאשרת את הסיוע הכלכלי | פרשנות
גל ברגר
25 בינואר 2019
11:25

בכל פעם שסוגיית העברת הכסף הקטרי לרצועת עזה בהסכמת ישראל עולה לדיון, טוענים שרים בממשלה ובכירים נוספים בישראל כי מדובר בכסף שהחליף את הכסף שהרשות הפלסטינית העבירה לצורך תשלום משכורות פקידי חמאס. הבעיה היחידה היא שמדובר בטענת שווא, ובמציאות אבו מאזן מעולם לא שילם משכורות לפקידי חמאס בעזה.

אולי צריך לחזור מעט אחורה כדי להבין טוב יותר את תשלום המשכורות ברצועה. בקיץ 2007 הייתה הפיכה של חמאס בעזה, ומאז הארגון החל לנקות אורוות ולבסס את אחיזתו במוסדות השלטוניים. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הורה אז לעשרות אלפי פקידי הרשות, שעד אז איישו משרות שלטוניות וציבוריות בעזה, לשבת בבית ולהמשיך לקבל משכורת כדי לא לשרת את האדונים החדשים – חמאס.

במוסדות השלטון והמוסדות הציבוריים בעזה נוצר ואקום. החריגים היו הרופאים והמורים, שבמרוצת הזמן קיבלו אישור מאבו מאזן לחזור לעבודה תחת חמאס ולקבל משכורת. בעקבות השביתה האיטלקית של עשרות אלפי פקידי הרשות, חמאס מינה אנשים משלו למשרות הציבוריות, בהם פקידים אזרחיים ולובשי מדים.

בשנים הראשונות שאחרי ההפיכה, חמאס נהנה מתקופה של שגשוג בזכות סיוע איראני שוטף, מנהרות תת קרקעיות פעילות, גביית מסים ברצועה ותרומות. שני דברים הביאו לייבוש רציני במקורות המימון של חמאס. האחד הוא הפניית העורף של הארגון העזתי לסוריה בתחילת מלחמת האזרחים שם. בעקבות כך האיראנים סגרו את ברז המימון בצורה משמעותית כאקט של ענישה לחמאס. האירוע השני היה נפילת שלטון מוחמד מורסי מהאחים המוסלמים במצרים, ועליית א-סיסי במקומו. חמאס חטף מכה נוספת כי מצרים של א-סיסי חיסלה חלק ניכר מהמנהרות.

ההכנסות החיצוניות של חמאס צנחו, ובהתאם הוא החל לגבות יותר מסים מהאזרחים. בנוסף למקורות מימון אחרים, המסים הצליחו לממן באופן חלקי את משכורות הפקידים של חמאס. כבר כמה שנים פקידי חמאס בעזה – 23 אלף אזרחיים ו-17 אלף לובשי מדים - מקבלים משכורת של בין 40% ל-50%  בלבד. גם את המשכורת החלקית הזאת הם מקבלים באופן לא קבוע - לעתים מקבלים משכורת כל חודש, ולעתים מקבלים פעם בחודש וחצי או פעם בחודשיים.

יש לציין גם כי המשכורת הבסיסית המלאה שחמאס קבע מלכתחילה לפקידים שמינה, הייתה נמוכה מזו שהרשות שילמה לפקידיה בעזה (ועדיין משלמת לאלה שיושבים בבית). בנוסף, גם פעילי הזרוע הצבאית של חמאס מקבלים את משכורתם מהקופה הפנימית של הארגון ולא מרמאללה, וגם הם סבלו בתקופות מסוימות ללא משכורות או עם משכורת חלקית בלבד. והם האנשים שחמאס היה מעדיף לשלם להם קודם.

אחד מסלעי המחלוקת בכל סבבי שיחות הפיוס בין חמאס לרשות היה עניין המשכורות לפקידים של חמאס. חמאס ביקש שאבו מאזן יכיר בהם, יאמץ אותם לחיק הרשות וישלם להם משכורות. יו"ר הרשות כבר הביע הסכמה עקרונית לקלוט את הפקידים האזרחיים של חמאס, אבל הציב תנאים שחמאס לא מוכן להם. אבו מאזן, בין היתר, לא הסכים לקלוט את 17 אלף לובשי המדים שמינה חמאס, ודרש שפקידיו ישולבו מחדש במוסדות השלטוניים בעזה.


מדי פעם – כשהלחץ בעזה גבר – הקטרים נחלצו לעזרה והעבירו כסף. בעבר זה נעשה דרך האו"ם ובהסכמת ישראל והרשות. בסאגה הנוכחית, מנובמבר 2018, הקטרים מעבירים מימון למשכורות פקידי חמאס בהסכמת ישראל, אבל תוך התנגדות חריפה של אבו מאזן, מצרים והאו"ם.

עם כניסת המענק הקטרי בנובמבר, כשהפעימה הראשונה הייתה בנובמבר והשנייה בדצמבר, פקידי חמאס האזרחיים קיבלו בין 70% ל-80% משכורת. הפקידים לובשי המדים של חמאס הם לא חלק מהמענק הקטרי, וחמאס משלם להם מעתודותיו הכספיות. הפעימה השלישית של המענק הקטרי אמורה להיכנס לעזה בימים אלה.

בשורה התחתונה, מאז 2007 ועד היום הרשות הפלסטינית לא שילמה כסף למימון משכורות פקידי חמאס. זה עניין עקרוני אצלה. הטענה שישראל החליפה ספונסר בספונסר – כלומר, הרשות הפלסטינית שילמה בעבר לפקידי חמאס והיום קטר משלמת במקומה, פשוט לא נכונה.