ב-2 באוגוסט הגיעה האלימות שחוותה מאסטוול אלאזה ז"ל מבעלה מאנדפרו לשיא חדש. חצי שעה לאחר חצות הוא נכנס לחדר השינה בדירתם בחולון, סגר את הדלת והחל להכות אותה באגרופים שוב ושוב. מאנדפרו לא הפסיק לשלוח את האגרופים: לשיניים, לפנים ולראש. אחר כך דחף אותה לקיר ואחז בצווארה. היא ניסתה להתגונן בלי הצלחה. הוא לא חדל, עבר לסלון ושם הטיח את ראשה בקיר ואמר לה - "אם את מזמינה משטרה אני אהרוג אותך".
"אם את מזמינה משטרה אני אהרוג אותך". האיום התממש
למרות האיום, מאסטוול כן התלוננה. כשהשוטרים הגיעו לדירה הם ראו אותה מדממת וחבולה. גם רצפת הדירה הייתה מכוסה בדם – עדות לתקיפה האכזרית שהייתה קודם לכן. אלא שאז במקום טיפול חמור והגנה, מאסטוול פגשה את מערכת המשפט הישראלית במלוא עליבותה: רחמנית על אכזרים, חסרת שיקול דעת בסיסי ולא יעילה.
הרבה בזכות המערכת הצליח מאנדפרו לממש את אותו איום - והרג אותה תשעה חודשים אחר כך. אם זה היה תלוי בשופטת בית משפט השלום בתל אביב, שלומית בן יצחק, הבעל האלים היה משתחרר מבית המעצר כבר בספטמבר. כן, קראתם נכון. רק חודש אחרי שרעייתו מצאה את עצמה מדממת ועם חבלות קשות בבית החולים. המשטרה ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים, תוך שהיא מסתמכת על תסקירים שהעידו על מסוכנותו, על מעשה שמעיד על טירוף ועל מערכת יחסים אלימה.
כל אלו לבדם היו צריכים לשכנע את השופטת בן יצחק שזה לא המקום להקל. אלא שאל הדיון הגיעו קרובי משפחתו שהסכימו לפקח עליו אם ישוחרר למעצר בית בדירה בראש העין. "הוא עשה טעות, העיקר שהיא בסדר. אני מבקשת שבית המשפט יעזור לו ויסלח לו", אמרה דודתו לשופטת בן יצחק. אחיו של מאנדפרו, שביקש לפקח עליו, נשאל אם הסתבך בעבר עם המשטרה - ולא אמר את כל האמת. "שכחתי את זה", הסביר בבית המשפט אחר כך כשגילה למרבה הפלא שהכל רשום במערכת.
כל זה לא הדליק נורות אדומות, והשופטת בן יצחק החליטה לשחרר את הבעל האלים למעצר בית. רגע לפני ששוחרר, המשטרה ערערה ומאנדפרו הובא לדיון בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ציון קאפח, שמוכר בקרב חלק מהסנגורים והתובעים דווקא כ"שופט רחמן", אלא שכנראה שגם לו המקרה הזה היה נראה כקו אדום שאין בו מקום לשקול אפילו להקל והשאיר אותו במעצר. "המתלוננת נמלטה עם ילדיה למעון לנשים מוכות", הסביר קפאח בהחלטתו, "היא חרדה לגורלה ומרגישה מאוימת". את החלטתו סיכם כך: "אינני רשאי לקבל על עצמי שוליים של טעות במקרה זה, התוצאות עלולות להיות בלתי הפיכות".
האח הבטיח לשמור על הבעל ו"שכח" שהסתבך גם כן עם המשטרה. הזירה בחודש אוגוסט
הבעל האלים נשאר במעצר, אלא שלמרבה הצער, המשפט עצמו לא נוהל על ידי השופט קאפח, שהבין היטב את המשמעות, אלא הופקד בידי שופט בית המשפט השלום בתל אביב ירון גת. גזר הדין שכתב השופט גת הוא בפועל החלטת שחרור. אמנם על מאנדפרו נגזרו באופן רשמי עשרה חודשי מאסר, אך בניכוי ימי המעצר ושחרור מנהלי ההחלטה הביאה לשחרורו תוך 30 יום.
גזר הדין שכתב השופט גת עמוס בקלישאות משפטיות שמסבירות למה בכלל צריך להקל: "הנאשם נטל אחריות", "הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר", "נסיבות אישיות וכלכליות", וכמובן "הנאשם נעדר עבר פלילי". לקלישאות הרגילות שמסבירות למה צריך לשחרר אנשים אלימים מהכלא התווספה אחת פחות שגרתית ומקוממת במיוחד: "יש לקחת בחשבון שמדובר באירוע יחיד ולמרבה המזל האירוע לא הסתיים בחבלות המצוינות ברף החומרה הגבוה והמתלוננת שוחררה מבית החולים לאחר טיפול קצר". במילים אחרות - זה נכון שהוא פוצץ אותה במכות - אבל הוא לא כל כך הצליח וגם הצוות הרפואי עשה עבודה טובה.
ב-11 במארס, שוחרר מאנדרפו שלושה חודשים לפני הזמן הרשמי בשחרור מנהלי שמתרחש דרך קבע כדי לעמוד בתקן הכליאה ובצפיפות בבתי הכלא. בלי טיפול, בלי מעקב, בלי תנאי שחרור. ב-28 באפריל רצח את מאסטוול.
ספק אם השופטים שהכריעו בעניינו קראו את דבריו של השופט קאפח, כאילו חזה את הנולד, רק לפני חצי שנה: "להיעדר עבר פלילי אין כל משמעות בסוג הזה של עבירות. נשים רבות קיפחו את חייהן או נפגעו באופן קשה על ידי בני זוג אשר היו נטולי עבר פלילי כלשהו".
