אבו מאזן בכינוס ברמאללה
צילום: אי-פי

אפקט ביידן: ממנהיג חמוץ וזועף בימי טראמפ - אבו מאזן הפך לנופת צופים

אחרי ההכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות והסכמי הנורמליזציה, כבר היה אפשר לראות את הרשות מתבוססת במיץ של עצמה, עד שפתאום רוח רעננה החלה לנשב מרמאללה - אבולוציה של התבגרות. האם היא תיעצר, או שההנהגה הפלסטינית תשכיל לקחת את זה עוד כמה צעדים קדימה?
גל ברגר, פרשנות
19 בנובמבר 2020
07:40
עודכן ב 20 נובמבר 18:55

מעניין לעקוב אחר האבולוציה של העמדה הפלסטינית ביממות האחרונות. הסירוב וחמיצות הפנים בגלל נורמליזציה, כוונות סיפוח, טראמפ ומה לא, נעלמו כלא היו, ומשהו זז בממלכת רמאללה. רק לפני חודש ויותר עוד היה אפשר לראות את הרשות מתבוססת במיץ של עצמה ובתוך מרה שחורה.

טראמפ העביר את השגרירות לירושלים אחרי שהכיר בה כבירת ישראל – ורמאללה ניתקה את ערוץ המגעים המדיני עם וושינגטון.

חלק ממדינות ערב החלו להתפכח ולא לתת עוד לבלם הפלסטיני לעמוד בדרכן אל השער הישראלי ולהבקיע את חומת הנורמליזציה – ורמאללה, כמו רמאללה, עשתה ברוגז והחזירה משם בזעם את שגריריה.

קולות הסיפוח מכיוון קואליציית נתניהו-גנץ הריצו את אבו מאזן לטפס על בריקדות ולצנן את התיאום הביטחוני עם ישראל ולהפסיק לקחת את כספי המיסים מישראל. ועוד שורה של החמצות פנים, הפגנות שרירים ונפנופי איומים מכיוון רמאללה.

והנה ברגע, הכול מתחיל להתהפך. קתרזיס פלסטיני מואץ שלא הכרנו בעבר. אבולוציה של התבגרות בהתהוותה.

רמאללה היום רק מחכה לטלפון מג'ו ביידן כדי להחזיר את הקשרים עם ארצות הברית לקדמותם. אם יקבל הזמנה, יתפוס אבו מאזן את המטוס הראשון לוושינגטון. ממנהיג חמוץ וזועף בימי טראמפ, הפך אבו מאזן כמעט בן רגע לנופת צופים.

רמאללה כבר שולחת איתותים לבית הלבן כדי לסלול את דרכה אל ליבו של ביידן: לראשונה אחרי שנים היא מוכנה לעשות רפורמה במנגנון התשלומים למשפחות האסירים הביטחוניים, המחבלים. במקום שמשפחותיהם יקבלו משכורת חודשית על פי נוסחה שהכתיבה מציאות של: the more Israelis you killed, the more you get (הרי משפחתו של אסיר עולם שרצח 20 ישראלים מקבלת משכורת חודשית גבוהה יותר מאסיר שרצח "רק" שניים), המשפחות תקבלנה קצבאות חודשיות על פי נוסחה חדשה: מספר הנפשות במשפחה ומצבה הסוציו-אקונומי. חומרת העונש של האסיר ביחס ישר לחומרת מעשהו כבר לא תהיה פקטור. זה הכיוון.

רמאללה רק מחכה לטלפון מג'ו ביידן כדי להחזיר את הקשרים עם ארה"ב לקדמותם. אם יקבל הזמנה, יתפוס אבו מאזן את המטוס הראשון לוושינגטון

אלה לא רק מסרים בעלמא שהועברו מהרשות הפלסטינית לדיפלומטים מערביים. ברמאללה כבר עובדים על ניסוח המתווה שיעמוד בבסיס הרפורמה הזו. זה מצריך שינוי של החוק הפלסטיני הקיים. דרישה שהאירופים הציפו בפני הרשות הפלסטינית שוב ושוב בשנים האחרונות, וכעת – עם כניסת ממשל ביידן לבית הלבן, נראה שהגיעה שעת הכושר. ברמאללה מקווים שזה יסלול את הדרך לחידוש הסיוע הכספי האמריקני, מבלי לחשוף את הרשות הפלסטינית ואש"ף לתביעות משפטיות על אדמת ארצות הברית.

אתמול התקיימה פגישה ראשונה בין מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף כמיל אבו רוקון וחוסיין א שייח, האחראי על הקשרים עם ישראל מטעם הרשות. א שייח צייץ לאחר הפגישה כי הצדדים הסכימו על העברת כספי המיסים שבהם החזיקה ישראל בחצי שנה האחרונה.

השבוע אבו מאזן גם הודיע על החזרת השגרירים הפלסטינים לאיחוד האמירויות ולבחריין. שתי מדינות שנרמלו בחודשיים האחרונים את היחסים עם ישראל, ולאות מחאה הורתה הרשות הפלסטינית לשגריריה לחזור הביתה. מדינות שהכניסו את הסכין עמוק בגב הפלסטיני וסובבו אותו בחוזקה, ואלה לא מילותיי שלי, כי אם של הבכירים הפלסטינים. איזה שינוי דרמטי. וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ.

כן, סוף סוף רוח מרעננת מנשבת מרמאללה. מקינות אבל וזעם חובק עולם לאופוריה ושיכרון חושים. והכול בזכות ביידן. וגם הודות ללחץ שהופעל על אבו מאזן מסביבתו שלו שכדאי לו להתעורר. שכן עם כל הכבוד ל"אסטרטגיית העלבון והברוגז" של רמאללה, כדור הארץ לא עמד מלכת והשמש המשיכה לעלות במזרח. ההיסטוריה נעה קדימה.

איזה פליק-פלאק מרשים לאחור – גמישות ואלסטיות שלא הייתה מביישת אפילו את נדיה קומנצ'י. ואני לא אומר זאת כדי לזלזל חלילה. דווקא כדי לפרגן. סוף סוף רמאללה עושה פוסט לעצמה. ולנו לא נותר אלא להתבונן בעיניים משתאות ולתהות: האמת היא או חלום?!

האם האבולוציה תיעצר כאן? האם ההנהגה הפלסטינית תשכיל לקחת את זה עוד כמה צעדים קדימה? נתראה בטור הבא.