ח"כ מנסור עבאס, ראש הממשלה נתניהו
צילום: נועם רבקין, דוד כהן, פלאש 90

כרע"מ ביום בהיר: מי חושב שנתניהו הוא פוליסת הביטוח של חמאס?

מה שעשה מנסור עבאס לרשימה המשותפת ולפוליטיקה הערבית בארץ בשבועות האחרונים, אינו נראה הגיוני בשום צורה ואופן. אין פלא שגורמים ברשימה מנסים להסביר זאת באמצעות תיאוריות משלהם | פרשנות
ערן זינגר, פרשנות
27 בדצמבר 2020
08:14

השם "מנסור עבאס" מעורר תגובות מעניינות בחברה הישראלית. כשמזכירים את שמו של יושב ראש רע"מ בציבור הערבי, הדעות חלוקות: יש מי שתומכים בהתלהבות בדרך שהוא מציע, ומולם יש מי שסולדים ממנה ורואים בה פופוליזם טהור. ומהי הדרך שמנסור עבאס מציע? מבחינתו, על ההנהגה הערבית בארץ לאמץ קו חשיבה חדש, כזה שיסייע לערבים לממש את שאיפתם להשתלב בחברה הישראלית.

ואכן, סקרים שנעשו בשנים האחרונות בישראל מלמדים שרוב הציבור הערבי רוצה מאוד להיות חלק מקובעי המדיניות בישראל וממקבלי ההחלטות. הערבים צריכים להשתלב גם ברשות המבצעת ולא להסתפק ברשות המחוקקת או במערכת במשפט, הראו אותם סקרים.

תומכיו ומתנגדיו של מנסור עבאס יסכימו על דבר אחד: בשבועות האחרונים עשה האיש מעשים ואמר דברים ששום חבר כנסת ערבי לפניו לא העז

גם בחברה היהודית דרכו של מנסור עבאס מעוררת מחלוקת. התומכים יאמרו שעבאס מייצג את הדור החדש של הפוליטיקאים הערבים, שמוכנים להניח את הסוגיה הפלסטינית בצד ולהתמקד במה שבאמת מעסיק את הציבור הערבי בישראל. ואילו מתנגדיו של עבאס בקרב חלק מהיהודים, יטרחו להזכיר את המסגרת שממנה בא: התנועה האסלאמית שהיא חלק מהתנועה העולמית של האחים המוסלמים.

אמנם מנסור עבאס הוא סגן יושב ראש הפלג הדרומי של התנועה, הפלג שמייסדו עבדאללה נימר דרוויש המנוח קבע שעל הערבים בישראל לעשות מאמץ ולהשתלב בכל תחומי החיים ובכלל זה בבית המחוקקים (בשונה מהפלג הצפוני של התנועה שראה בכל השתתפות ערבית בבחירות לכנסת מעשה של נורמליזציה פסולה). אבל, יש מי שאינם מבחינים בין הפלג הצפוני והדרומי ומבחינתם שניהם צדדים של אותו מטבע: תנועה אסלאמית שמטרתה הסופית אינה הקמת פלסטין בקווי 67' או אפילו 48', אלא הקמת ישות אסלאמית גדולה, כזו שתחלוש על האזור כולו ותחיה את החזון מימי הכיבושים של הנביא מוחמד והולדת האסלאם.

תומכיו ומתנגדיו של מנסור עבאס, יהודים וערבים, יסכימו על דבר אחד: בשבועות האחרונים עשה האיש מעשים ואמר דברים ששום חבר כנסת ערבי לפניו לא העז לעשות ולומר. עבאס, נישא על גלי אהדה, לעיתים גם בקרב מי שאינם תומכי התנועה האסלאמית, סבר שהוא יצליח להידבר עם הימין הישראלי ולהשיג הישגים ששום מנהיג ערבי אחר לא השיג: תוכנית גרנדיוזית למיגור הפשיעה בחברה הערבית (ראש הממשלה נתניהו הופיע בוועדה בראשותו של עבאס והבטיח לסייע), הכרה בכפרים לא מוכרים בנגב, הקפאה מוחלטת של הריסות הבתים בחברה הערבית ועוד ועוד.

גורם ברשימה המשותפת טען שעבאס פועל בהתאם לתנועת האחים המוסלמים וכי האינטרס שלהם עכשיו הוא לשמור על נתניהו בשלטון: "זה עניין של חיים או מוות מבחינת חמאס"

בריאיונות איתו, עבאס ניסה לשכנע שאם יש התקדמות בכל אחד מהתחומים האלה, הרי שזה בזכותו ובזכות קשריו המתחממים עם לשכת ראש הממשלה. ככל שבציבור הערבי ישמעו יותר על הקשר בין ההישגים האלה לבין עבאס, גם אם הוא לא האיש שאחראי להם (שותפיו לרשימה המשותפת, אחמד טיבי ואיימן עודה מנהלים כבר תקופה ארוכה קשרים עם משרדי הממשלה השונים כדי לקדם תוכניות לחברה הערבית, ומבקריו של עבאס במשותפת טוענים שהוא מנסה לקחת קרדיט על הישגים שאינם שלו), כך הוא יזכה להכרה שייחל לה בציבור הערבי וחזונו יתממש.

אבל למערכת הפוליטית בישראל היו תכניות אחרות: המציאות הפוליטית הישראלית חבטה בתוכניתו של עבאס להעניק חבל הצלה פוליטי ואולי גם משפטי לבנימין נתניהו תמורת הישגים שיוכל להציג לחברה הערבית. מהרגע שבו הודיע גדעון סער על פרישתו מהליכוד ועל הקמת מסגרת פוליטית חדשה נטרפו הקלפים, ועבאס כבר לא החזיק עוד בקלף המיוחד שהיה אמור להקנות לו את ההישגים שביקש להציג.

אז מה בדיוק רצה מנסור עבאס להשיג, והאם ההחלטה שקיבל ללכת עם נתניהו בכל מחיר (כולל היעדרות של כל ארבעת חברי רע"מ מההצבעה שהובילה לפיזור הכנסת) התקבלה רק על פי השאיפות האישיות שלו, להיזכר כמי ששינה את הפוליטיקה הערבית בישראל? או אולי יש כאן עוד שיקולים שצריך לקחת בחשבון?

ראשי הרשימה המשותפת - עבאס, טיבי, עודה ושחאדה - בימים טובים יותר (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

גורם ברשימה המשותפת התקשר אליי בשבוע שעבר כדי להסביר לי שאנחנו, התקשורת היהודית, לא מסתכלים על הזווית הנכונה בסיפור של עבאס. הסברתי לו שעבאס מקבל, לפחות בשידורים שלנו, זמן שידור כמעט בלתי מוגבל והוספתי שאני לא יכול לדווח על האיש הזה יותר, "זה כבר לא הגיוני הסיפור שלו" אמרתי. "תעזוב את עבאס", ענה לי אותו גורם, "הוא לא הסיפור. הסיפור זה המאמץ של האחים המוסלמים לשמור על שלטון נתניהו".

‏הוא טען שעבאס פועל בהתאם לאינטרסים של התנועה העולמית, או אם תרצו, האזורית של האחים המוסלמים, והאינטרס שלהם עכשיו הוא לשמור על נתניהו בשלטון, כי "כל ראש ממשלה אחר יאפשר לאבו-מאזן או לדחלאן לנסות להשתלט מחדש על הרצועה". מילותיו של הגורם היו ‏"זה עניין של חיים או מוות מבחינת חמאס".

הוא הוסיף שהכסף הקטרי שנכנס לעזה עלול להיעצר אם נתניהו לא יישאר בשלטון, וזה לא בהכרח אומר שתיעצר הזרמת הכספים. "זה לא יבוא מקטר. סעודיה או האמירויות יעבירו את הכסף, אבל בשום פנים ואופן לא לחמאס". במילים אחרות, כך לדברי אותו גורם, "נתניהו הוא פוליסת הביטוח ‏של חמאס בעזה, ומנסור עבאס פעל בשבועות האחרונים כסוכן הביטוח של חמאס בשטחי 'פלסטין הכבושה'".

ח"כ מנסור עבאס בריאיון לגאולה אבן-סער בחודש שעבר

יש בערבית מילה לקונספירציה: מואאמרה (مُؤَامَرَة). כששמעתי את הדברים האלה הרגשתי שזה הסיפור. מישהו מנסה למכור לי סיפור קונספירטיבי על קשר הזוי בין חמאס, התנועה האסלאמית בישראל, נתניהו, קטר ועוד גורמים באזור. בכל מקרה אחר הייתי מחייך וממשיך הלאה, אבל הפעם החלטתי לשתף את הציבור במה ששמעתי ולהעלות את זה לטוויטר. התגובות לא אחרו לבוא: תומכי נתניהו ותומכי מנסור עבאס תקפו, חלקם במילים קשות ובוטות, אבל זה לא הפתיע אותי במיוחד, לא כמו מה שעשה מה שעשה מנסור עבאס בזמן האחרון, בניגוד לכל היגיון פוליטי ולמרות כל האזהרות ששמע משותפיו לרשימה.

אדגיש, אין לי שום הוכחה שהתנועה האסלאמית בישראל פועלת בהתאם לאינטרסים של חמאס בעזה, ויש לי סיבה טובה להאמין שלמנסור עבאס יש אינטרס להוכיח לציבור שלו שהוא לא פועל בהתאם להנחיות שהוא מקבל מבחוץ. ועדיין, מה שעשה האיש לתנועה שלו, לרשימה המשותפת ולפוליטיקה הערבית בארץ בשבועות האחרונים, אינו נראה הגיוני בשום צורה ואופן.

אם יש תיאוריה שתוכל לשפוך אור על חוסר ההגיון של האיש, אני מוכן לשמוע אותה. זה לא אומר שאני מסכים עם הדברים, אבל לשמוע, לא יזיק.