למצולמים אין קשר לנאמר
צילום: גטי אימג'ס

אמון הציבור היהודי בצה"ל – הנמוך ביותר מ-2008

נתוני מדד הדמוקרטיה של המכון לדמוקרטיה: 57% מהציבור סבור כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה • צניחה חדה בציון שהעניק הציבור לתפקוד המשטרה בין החודשים יוני לאוקטובר • ירידה משמעותית נרשמת גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% בחודש יוני ל-42% באוקטובר
כתבי כאן חדשות
11 בינואר 2021
10:59
עודכן ב 11:03

בשנה החולפת חלה צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות המדינה בהשוואה לשנים קודמות, כך עולה מנתוני "מדד הדמוקרטיה" שפרסם היום (שני) המכון הישראלי לדמוקרטיה. בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אולם ישנה ירידה משמעותית באמון בו, מ-90% בשנה שעברה ל-81% אמון באוקטובר, הנתון הנמוך ביותר מאז 2008. 

עוד עולה מהדוח כי 57% מהציבור סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה - עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו. 58% מעריכים שנהגת המדינה מושחתת. תפיסה זו מצוייה בקרב 85% מתומכי השמאל, ב-74% מתומכי המרכז וב-43% מתומכי הימין. 

נשיא המדינה נמצא עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל, אך האמון שהציבור היהודי נותן בו ירד מ-71% בשנה שעברה, ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר. ירידה משמעותית נרשמת גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% בחודש יוני ל-42% באוקטובר. מדוברות הרשות השופטת נמסר: "איננו מקלים ראש בשחיקת האמון של הציבור בבית המשפט העליון. נמשיך לשקוד על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון, נלמד את הדוח ונבחן דרכים להתמודדות עם שחיקה זו".

מעט אחרי בית המשפט העליון, ניצבים משטרת ישראל (41%) והתקשורת (32%) באוקטובר. בסוף הרשימה ניצבות: ממשלת ישראל (25%), הכנסת (21%) והמפלגות - שהאמון בהן ירד מ-17% ביוני ל-14% באוקטובר.

ירידה גם באמון הציבור במשטרה

בפרק העוסק במשטרת ישראל עולה כי רוב הציבור סבור שהמשטרה לא מתייחסת ברצינות לביקורת כלפיה. על פי המדד, חלה קפיצה מדאיגה בשיעור הישראלים שסבורים כי משבר הקורונה הזיק למערכת היחסים שבין הציבור למשטרה בין שתי המדידות. שיעור המעריכים כי משבר הקורונה הזיק ליחסים בין המשטרה לציבור באוקטובר (84%) היה כפול כמעט משיעורו ביוני (47%).

באשר להערכה הרווחת בציבור לגבי תפקודה הכללי של משטרת ישראל, 36% נתנו למשטרה ציון בינוני (ירידה ב-9% מיוני), והיתר נחלקים בין ציון לא טוב או גרוע (31% באוקטובר, עלייה בכ-5% מיוני) וציון טוב או מצוין (29% באוקטובר, עלייה קלה בכ-3% מיוני).

שתי הקבוצות בהן חלה ירידה חדה בציוני המשטרה בין יוני לאוקטובר הן החרדים (ביוני 41% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע ובאוקטובר -61%) והשמאל (ביוני 27% ציינו כי תפקודה אינו טוב או גרוע לעומת 39% באוקטובר).

בהתייחס לנתונים אלו מסר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, כי "בהיעדר מפכ"ל במינוי קבוע ובמציאות של ניסיונות התערבות חוזרים ונשנים מצד הדרג הפוליטי, הגברת האמון הציבורי במשטרה הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית".

שביעות הרצון מקופות החולים עולה על שביעות הרצון מבתי החולים

בפרק העוסק בהערכת מערכת הבריאות, עולה כי לא פחות מ-83% מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי בקופות החולים אליהן הם משתייכים, בעוד ש-57% מהישראלים מביעים שביעות רצון מאיכות הטיפול הרפואי בבתי החולים. בדומה לכך, 83% מרוצים מהיחס למטופלים בקופות אליהן הם משתייכים, לעומת 52.5% מהציבור ששבעי רצון מהיחס הניתן בבתי החולים. בכלל הציבור זוכות קופות החולים לאמון גבוה יותר – 78% מהציבור נותנים אמון בקופת החולים אליה הם שייכים (יהודים – 77%, ערבים- 83.5%).

בשאלת תקציב הבריאות קיימת הסכמה ציבורית רחבה (86%) באשר לצורך להגדיל את התקציב, גם אם המהלך יבוא על חשבון התקציב של משרדי ממשלה אחרים. מנגד, רוב גדול מהישראלים (68%) מתנגד להעלאת מס הבריאות, גם בתנאי שהכספים יופנו לשיפור מערכת הבריאות הציבורית, בעוד שרק 29% תומכים בכך. בתוך כך, כמעט מחצית (49%) מהציבור סבורים שצריך להגדיל את שכר הרופאים הבכירים, לצד איסור עליהם לקבל חולים באופן פרטי.

רוב הציבור היהודי: החלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי

בדומה לשנים קודמות, 75% מהיהודים בישראל סבורים שהחלטות גורליות למדינה בנושאי שלום וביטחון, צריכות להתקבל ברוב יהודי. על פי פילוח מדגם היהודים לפי שיוך פוליטי, רוב בימין (87%) ובמרכז (71%) תומכים בכך, לעומת מיעוט בשמאל (39%). נוסף על כך, גם השנה רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההיפך, שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.

בחודש יוני היה נראה שמשבר הקורונה יכול לגשר בין יהודים לערבים - 49% מהיהודים ו-55% מהערבים העידו כי המשבר שיפר את מערכת היחסים בין שני הציבורים. אולם באוקטובר עלתה תמונה אופטימית פחות: רק 28% מהיהודים ו-25% מהערבים סברו כי המשבר שיפר את מערכת היחסים בין שתי הקבוצות, שיעור "הלא יודעים" גדול משמעותית אצל היהודים מאשר הערבים.

עוד עולה מהנתונים כי רק כשליש מהמרואיינים היהודים (36%) חושבים שצירוף מפלגות ערביות לקואליציה יתרום לשמירת הזכויות והאינטרסים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, זאת לעומת רוב (70%) מהמרואיינים הערבים. בנוסף, רוב היהודים (59%) יותר משני שליש (67%) מהערבים סבורים שמינוי שר ערבי, שיהיה אחראי על שמירת הזכויות והאינטרסים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, יתרום למטרה הזו.

"אסור שהתמונות הקשות מגבעת הקפיטול יהיו קדימון לאשר יתרחש בירושלים"

נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס לפרסום מדד הדמוקרטיה ואמר: "מדינות דמוקרטיות רבות, ואנו בתוכם, מתמודדים עם משברים חברתיים ופוליטיים מורכבים – שהלכו והתעצמו בחסות המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי שאנו עוד מצויים בעינו.השנתיים האחרונות, שהיו כמו מערכת בחירות שאין לה סוף, שחקו עוד ועוד את האמון של האזרחים במוסדות השלטון והחוק.

"יש מי שבוחר לחבוט במשטרה, ויש מי שבוחר להטיל רפש על מערכת המשפט, יש מי שכועס עלי כנשיא המדינה אבל בתחתית הרשימה, במדגם שמוצג היום, נמצאות דווקא הכנסת והמפלגות. אין ספק בליבי שכל המועמדים לכנסת מונעים מתוך הרצון לשרת את הציבור בישראל. אבל כשפעם אחר פעם אלה מנסים לשכנע אותנו שהמנגנונים שלנו רקובים, שתומכי המחנה הנגדי נוכלים, או אפילו בוגדים חלילה – הם שוחקים את האמון שלנו בעצמנו, את האמונה שלנו בכך שבכוחנו לעבוד זה עם זה, ולחיות יחד.

"אני קורא מכאן למנהיגי הציבור: אסור לנו שהתמונות הקשות מגבעת הקפיטול יהיו קדימון לאשר יתרחש ברחובות ירושלים בחודשים הקרובים. שיקום אמון הציבור בכנסת ובמפלגות, ובכל מוסדות המדינה, יצטרך לעמוד בראש מעייניהם של נבחרי הציבור - לא רק לאחר הבחירות לכנסת, בחודש מרץ הקרוב, אלא החל ממחר בבוקר"

כיצד בוצע מדד הדמוקרטיה?

החלק הראשון של הדוח מתבסס על סקר דעת קהל, שתוכנן בידי צוות "מרכז ויטרבי" לחקר דעת קהל ומדיניות שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. בחלק השני של הדוח מוצגים נתונים ממקורות חיצוניים, ובהם ציוני מדדים שונים שחושבו במכונים בין-לאומיים.

בסך הכל רואיינו בין התאריכים 15-7 ביוני 2020 בטלפון ובאינטרנט 1,180 נשים וגברים בגילי 18+, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מתוכם 179 מרואיינים שהם מדגם מייצג של הערבים אזרחי ישראל. טעות הדגימה היא 2.9% לכל המדגם.

בשל משבר קורונה, נערכה בדיקה חוזרת של מקבץ שאלות בין התאריכים 29-27 באוקטובר 2020. במסגרתה רואיינו 611 נשים וגברים בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 18+.

בהכנת הידיעה השתתפו משה שטיינמץ, דקלה אהרן-שפרן, ערן זינגר, רועי שרון ואמוץ שפירא