-
צילום: פלאש 90

אין הבטחות חינם: מאחורי ההצהרות שהפוליטיקאים מפזרים בתקופת הבחירות

בתקופה הקרובה הפוליטיקאים הולכים להבטיח לנו המון דברים בשביל שנבחר בהם. האם אלה הבטחות ריקות או שיש בהן משהו? מה הם אשכרה מציעים לנו מעבר לסיסמאות הגנריות?
משחקי הכיס
15 בינואר 2021
15:53
עודכן ב 12:29

הפוליטיקה שלנו נהייתה כל כך גנרית, עד שלא ברור בכלל מה ההבדל בין מפלגות כמו כחול לבן ויש עתיד. הבעיה האמיתית היא שככל שהפוליטיקה שלנו נהיית גנרית יותר - ‫כך כל השיח הציבורי נהיה רדוד יותר. מה הם אשכרה מציעים לנו מעבר לסיסמאות הגנריות? ‫איך יוצאים מהמשבר הכלכלי? מאיפה אתם מביאים את הכסף - ולמי תתנו אותו? ‫איך אתם מתירים את הפלונטרים הפוליטיים שצריך להתיר בשביל לעשות את הצעדים האלה? הגיע הזמן להפסיק עם סיסמאות נבובות וריקות.

בתקופה הקרובה הפוליטיקאים הולכים להבטיח לנו המון דברים. המון. הם הולכים להבטיח לנו את הירח בשביל שנבחר בהם. אולי הגיע הזמן שנתחיל להתייחס לפוליטיקאים שלנו ולהצהרות שלהם ברצינות, כדי שאותן הבטחות לא יישארו ככה סתם באוויר. אז החלטנו לנסות, עד כמה שאפשר, לנתח לעומק את ההבטחות של כמה מהמתמודדים בבחירות הקרובות. האם הן ריקות מתוכן או שאשכרה יש בהן משהו?

חולדאי הבטיח 20 חדרי מיון בפריפריה - אבל למה צריך את זה בכלל?

נתחיל עם מפלגתו החדשה של רון חולדאי "הישראלים". ראש עיריית תל אביב הבטיח בנאום ההשקה של מפלגתו המון הבטחות גנריות שגם מפלגות אחרות מבטיחות - דיור בר השגה לכל אזרח, לדאוג לעצמאים ולבעלי עסקים, להשוות את ימי החופשה של התלמידים לאלו של ההורים (ההבטחה הזו כבר יותר מעניינת, אבל עדיין די עמומה). אבל לחולדאי הייתה גם הבטחה אחת ממש ספציפית: להקים לא פחות מ-20 חדרי מיון קדמיים בפריפריה.

מה אומרת ההבטחה הזאת בעצם? לא מדובר במוקדי רפואה דחופה, כאלה שהולכים אליהם באמצע הלילה כשהילד שלכם בלע גולה. מוקדים מסוג זה כבר פועלים בכל הארץ. ראש עיריית תל אביב הבטיח חדרי מיון קדמיים. זו כבר חיה אחרת. חדר מיון קדמי הוא חדר מיון שמסונף לבית חולים מסוים ופועל בעומק. מטרתו היא בעצם לחסוך את התורים וההמתנה בחדרי המיון עצמם. עובדים שם רופאים ורופאות ואחים ואחיות שצריכים לתת לכם טיפול ראשוני ולקבוע באיזו מחלקה את צריכים להתאשפז, אם בכלל.

אבל לא ברור באיזה תקציב ועם אלו תקנים של רופאים ואחיות חולדאי מתכוון לממש את זה. עלות הקמה של מבנה כזה היא כמה עשרות מיליוני שקלים, וזה עוד החלק הזול. החלק היקר בסיפור הזה הוא כוח האדם שמחייב תוספת תקנים למערכת הבריאות. נשמח שחולדאי יסביר לא רק מה הוא מבטיח, אלא גם איך הוא מתכוון לקיים.

האם התוכנית של בנט לאפשר פתיחת עסק תוך 48 שעות ישימה?

יו"ר ימינה נפתלי בנט צייץ בטוויטר פירוט נרחב של התוכנית שלו - "פתיחת עסק בישראל תוך 48 שעות". בנט כתב: "מי שניסה או הקים עסק בישראל יודע שמדובר בסיוט בירוקרטי מייאש שאורך 10-8 חודשים. דמיינו שאפשר לעשות תוך 48 שעות באתר אינטרנט אחד".

אז קודם כל - לא לוקח 10-8 חודשים להקים עסק בישראל. לפי מדד "Doing Business" העולמי, לוקח בממוצע 11 ימים להקים עסק בישראל. זה מדרג את המדינה במקום ה-28 בעולם. נכון שאפשר להשתפר, אבל בנט קצת נסחף. העסקים שבאמת דורשים קצת יותר זמן הם עסקים שקשורים לאוכל - גלידרייה או מפעל מזון קטן. עסקים כאלה דורשים מלא אישורים, אבל יש בזה משהו קצת הגיוני כי אנחנו רוצים שבעסק שמוכר אוכל יהיו תנאים סניטריים בסיסיים.

מה שתוקע הקמת עסקים היא העובדה שאת חלק מהאישורים אי אפשר להוציא במקביל, אלא רק אחד אחרי השני. זה יוצר צוואר בקבוק וצריך לפשט את התהליך הזה, אבל למען האמת - זה כבר התחיל. מטה ישראל דיגיטלית מרכז מהלך לצמצום הסיפור הזה יחד עם משרדי ממשלה שונים. בנט מתפרץ פה לדלת פתוחה.

בנט גם מציע שעסקים קטנים יזכו בחמש השנים הראשונות לחייהם ל"רגולוציה לייט", בשביל לעזור להם לצמוח. זו הבטחה קצת ריקה. יש רגולציה שאי אפשר לוותר עליה, וכבר היום חלק לא מבוטל מהרגולציה כבר במילא בנוי בצורה הזו.

מה עומד מאחורי הבטחת גדעון סער לרפורמות במערכת החינוך?

גדעון סער נזכר בימיו כשר חינוך, ומבטיח שהממשלה בראשותו תשים את החינוך בראש סדר העדיפויות. בואו נפרק את זה רגע: דבר ראשון, האמת שזה נחמד שיש מועמד שהבטחת הבחירות הראשונה שלו היא בתחום החינוך.

דבר שני, סער טוען שכשר חינוך הוא יזם את המהלך לחינוך חינם מגיל 3. סער שכח את מה שקרה ב-2011, כשהוא היה שר. העובדה שהחינוך הפך חינם מגיל 3 היא ממש לא יוזמה של גדעון סער, אלא אחת ההמלצות הכי מרכזיות של ועדת טרכטנברג שנולדה בעקבות המחאה החברתית. אבל נשים את זה רגע בצד. סער מבטיח משהו קונקרטי: להעביר את האחריות לחינוך הילדים מגיל 0 למשרד החינוך.

סער באמת התעקש על העניין הזה כשהיה שר החינוך, אבל הוא ממש לא היה היחיד. כמעט כל שר חינוך דרש את זה, ואיכשהו זה תמיד נפל. אז זו לא חכמה רק לדרוש - את זה כולם יכולים לעשות, ובאמת כולם עשו. החכמה הגדולה יותר היא לעשות - וזה קצת יותר קשה.

איך ירון זליכה מתכוון להוריד את מחירי הדיור?

ירון זליכה, מי ששימש כחשב הכללי במשרד האוצר, הקים מפלגה שהוא קורא לה ״הכלכלית". הוא פרסם תוכנית ראשונית עם 12 הבטחות. יש שם המון דברים ואי אפשר לעבור אחת אחת, אז נתמקד בשתיים מהן.

הבטחה ראשונה - להוריד את כמות המשכורות הנדרשות לקניית דירה בישראל. אתם יודעים כמה משכורות נדרשות היום בשביל לקנות דירה ממוצעת בישראל? תאמינו או לא, אבל התשובה היא 129. אני יודע כי חישבתי בעצמי. עכשיו אני מודה, הנתון הזה טיפונת מעוות, פשוט כי השכר הממוצע עלה מאוד בגלל הקורונה. אבל אפילו לפני זה, לא היינו ב-150 משכורות לדירה כמו שזליכה טוען, אלא בפחות מ-140.

אבל הביקורת המהותית היא האופן שבו זליכה מצהיר שהוא מתכוון לעשות את זה. שרי אוצר שלמים ניסו, הביאו תוכניות שונות, מומחים, כלים, חוקים, מסים, מחיר למשתכן, מה שאתם לא רוצים, ולא הצליחו. מה הפטנט הגאוני של זליכה? שימו לב: ״רק צמיחה חזקה שתעלה את הריבית תסלק את המשקיעים משוק הדיור ותאפשר לזוגות צעירים להיכנס אליו ולרכוש דירה במחיר הגיוני״.

רגע, אבל מה ההבטחה פה? כל אחד יכול להגיד את זה. חוץ מזה, כבר היו לנו שנים עם צמיחה יפה בעשור האחרון, והריבית לא עלתה, וגם לא צפויה לעלות בקרוב בחזרה לרמות כאלה שידחקו את המשקיעים משוק הנדלן, וזה לגמרי לא בידיים של זליכה. אז מה ההבטחה פה?

עוד הבטחה של זליכה - להקטין את מספר הילדים בכיתה ל-18, להעלות את שכר המורים המתחילים ולתת אוטונומיה למנהלים. איך עושים את הקסם הזה? אז לפי זליכה, זה ימומן על ידי ״קיצוץ עמוק״ כלשונו בהוצאות המטה של משרד החינוך ועל ידי קיצוץ מספר שעות הלימוד לסטנדרט האירופי.

אבל משהו פה לא מסתדר. קיצוץ עמוק במטה של משרד החינוך? מטה משרד החינוך אכן מנופח ויש שם מיליון מפקחים על גבי מפקחים, אבל כל הסיפור הזה עולה מיליארד ו-700 מיליון שקל בשנה.  לפי חישוב של משרד החינוך מ-2014, עלות הקטנת מספר התלמידים בכיתה ל-30, (אפילו לא 20) היא 8 מיליארד שקל. גם אם הקוסם ירון זליכה היה מבטל את כל מטה משרד החינוך קומפלט, זה עדיין לא קרוב לכסות את העלויות.