החוק שיאפשר לבתי הדין הרבניים לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים אושר הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ברוב של 65 תומכים מול 41 מתנגדים. אישורו של החוק צפוי להביא להרחבה משמעותית של סמכויות בתי הדין.
חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, בירך על אישור החוק: "זו הצעה פשוטה וטריוויאלית שהייתה צריכה להיות מוסכמת על כולם כי אין דבר שהוא יותר ליברלי מזה – לתת לשני מבוגרים להגיד שהם רוצים לדון בהסכמה בסוגיה בסכסוך ביניהם לפי דין תורה".
החוק החדש קובע כי בתי הדין הרבניים מטעם המדינה יוכלו לדון כבוררים – בהסכמת שני הצדדים - בסכסוכים אזרחיים וכלכליים. בכך הוא מעגן, בחוק, סמכויות דומות לאלה שבעבר נהגו בפועל בבתי הדין, עד שנת 2006. באותה שנה פסק בג"ץ (תיק סימה אמיר נגד בית הדין הרבני הגדול) כי בית דין רבני לא יעסוק בנושאים אזרחיים שאינם בתחום סמכותו העניינית, ולכן הצדדים, גם אם יחפצו בכך, לא יוכלו להסמיכו להכריע במחלוקת ביניהם במסגרת בוררות.
מאז אותה פסיקה, המפלגות החרדיות היו נחושות להחזיר את הנוהג הקודם, והפעם גם לתקן את החוק בהתאם, שחור על גבי לבן. מציעי החוק מדגישים כי בית הדין יוסמך לדון רק אם שני הצדדים יהיו מעוניינים בכך, וכי סמכות זאת תוענק רק לאחר פרוץ הסכסוך, כלומר לא באופן שיוכל לכבול אליו את הצדדים בסכסוכים עתידיים (ההסתייגות הזאת הוכנסה לגרסה מעודכנת של החוק, בעקבות ביקורת).
עדיין, בית הדין יוכל לשמש כבורר על פי דין תורה בשורה של סכסוכים שאינם נוגעים לאישות – כמו יחסי עובד-מעביד, סכסוכים עסקיים ועוד.
טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, מסרה בתגובה: "בזמן שאזרחיות ואזרחים רצים למקלטים תחת ירי טילים, הקואליציה בוחרת באישון לילה לקדם שינוי עומק מסוכן שמייצר שתי מערכות משפט מקבילות במדינה ומעביר עוד כוח לדיינים על חשבון נשים שמחזיקות את העורף הישראלי. המסר שעבר הלילה ברור - מבחינת מקבלי ההחלטות, נשים הן אזרחיות סוג ב'. גם בזמן מלחמה וגם בשגרה".
עוד נמסר מטעם שדולת הנשים, כי מסקר שערכו עולה כי רק 16% מהנשים בישראל תומכות בחוק סמכויות בתי הדין, כמו כן רק 4 מכל 10 נשים חרדיות ודתיות הביעו תמיכה בחוק.
אתמול אישרה ועדת הכספים את תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית. לפי ההצעה המעודכנת, תעמוד מגבלת ההוצאה הממשלתית על כ-700 מיליארד שקלים.
לתקציב משרד הביטחון התווספו במסגרת עדכון התקציב יותר מ-30 מיליארד שקלים והוא יעמוד על יותר מ-142 מיליארד שקלים. תקציב משרד החינוך יעמוד על קרוב ל-97 מיליארד שקלים, תקציב הביטוח הלאומי על קרוב ל-64 מיליארד שקלים ותקציב משרד הבריאות על כ-63 מיליארד שקלים.
מוקדם יותר החודש אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של 3% בתקציבי משרדיה כדי לממן את התוספת לתקציב הבטחון, בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים. אושרה גם הגדלת הגרעון, והקצאת תקציבים ליישום ההסכמים הקואליציונים.
בסוף החודש שעבר דווח במהדורת כאן חדשות כי בממשלה פועלים להעביר מאות מיליוני שקלים שמיועדים לציבור החרדי, כך שלא יוגדרו כספים קואליציונים, אלא יוכנסו לבסיס התקציב, ולא יהיה צורך לאשרם מחדש בכל שנה. בין השאר מדובר על תקציבים להארכת יום הלימודים בבתי ספר שאינם מלמדים לימודי ליבה, ולמה שמכונה "מניעת נשירה".
