העיתונאי וחתן פרס ישראל לתקשורת, חיים יבין, הובא היום (שישי) למנוחות בבית העלמין גבעת השלושה. יבין הלך לעולמו שלשום בגיל 93.
"מכל הקשת הפוליטית, מכל שבטי ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. כולם הצליחו סוף כל סוף להסכים על משהו: יסוד מהותי נלקח מהישראליות עצמה", ספד לו בנו, הסופר יונתן יבין. "היית אבא של כולם, אבא. גם כשכבשת את קצה השפיץ של העיתונות המשודרת, המשכת לזרוח שם במשך עשורים, הישג בלתי נתפס בתחום כל כך אכזרי. לא היה כוכב גדול ממך במדינה, לא אדם מפורסם ממך. התגובות למודעת האבל שלך עוררו בי איזו הבנה: אכן היית, באיזה אופן, אבא גם בשבילם".
"התמיכה והעזרה שקיבלתי מחיים ברגעים קשים של התמודדות, מעולם לא אכזבה", ספדה לו רעייתו, יוספה. "תמיד היה לצדי, דואג ואוהב. החיבור העוצמתי וההערכה ההדדית נבעו מחינוך שהטמיעה בנו מערכת ערכים זהה, שיצרה לנו שפה משותפת, כבוד הדדי וחברות עמוקה. חיים היה אבא אוהב לארבעת ילדיו וגאה בהם מאוד. ממנו למדו ערכים של יושר, חריצות, דבקות במטרה ונתינה ועל כך גאוותי. נוח בשלום על משכבך, חיים אהובי, בתך מחכה לך שם למעלה".
יבין, ממקימי הטלוויזיה הישראלית, הגיש את מהדורת החדשות המרכזית "מבט" במשך כארבעה עשורים, החל מן המהדורה הראשונה ששודרה באוגוסט 1968 ועד פברואר 2008. לאורך השנים הגיש תוכניות נוספות בערוץ הראשון, ערך את מהדורת החדשות ואת תוכנית התחקירים "מבט שני", שימש מנהל מחלקת החדשות בטלוויזיה ומנהל הטלוויזיה הישראלית.
בשנת 1997 הוענק לו פרס ישראל לתקשורת ובשנת 2003 זכה בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. הוא הניח אישה - יוספה, שלושה בנים - יונתן, מייקי וחגי, ובת - דפנה, שנפטרה באוקטובר 2025.
