אם יש אדם אחד בתעשיית המוזיקה שיודע כמה שווה ההמתנה עד לרגע הנכון, אין ספק שמדובר בברונו מארס.
הזמר האמריקני זוכה פרס הגראמי פרץ אחרי שנים בהן כתב להיטים לזמרים אחרים (אליהם נגיע מייד) עד ששחרר את אלבום הבכורה שלו, זה שפתח בפניו את הדלת לקריירה בינלאומית מצליחה. וכמוהו, גם אנחנו, חיכינו לא מעט עד שאמן בסדר גודל כמותו ינחת בישראל וייתן את אחת ההופעות הטובות ביותר שראה פארק הירקון בשנים האחרונות.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי, לחצו על הפעמון ואתם מעודכנים
https://whatsapp.com/channel/0029Va6AyIyICVfie88a8q1l
בשעה 21:05 עלה מארס לבמה לעיני 63 אלף ישראלים ופתח עם 24K Magic ולא מעט זיקוקים שעזרו לו להרים את הפארק ואיתו את הצופים הנלהבים. ואין ספק – מארס בא כדי לעבוד. הוא שר, ניגן בגיטרה ובקלידים, נע עם הקצב בסנכרון מושלם עם זמרי הליווי והנגנים שלו, ליהטט בין רפרטואר הלהיטים העשיר שלו ופלירטט עם הקהל בכריזמה שמצדיקה את ההייפ של מי שמכר את כל כרטיסי המופע תוך פחות משלוש שעות.
מארס, בניגוד לאמנים ידועים אחרים, לא נשען על פלייבק - והוא גם לא צריך. הוא ביצע את Finesse, Treasure ו-Billionaire – שוב תוך תנועות אגן חלקלקות. כריזמה כבר אמרנו? מארס הפתיע את הצופים כשבשיר Calling All My Lovelies שר קרוב לדקה "אני אוהב אותך" בעברית. כששר את Marry You אמר באנגלית לקהל "תל אביב, אני חושב שאני רוצה להתחתן איתך" ובשיר Leave the Door Open אמר לקהל בעברית "אני ביישן".
מארס החזיר את הקהל אל כמה מהתחנות הגדולות בחייו. אל להיטים שכתב לאמנים אחרים כמו Fuck You של סי לו גרין, או כאלה שביצע עם אמנים אחרים בתחילת הדרך - Young Wild and Free שביצע אז עם וויז קאליפה או Nothin' on You שביצע עם B.o.B וקרא לו "ארבעת האקורדים ששינו את חיי".
גם בחלקו האחרון של המופע, נסחף הקהל יחד עם מארס ו-Versace on the Floor שלו, When I Was Your Man (שזכה השנה לעדנה מחודשת בזכות Flowers של מיילי סיירוס), Locked Out of Heaven ו-Just the Way You Are, הסינגל הראשון ששוחרר מאלבום הבכורה של מארס אי אז בקיץ 2010.
רגע לפני סיום, כשמארס ירד מהבמה להחליף חולצה (כי חם כאן בכל זאת), הפתיע הקלידן שליווה אותו לאורך המופע בביצוע לשיר "שלומית בונה סוכה". בכל זאת, למארס סבתא יהודייה ומחר הושענא רבה. תודו שלזה לא ציפיתם.
אחרי שעה ו-40 דקות מארס חתם את השואו הענק שלו בהתנצלות על שלקח לו כל כך הרבה זמן להגיע לכאן, והבטחה לחזור במהירות שוב לתל אביב. הבטחה שתתקיים במוצאי שבת, כשיעלה שוב על הבמה בדיוק באותו מקום. Uptown Funk שלו ושל מארק רונסון נעל את ההופעה, כשרקדנים לבושים במדי כבאים כיבו את "הלהבות" שאחזו בבמה.
ברונו השאיר אחריו טעם של עוד ועובדה אחת די ברורה - הוא הציב רף גבוה במיוחד לאמנים בינלאומיים שיופיעו בעתיד בישראל ובפארק הירקון בפרט. תמהיל הלהיטים הבלתי נגמר, השירה המדויקת והחיה, נגני כלי הנשיפה שגם רקדו איתו והתקשורת עם הקהל הוכיחו חד משמעית כי מארס הוא אחד הפרפורמרים הווקאליים המוכשרים בדורנו ולא פחות מכוכב. וכמאמר המשורר (והמבצע המחונן) – לא מאמינים לי? Just Watch.
