קרן פלס ומירי מסיקה שחררו הבוקר (שלישי) את "שתי גדות", שיר חדש שנכתב לפני יותר מ-12 שנה ומוקדש ליונת אור שנרצחה בביתה בטבח בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. ילדיה נועם ועלמה שוחררו משבי חמאס בפעימה השנייה של עסקת החטופים, אחרי שהות של 50 ימים ברצועת עזה. אבי המשפחה, דרור, עדיין מוחזק ברצועה. בנם הבכור, יהלי, שהה באזור הצפון בזמן מתקפת הטרור.
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
"זה השיר הראשון שלנו יחד", מסרו היום פלס ומסיקה. "עד כמה שזה ישמע מוזר, מעולם לא הקלטנו דואט. אנחנו חברות יותר מ-20 שנה, כמעט אחיות, לפעמים אפילו יותר. כשלאחת נשבר הלב שתיים בוכות וגם את רגעי האושר האישי חלקנו בשתיים. שירים נכתבו פה וזרמו לשם דרך קולה של מירי, מהפסנתר של קרן, הולידו מסע משותף שלא ברור איך היינו שורדות את החיים בלעדיו".
"'שתי גדות', כמו מסע ההתבגרות הפרטי והקולקטיבי שלנו, עבר גלגול שלם והשלים מעגל", הוסיפו. "עכשיו הוא פה. עם געגוע למי שהיינו וחלומות על מה שעוד נוכל להיות. 'כמו שהיינו ילדות, כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות'. שיר על חברות תמימה, במציאות מצלקת, והתחייבות להמשיך לחיות למרות הכול, להיות האור ולהאיר כפליים, בשביל כל אלה שכבה אורם".
החטופים שעדיין בשבי חמאס - הרשימה המלאה
"השיר מוקדש ליונת אור", הן ציינו. "אישה מדהימה שנרצחה בביתה בקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר. אמא של נועם עלמה ויהלי ואשתו של דרורי, שעדיין חטוף. החברה הכי טובה של כרמית, שהיא החברה הכי טובה שלנו.
'רק את נשארת אותו דבר, אותה הקשת בשיער, כמו שהיינו ילדות'".
שתי גדות
מילים ולחן: קרן פלס
הפקה מוסיקלית: אורי זך
עיבוד: אבנר קלמר, אורי זך
עם קשת בשיער כמו שהיינו ילדות
כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות
הכוכבים הפנו מבט כשהסתכלת
איך הבנים בתחתונים יורדים לים
שם התמכרת אל האסור, הלא ברור, האי אפשר,
העד הסוף הזה הטוב המרסק
תמיד בלבלת אותם, בטור שרקו מתחת לחלון שלך
פרחו בך לחיים אפרסק
ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה
היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה
והסודות היו סודות היו סודות היו שדות
רק את נשארת אותו דבר,
אותה הקשת בשיער
כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות
היה לנו מספר מזל כזה שמבקשים איתו
דברים שרק אפשר לחלום בלב
והשירים היו עולם שמסתובב כמו קרוסלה
הכאב היה כאב היה שמחה
גילית איתי את הפריחה הראשונה שלי
חיכית איתי בתחנה כשהם הגיעו לאסוף
את הבנות הצדדיות של המושב עם שיר קטן
ועם סיכוי גדול לשיר אותו בסוף
ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה
היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה
והסודות היו סודות היו סודות היו שדות
רק את נשארת אותו דבר,
אותה הקשת בשיער
כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות
קלענו לאותה המטרה
היינו שתיים הוא שבר אז כל אחת לפי תורה
והפרידות היו צורבות היו שורפות היו יפות
רק את נשארת אותו דבר
אותו העצב בצוואר
כמו שהיינו ילדות, כשהנהר היה נהר
והשדות היו שדות
