מוני מושונוב, סנדרה שדה ויובל רפאל: הוכרזו זוכי פרס אמ"י לשנת תשפ"ה

מוני מושונוב וסנדרה שדה יקבלו פרס מפעל חיים של אמ"י
הפרס יוענק גם לזמרים דורית ראובני, יואב יצחק ויזהר כהן, ד"ר אסתרית בלצן, המוזיקאי יהודה קיסר והכוריאוגרפית רנה שינפלד • פרס אמנית פורצת דרך יוענק לזמרת יובל רפאל • "כל אחד ואחת מהם תרם תרומה משמעותית לתרבות הישראלית", מסרה יונה אליאן-קשת, יו"ר אמ"י
מחבר דורית אסרף מזרחי מחבר דורית אסרף מזרחי
Getting your Trinity Audio player ready...
מוני מושונוב, סנדרה שדה ויובל רפאל
מוני מושונוב, סנדרה שדה ויובל רפאל צילום: עודד אילן, משה מירון, שי פרנקו

איגוד אמני ישראל (אמ"י) הכריז הבוקר (שלישי) על הזוכים בפרס מפעל חיים לשנת תשפ"ה. בין מקבלי הפרס נמנים השחקנים ובני הזוג מוני מושונוב וסנדרה שדה, הזמרים דורית ראובני, יואב יצחק ויזהר כהן, המוזיקאי יהודה קיסר והכוריאוגרפים ולרי פאנוב ורנה שינפלד.

פרס אמנית פורצת דרך יוענק לזמרת ונציגת ישראל לאירוויזיון 2025 יובל רפאל, כאות הוקרה על הישג יוצא דופן על המסע ההירואי שעברה מאז 7 באוקטובר ועד לבמת האירוויזיון. הפרסים יוענקו ב-28 באוקטובר בהיכל התרבות פתח תקווה. הערב, בהנחיית יובל שרף, יכלול מחוות מיוחדות לזכרם של קורין אלאל וזאב רווח.

"לצד הפעילות האינטנסיבית של אמ"י לאורך כל השנה בשמירה על זכויות האמנים, חשוב לנו כמו בכל שנה לעצור לרגע על מנת להוקיר את חברינו האמנים שזוכים בפרס מפעל חיים", מסרה יושבת ראש אמ"י, יונה אליאן קשת. "כל אחד ואחת מהם תרם תרומה משמעותית לתרבות הישראלית. לצערנו, ולרי פאנוב, מאבני היסוד של המחול הישראלי לא יזכה לעמוד על הבמה ולקבל את התשואות המגיעות לו, אבל אנחנו מודים על כך שהספקנו לבשר לו על הזכייה ולשמח אותו בימיו האחרונים, עדות נוספת לחשיבות שבהוקרת האמנים עוד בחייהם".

רשימת הזוכים ונימוקי הזכייה

ד"ר אסתרית בלצן

אסתרית, פסנתרנית ילידת תל-אביב, בעלת תואר דוקטור למוסיקה מביה"ס למוסיקה מנהטן בניו יורק ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב. הצלחתה הפנומנלית לאורך עשרות שנים ביצירת הופעה אישית ייחודית הפכה למודל לחיקוי, לאות ולמופת לתלמידיה ולשינוי תפיסה והנגשה בעולם הקונצרטים בארץ.

אסתרית היא כלת פרסים בתחרויות פסנתר בישראל, בניו יורק, בקנדה ובצרפת, כלת פרס אריק איינשטיין ופרס לנדאו לביצוע מוסיקה קונצרטית, פרס רוזנבלום ופרס מינהל התרבות על יצירת ז'אנר "הפסנתר המדבר", פרס שר החינוך על מחקר ההמנון הלאומי, פרס בית הספר לקצינים של צה"ל על הכשרת דור המנהיגים הבא בישראל, אות הוקרה מהמכללה לביטחון לאומי על העשרה ערכית ותרבות לחיילי צה"ל ואות הערכה של "יד לבנים" על מופעים בהתנדבות למשפחות שכולות ולאנשי העוטף במלחמת "חרבות ברזל".

יואב יצחק

זמר ויוצר ומבצע, מהזמרים הפופולריים ביותר בישראל, אחד מאבות המוזיקה הים תיכונית שזוכה להצלחה והערכה בקרב כל שכבות האוכלוסייה הישראלית. מהקולות הייחודיים והאהובים בזמר הים תיכוני שזכה להערכת מבקרי המוזיקה והקהל כאחד.

פריצתו הגדולה הייתה בשנת 1991 כשהוציא את אלבום הבכורה "זה הזמן לסלוח". האלבום נחל הצלחה רבה. בין להיטיו הגדולים שהפכו לנכסי צאן ברזל: "פני מלאך", "זה הזמן לסלוח", "תני חיבוק ילדונת", "עד סוף העולם", "צלצולי פעמונים", "עד חצי המלכות" ועוד.

יזהר כהן

זמר, פזמונאי, מלחין ושחקן. נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים, בן שלישי למשפחה שהתפרסמה בכישוריה המוזיקליים. בצה"ל שירת בצוות הווי נח"ל, שם זכה להכרה רחבה בזכות השיר "כל שהיה בינינו". באפריל 1978 ייצג את ישראל באירוויזיון בפריז עם השיר "אבניבי" שזכה במקום הראשון והפך לסמל תרבותי. ב-1985 חזר לבמת האירוויזיון עם השיר "עולה עולה" שזכה במקום החמישי והמכובד.

במהלך הקריירה שלו הוציא חמישה אלבומים שזכו לאהבת הקהל והלחין שירים ופזמונים שהפכו לחלק מפס הקול הישראלי. הוא הופיע בארץ ובעולם, ייצג את ישראל באירועים בין-לאומיים ונטל חלק פעיל בגיוס תרומות ברחבי העולם למען מדינת ישראל.

ד"ר הנרי ליברוס

קוסם, יליד רומניה. הוא הוכר כניצול שואה בהיות משפחתו בגטו ובעבודות כפייה בזמן מלחמת העולם השנייה. ד"ר ליברוס החל לעסוק בקסמים בילדותו בעקבות פציעה ביד ובהמלצת קוסם קרקס ידוע שהתיידד עם אביו. לאחר עלייתו לארץ הפך לדמות מרכזית בקהילת הקוסמים והוא ממקימי אגודת הקוסמים בישראל. לאורך השנים שימש שופט, מורה ויו"ר ועדת האתיקה של האגודה ואף עמד בראש סניפים מקומיים של אגודות קוסמים בין-לאומיות.

בכל השנים בהן עבד בבית חולים ברזילי באשקלון בתור מנתח בכיר – התנדב תמיד לעשות מופעי קסמים בבתי חולים, בתי אבות, בתי ספר, גני ילדים ויחידות צבאיות. בשנים האחרונות וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, הופיע בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות ביחידות צבאיות, באזורי הלחימה בעזה ובלבנון, במקלטים, בבתי חולים ליד מיטות חיילים פצועים ובקרב קבוצות של ילדים שאבותיהם גויסו למלחמה.

מוני מושונוב

שחקן, קומיקאי, במאי, תסריטאי ומנחה, זוכה פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה. מושונוב נולד וגדל ברמלה, לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד משחק בחוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. שיחק בהצגות תיאטרון רבות בתיאטראות חיפה, הקמארי, הבימה ובית ליסין בהן "ליל העשרים", "מותו של סוכן" "משרתם של שני אדונים", "בגידה" וכיכב בתפקידים רבים בקולנוע ובטלוויזיה בהם "מסע אלונקות", "בדרך אל החתולים", "חתונה מאוחרת", "בטיפול" ו"היהודים באים".

בשנת 2021 זכה בפרס אמ"י למפעל חיים יחד עם חבורת "זהו זה". מבין כל מנחי ושחקני ההרכב, מושונוב הוא היחיד שהופיע בתוכנית שהפכה לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית לאורך כל 21 עונותיה. הפעם הפרס ניתן לו באופן אישי על פועלו רב השנים ותרומתו החשובה לתרבות הישראלית.

ואלרי פאנוב

מאנשי המחול הבולטים שפעלו בישראל, הלך לעולמו בגיל 87 זמן קצר לפני שאמור היה לקבל את פרס מפעל חיים של אמ"י. פאנוב, נולד בשנת 1938 בברית המועצות והחל את דרכו כרקדן עוד בילדותו. את לימודיו עשה בבתי הספר המובילים בעולם לבלט קלאסי. הוא רקד בבלט מאלי בלנינגרד כסולן ראשון ולאחר מכן הצטרף לבלט קירוב, שם רקד עד 1972 כסולן, בין היתר בריקודים "ארץ הפלאות", ו"המלט".

בבלט קירוב פגש את הפרימה בלרינה גלינה רוגוזינה, לימים אשתו השנייה. ב-1972 הגישו בני הזוג בקשה לאישור עלייה לישראל, בקשה שעוררה מאבק מתוקשר ברשויות ברית המועצות, שכלל סילוק מבלט קירוב, מאסר ואיסור על שיעורי מחול למשך כשנתיים. לחץ פוליטי וציבורי של רשויות ישראל ושל אמנים מערביים הוביל לקבלת אישור היציאה ולעלייתם של בני הזוג לישראל.

הופעת הבכורה שלהם בעולם המערבי התקיימה ב-1975 בערב עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנים 1975 עד 1977 פעלו בני הזוג פאנוב כסולנים בלהקות בת־שבע ובת-דור ויצאו גם במשלחות ייצוגיות שהופיעו ברסיטלים במדינות שונות בעולם. בשנת 1993 ייסד פאנוב להקת בלט ובית ספר לבלט במסגרת המרכז לאמנויות של אשדוד. הלהקה הייתה הבסיס ללהקת בלט פאנוב, שאותה הקים ב-1998 וחינך דורות רבים של רקדנים.

יהודה קיסר

יהודה קיסר, גיטריסט ויוצר ישראלי מוערך, נחשב לאחד האבות המייסדים של הצליל הים תיכוני בישראל. הוא פיתח צליל גיטרה ייחודי ששילב בין מוזיקה מזרחית-מסורתית לגיטרה חשמלית ובכך הגדיר מחדש את הסאונד של הז'אנר הים תיכוני.

קיסר ממקימי להקת "העוד", ליווה שורה ארוכה של זמרים ויוצרים מרכזיים, בהם זוהר ארגוב, חיים משה, שימי תבורי, זהבה בן, אבנר גדסי, מרגלית צנעני, ציון גולן ואחרים והיה שותף ליצירת להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הישראלית. תרומתו האמנותית הפכה אותו לדמות מרכזית בהתפתחות המוזיקה ישראלית, והוא נחשב עד היום למי שחתום על עיצובו של סאונד חדש, אותנטי ומזוהה.

דורית ראובני

דורית ראובני היא אחת הזמרות האהובות והמוערכות בישראל, שקולה הייחודי והחם מלווה את פס הקול הישראלי יותר מחמישה עשורים. דרכה המוזיקלית החלה בזמן שליחות עם הוריה בארגנטינה, שם למדה לנגן בגיטרה ושירים בספרדית. כשחזרו לארץ השתתפה בתוכנית הרדיו המיתולוגית "תשואות ראשונות" ומשם הדרך ללהקת פיקוד המרכז הייתה טבעית. בלהקה בלטה בביצועיה והטביעה את חותמה כאחת מהסולניות הבולטות של הלהקות הצבאיות.

לאחר שחרורה, פיתחה קריירת סולו עשירה ומגוונת. שיריה, המשלבים לחנים מקוריים וטקסטים נוגעים ללב, הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית ורבים מהם עוסקים בנופי הארץ, אהבת המולדת והישראליות. בין להיטיה הגדולים: "היום היום", "מסביב למדורה", "האיש מן הבקעה", "אדם צובר זיכרונות" ועוד. היא שיתפה פעולה עם גדולי היוצרים והמלחינים בישראל והופיעה באין-ספור במות בארץ ובעולם, תוך שמירה על צניעותה וחיבורה העמוק לקהל.

סנדרה שדה

סנדרה שדה היא אחת השחקניות המוערכות והבולטות בארץ. היא נולדה ברומניה ועלתה לארץ בילדותה. שיחקה בשלל תפקידים בתיאטראות הרפרטואריים כשגילמה דמויות מגוונות, החל מטרגדיות שייקספיריות, דרך דרמות משפחתיות ועד לקומדיות שנונות.

שדה הופיעה גם בסרטים ישראלים עטורי שבחים כמו "האופה מברלין", "ימים קפואים", "למראית עין" והייתה מועמדת לפרס אופיר על תפקידה בסרט "שישה מיליון רסיסים" בבימויה של ציפי טרופה. בנוסף, שיחקה בסדרות טלוויזיה מצליחות בהן "עבודה ערבית", פלפלים צהובים" ו"סברי מרנן" בה גילמה את דמותה של ריקי רוזן.

יונתן שחם

פסנתרן, מלחין, מעבד ומנצח להקות קוליות. חבר קיבוץ גבים בו הוא מפעיל אולפן הקלטות ומשמש כמנצח ומעבד של הלהקה הקולית "בסגנון אחר" ששרה בסגנון ג'אז. בימים אלה שחם עובד על ספר עיבודים חדש שייצא לאור בקרוב. שחם זוכה פרס מפעל חיים של אמ"י מטעם ארגון מיל"ה, ארגון המקדם את הזמר הווקאלי בישראל ופועל בשיתוף עם איגוד אמני ישראל.

רנה שינפלד

רנה שינפלד היא אחת מעמודי התווך של המחול בארץ ובעולם. הניו יורק טיימס הגדיר אותה כ"אחת הרקדניות החשובות בדורנו". עבודתה האמנותית בארץ ובעולם זיכתה אותה בהכרה, הערכה ופרסים יוקרתיים רבים. רנה היא ממקימי להקת המחול "בת שבע" שהפכה לאחת מלהקות המחול הבולטות והמצליחות בעולם. במשך כ-20 שנה שימשה בלהקה כרקדנית ראשית, כוריאוגרפית ומנהלת.

בהמשך הקימה להקת מחול אותה היא מנהלת עד היום, שהרחיבה את גבולות המדיום לעבר תיאטרון מחול עשיר ומקורי ושיתוף עם יוצרים מתחומים אחרים, תוך חיפוש אחר צורות התבטאות חדשות. בצניעות ובנחישות לימדה כל השנים והעמידה דורות של תלמידים ומעמדה כ"גברת הראשונה של המחול" לעולם לא מנע ממנה להיות חלוצה של ניסיונות חדשים.

יובל רפאל

פרס מיוחד לאמנית פורצת דרך יוענק ליובל רפאל, באדיבות משפחת דותן לזכרו של דודו דותן, כאות הוקרה על הישג יוצא דופן על המסע ההירואי שעברה מאז 7 באוקטובר ועד לבמת האירוויזיון.

לאחר זכייתה בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", יובל ייצגה את ישראל בתחרות הזמרת האירופית עם השיר "New Day Will Rise" וזכתה במקום השני עם 357 נקודות, תוך זכייה בלב הציבור ומסר של תקווה וזיכרון.

בחירת העורכת