תוך שני עשורים אבדו יכולות ישראליות לייצור של חומרי גלם המשמשים לייצור אמצעי לחימה באופן שגורם לסיכון לוחמים בשדה הקרב - כך קבע דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). לפי הדוח, שיקום היכולות הללו ידרוש "השקעות כספיות ניכרות וזמן רב".
כתוצאה מהמצב, שנבע בין היתר מההעדפה בישראל לרכוש בזול חומר גלם מחו"ל באופן שייתר את קווי הייצור הישראליים, ישראל תלויה באספקה ממדינות זרות. בדוח נטען כי התלות הזאת הגבילה את חופש הפעולה של ישראל - גם במהלך המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר.
יתרה מכך, בין המדינות שעליהן ישראל נסמכה, היו כאלו שהטילו עליה הגבלות על אספקות של אצעי לחימה, חומרי גלם, חלקי חילוף ותחזוקה. דבר נוסף שפגע ביכולות הישראליות לרכוש אמצעי לחימה הוא העלייה בביקוש הבין-לאומי עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
בעקבות אלו, עד ל-6 באוקטובר, מלאי אמצעי לחימה מסויימים בצה"ל היה נמוך מהיעד שהוצב. אמצעי לחימה ספציפי עליו יש חיסיון, היה חסר באופן שנמוך מהצורך המבצעי.
באוקטובר 2021, החליט שר הביטחון דאז בני גנץ להכפיל קווי ייצור ותשתיות של אמצעי לחימה חסוי, אך החלטתו לא תוקצבה על ידי מערכת הביטחון. "אי קביעת מדיניות ואי קביעת תוכנית מתוקצבת למימושה לפני פרוץ המלחמה, משמען אי יישום לקחים נדרשים ממבצע שומר חומות באופן שפגע במוכנות של צה"ל למלחמה".
בדוח הופנתה ביקורת גם לקבינט המדיני-ביטחוני, שלא דן בעצמאות ישראלית לייצור אמצעי לחימה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מוזכרים בדוח ככאלו שלא הנחו את המועצה לביטחון לאומי להעלות את הסוגיה בישיבות הקבינט.
נכון לינואר 2025, קיימים פערים ביכולת של ישראל לייצר חומרי גלם. יכולת שהיתה קיימת בעבר אך אבדה לפני עשור לאחר שקווי ייצור נסגרו מסיבות כלכליות. דבר שהוביל לסיכון חיי לוחמים בשדה הקרב. כיום, תפוקתו של קו ייצור של חומר גלם חסוי אינה מאפשרת לייצר את הכמות הנדרשת של אמצעי לחימה חסוי באופן שעומד בצורך המבצעי של צה"ל.
בדוח, המבקר המליץ להגביר את עצמאות הייצור של אמצעי לחימה חסוי מסויים בהתבסס על צרכי מערכת הביטחון. עוד המליץ אנגלמן לרמטכ"ל, סגנו ולמנכ"ל משרד הביטחון לקבוע היקף התקציב שיאפשר בעיתות שגרה לרכוש מלאי של חומרי גלם, של ציוד שזמן אספקתו ארוך ושל רכיבים שייצורם הופסק או צפוי להפסיק בשנה הקרובה.
המבקר התייחס גם לתעשיות הביטחוניות, לתעשייה האווירית ולרפאל וקבע כי על מערכת הביטחון להסדיר את פעילותן. שכן למרות פעולתן כחברות עסקיות, עליהן לתמוך במערכת הביטחון כחברות ממשלתיות וביטחונית.
המבקר מתניהו אנגלמן סיכם כי "אובדן יכולת הייצור גרמו לסיכון לוחמים בשדה הקרב. על ראש הממשלה ושר הביטחון לתקן את הליקויים מאחר ומדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל"
משרד הביטחון: העצמאות החימושית בראש סדר העדיפויות
ממשרד הביטחון נמסר: "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי ש"ח. עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים".
"המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות. בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד ש"ח לעשור. במיוחד כעת, בשעה שצה"ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית", לשון ההודעה.
מצה"ל נמסר: "צה"ל מצוי בלחימה רב זירתית רציפה למעלה משנתיים ומשיג הישגים חסרי תקדים. יכולות הלחימה של צה"ל לא נפגעו ולא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת ואמל"ח. צה"ל ממפה ומתעדף בלבד את הצורך המבצעי באמל"ח כנדרש, אך נאסר עליו להתערב בהחלטות הללו לרבות הטיה לבחירת אמל"ח כחול- לבן, האחריות הכוללת בתחום הרכב וייצור האמל"ח מוטלת על משרד הביטחון.
בתחום התחמושת בוצעו תהליכים רבים ומגוונים על מנת לספק פתרונות שונים לפערים שעלו, גם כאשר מדובר בהיערכות למחסור מסוים".
