פרסום ראשון: על אף העלייה הדרמטית במספר נפגעי החרדה בשנתיים האחרונות – עלייה של 40% לעומת 2017 – אין בעוטף עזה מרפאה המספקת טיפול פסיכולוגי ציבורי. כיום התושבים מקבלים מענה ראשון במרכזי החוסן – מדובר בטיפול ראשוני ומוגבל ל־24 מפגשים בלבד. לטיפול אינטנסיבי יותר הם נאלצים לנסוע לאשקלון, לאשדוד או לבאר שבע ולהמתין חודשים ארוכים לתור.
מבדיקת כאן חדשות עולה שבשום מרפאת קופת חולים בעוטף עזה אין טיפול פסיכולוגי והאפשרות היחידה היא טיפול פסיכולוגי פרטי, בעלות מופחתת מטעם קופת חולים. גם במקרה הזה ייאלץ המטופל להמתין שבועות ארוכים משום שמספר הפסיכולוגים הפרטיים בעוטף עזה קטן. הגורמים לעלייה במספר נפגעי החרדה – שנכון להיום עומד על יותר מ־4,000 – הם סבבי הלחימה החוזרים, צעדות השיבה, טרור הבלונים ואיום המנהרות.
מקופת החולים מאוחדת נמסר בתגובה: "ככלל למאוחדת יש מרפאות ומענה ביישובים שיש לה בהם מבוטחים. בקיבוצים – אין למאוחדת מבוטחים וכך גם בשדרות. בבאר שבע ישנה מרפאת בריאות הנפש גדולה, באשדוד – שלוש מרפאות, כולל מרפאה רב מקצועית. באשקלון - גם שלוש מרפאות, בקרית גת – מרפאה אחת, ומבוטחינו בנתיבות ובאופקים מקבלים את השירות באמצעות ספק חיצוני. למגזר הבדואי יש לנו שירות דובר ערבית באמצעות ספק חיצוני".
מקופת חולים כללית נמסר: "אנו מפעילים מערך נרחב בתחום בריאות הנפש לילדים ומבוגרים באזור הדרום והעוטף הכולל פסיכיאטרים ומטפלים עצמאיים. השירותים ניתנים במרפאות הקהילה ומרפאות הסדר בערים קרית גת, באר שבע, נתיבות, אופקים, שדרות, אשקלון וקיבוץ נירים. במקרה הצורך עומדים לרשות מטופלינו המרפאות בבתי החולים סורוקה, ברזילי והממשלתי בבאר שבע".
מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה: "שירותי בריאות הנפש של לאומית ניתנים בפריסה ארצית ובצורה שוויונית כולל בפריפריה ובעוטף עזה. השירות ניתן הן במרכזים הרפואיים של הקופה והן באמצעות מרפאות עצמאיות כולל עמך ותלם".
ממשרד הבריאות נמסר: "הרפורמה בבריאות הנפש יצאה לדרך ביולי 2015. במסגרתה, הקימו קופות החולים עשרות רבות של מרפאות לבריאות נפש, רבות מהן בפריפריה, גייסו מטפלים והרחיבו את נגישות הציבור בישראל לטיפול נפשי ציבורי.
"ספציפית באזור עוטף עזה, ישנה מרפאה של בית החולים ברזילי באשקלון, עם שלוחה בשדרות, שירות של הכללית בשדרות, ומרפאה של האגודה לבריאות הציבור באופקים. מרפאות אלו מעניקות שירות לחברי כל קופות החולים, בדומה למרפאות ממשלתיות בכל הארץ. לצד אלו פועלים מרכזי החוסן שבמימון המשרד שמעניקים טיפול ייעודי לתושבי העוטף. אכן, הצורך בהרחבה נוספת של המערכת עדיין קיים, ומשרד הבריאות פועל למול קופות החולים למימושו".
בחודש נובמבר אשתקד התריעו ראשי פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית בארץ מפני קריסת מערך הפסיכולוגיה הציבורית ואומרים כי מתקפת הטילים מעזה היא פגיעה ישירה בחוסן האזרחי. ראשי הפורום קראו אז לממשלה ולעומד בראשה לפתח את מערך השירותים הפסיכולוגים הציבוריים, כמתבקש, ולאורך זמן. לדבריהם, המערכת הציבורית נמצאת בתת-תקינה חמורה והנגישות לטיפול ואבחון, במיוחד בפריפריה הגאוגרפית והאזרחית, מצומצמת.
הם הוסיפו כי מרכזי החוסן במערב הנגב הם אשליה, מכיוון שבמקום לתת מענה פסיכולוגי מקיף וטיפול ארוך טווח לאוכלוסייה, הם מעניקים מענה אד-הוק לקשיים האובייקטיבים הנפשיים של האוכלוסייה, בעזרת מתנדבים, פעילים קהילתיים ומעט מאוד אנשי מקצוע, שלרוב מועסקים דרך עמותות. ראשי הפורום אמרו כי לא ייתכן שממשלת ישראל תמשיך להפקיר את תושבי הנגב וכי בכל עוטף עזה אין אפילו מרפאה מקצועית אחת לסיוע נפשי, אלא רק שירותים פסיכולוגים פרטיים עם תקציבים מוגבלים שמיועדים לטובת טיפולים קצרי מועד.
