בואו נעשה תרגיל בדמיון מודרך. נגיד שמחבל בודד או שניים יכולים לחדור את חגורת האבטחה של כוח הריסון של חמאס. אבל חוליה של ארבעה, חמישה ואפילו שישה מחבלים, כפי שהיה הלילה, מצליחה להערים על הארגון השולט בעזה ועוד באזור מועד לפורענות? צריך להיות עיוור או חירש כדי לחשוב שאין יד ששולחת אותם – או לכל הפחות שלא מונעת מהם לעשות זאת. בכל מקרה, מדובר בידו של חמאס.
לחמאס יש בעצם מטרה מרכזית אחת עכשיו: להפעיל לחץ על ישראל להזדרז ביישום הבנות ההסדרה. במילים אחרות, כסף והקלות לעזה. הכלי לשם כך משתנה ומתעדכן כל הזמן. פעם זה בלונים, פעם אלה חדירות של הגדר על ידי מפגינים ובפעם אחת ירי רקטה או צלף. עכשיו נוספו למשוואה גם פיגועי חדירה של צעירים חסרי מנוח.
דיווחים פלסטיניים: חמישה מחבלים הרוגים בתקרית הלילה על גדר המערכת@moyshis pic.twitter.com/IqIuI4ayJr
— כאן חדשות (@kann_news) August 18, 2019
בכל האירועים האחרונים חמאס טשטש את עקבותיו, על אף שבחלק מהמקרים אלה היו אנשיו. זאת מכיוון שזה מאפשר לו להיות במרחב הכחשה. מול המתווכים השונים וישראל הוא יכול לטעון שלא הוא שלח אותם, מתוך תקווה שעוד יקנו את הטענה הזאת. כל עוד זה יקרה, חמאס בראייתו לוקח סיכון מחושב: הוא מודע לכך שתיתכן הסלמה מוגבלת, אבל הוא מוציא מכלל אפשרות שזה יוביל למלחמה רבתי.
עד היום התיאוריה הזו של חמאס לא חטאה לאמת – הוא הצליח בידו האחת לפעול לקידום הסדרה, בזמן שבידו השנייה הפעיל אלימות, מבוקרת יותר או פחות, מבלי שהשמיים קרסו עליו. כל עוד זה המצב אין סיבה לא להמשיך בזה מבחינתו. כבר לפני יותר משנה אמרנו שיחיא סינוואר מאמין במשא ומתן תחת אש. גם אם הוא לא לוקח אחריות על מקור האש, ולא מסמן כתובת ברורה כדי שהאש לא תאחז בגלימתו שלו.
סינוואר מבקש להכניס לטרמינולוגיה העזתית, ולשתול בתודעה שלנו, ביטויים חדשים. "הנוער הזועם", "הנוער המהפכן" ו"הנוער הלוחם", בהם הוא קרא למחבלים שניסו לחדור לשטח ישראל לאחרונה. אם נשתה זאת הוא ימשיך להשקות אותנו בביטויים האלה. זה עוד שלב במלחמת ההתשה של סינוואר נגד ישראל. לפעמים אני תוהה מה הוא רואה כשהוא מסתכל עלינו. איך הוא תופס את ההכלה וההבנה שלנו מול ההסברים שאנו מספקים לעצמנו או קונים בחדווה מעזה שתחת ניצוחו.
