צה"ל הודיע היום (שישי) כי החל בהליכים כלפי מועמדים לשירות ביטחון בני הציבור החרדי שלא התייצבו לגיוס בהתאם לצו שקיבלו. על פי ההודעה מי שלא התייצב צפוי לעמוד בפני סנקציות פליליות.
"צה"ל החל בהליכים כלפי מלש"בים בני הציבור החרדי אשר לא התייצבו לגיוס לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון, ולאחר שמוצו כלל התהליכים הנדרשים לשם כך", נכתב בהודעת צה"ל. "מלש"ב אשר לא התייצב לגיוסו בהתאם להוראות הצו שקיבל, ייחשב כמי שעובר עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, וצפוי לעמוד בפני סנקציות פליליות".
צווי הגיוס נשלחו לאחר ששר הביטחון אישר הוצאת 7,000 צווי מילואים לציבור החרדי, ובמקביל לדיונים על מתווה גיוס קבוע שנתקל בהתנגדות עיקשת מצד המפלגות החרדיות. בהמשך ההודעה צה"ל הוסיף כי "צה"ל פועל לגיוס כלל החייבים בגיוס, בהתאם לחוק ולהנחיות הדרג המדיני. צה"ל משקיע מאמצים רבים לגיוס חרדים בתנאים שיאפשרו להם שמירה על אורח חייהם ואמונותיהם".
המאבק על גיוס החרדים מגיע לאחר החלטת בג"ץ בחודש יולי האחרון על כך שאין מסגרת חוקית למתן פטור מגיוס לאוכלוסייה החרדית, כמו גם בעקבות מצוקת כוח האדם בצה"ל שגרמה המלחמה ומביאה לצורך בחיילים נוספים.
בעקבות החלטת בג"ץ ומצוקת כוח האדם שר הביטחון כ"ץ אישר בחודש נובמבר האחרון שליחה של 7,000 צווי מעצר לאוכלוסייה החרדית. אישור זה מגיע בהתאם למה שהחליט קודמו בתפקיד, יואב גלנט, ובעקבות המלצת צה"ל לשלוח את צווי הגיוס. מלבד גיוס החרדים, צה"ל צפוי להגדיל את כמות ימי המילואים, וייתכן שיאריך את שירות החובה.
בניסיון למצוא מתווה קבוע שיסדיר את גיוס החרדים הציג שר הביטחון ביום שלישי את מתווה החוק, אשר מטרתו להביא לגיוס של 50% מהצעירים החרדים תוך שבע שנים, זאת, על אף החשיפה בכאן חדשות על כך שצה"ל הודיע כי הוא יוכל לגייס את כל הצעירים החרדים במחזור הגיוס תוך שלוש שנים. על כך כ"ץ הגיב בישיבה כי "יכולת לגייס ויכולת לקלוט הן שני דברים שונים".
החוק והוצאת צווי הגיוס גוררים התנגדות עזה בקרב המפלגות והציבור החרדיים. בכיר באחת המפלגות מסר לכאן חדשות כי "לא הסכמנו ולא נסכים" להטלת סנקציות על בני החברה החרדית שלא יתגייסו, בעוד שבחודשים האחרונים ראינו מספר מחאות על יד לשכות הגיוס השונות נגד הגיוס. כבר בנובמבר הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי המפלגות החרדיות כי החוק שנועד להסדיר את גיוס החרדים יעבור לפני שיתבצעו מעצרים של סרבנים מהציבור החרדי. מלשכת ראש הממשלה נמסר בזמנו כי "לא הייתה ברירה אלא להוציא את הצווים אחרי שגלנט התחיל את התהליך, אבל נעביר חוק לפני שייצאו פקודות מעצר כתוצאה מהם".
