הרמטכ"ל הרצי הלוי נפגש הבוקר (שישי) בלשכתו בקריה בתל אביב עם חמש התצפיתניות ששוחררו לפני יותר משבועיים משבי חמאס בעזה - לירי אלבג, נעמה לוי, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ואגם ברגר.
בפגישה הטעונה, שנמשכה כשעתיים, קיבל הרמטכ"ל אחריות והתנצל על מה שחוו בשבי. "מאוד מצטער על כל מה שעברתן, זו אחריות שלנו ולא נוכל לשנות לאחור", אמר הלוי. "ממה שסיפרתן לי, אני מבין שהתמודדתן עם קושי בלתי נתפס בגבורה עילאית - גם בתקופת השבי וגם באופן בו נהגתן במעמד השחרור".
פגישת הרמטכ"ל והתצפיתניות | קרינה: "יש לי כעס גדול על הצבא, זלזלו בנו. זאת תחושה שליוותה אותי בשבי. אני וחברותיי ראינו שחמאס התכונן, לא התייחסו אלינו". לירי: "חלק מאיתנו הרגיש שוויתרו עלינו כי לקח כל כך הרבה זמן". הרמטכ"ל הלוי התנצל: "האחריות עליי"@ItayBlumental #חדשותשישי pic.twitter.com/7gCfjui4JL
— כאן חדשות (@kann_news) February 14, 2025
התצפיתניות שיתפו את הרמטכ"ל בתחושותיהן הקשות. "יש לי כעס גדול על הצבא, הרגשתי שזלזלו בנו. זאת תחושה שליוותה אותי גם במהלך השבי", אמרה קרינה. "אני וחברות שלי ראינו שחמאס התכונן, אמרנו למפקדים שלנו, לא התייחסו אלינו. כשחטפו אותי לעזה חשבתי שאמות".
נעמה הוסיפה: "ב-7 באוקטובר כל מה שהתרענו עליו קרה. המחבלים באו עם הטנדרים שלהם, פיצצו את הגדר, ונכנסו לבסיס שלנו. הרגשתי חסרת אונים בבסיס. לא היה לנו איך להגן על עצמנו. הרגשתי שהפקירו אותנו".
בהתייחסו לעבודת התצפיתניות והתעלמות המערכת מהתרעותיהן, אמר הרמטכ"ל: "אני יודע על העשייה המאוד איכותית של התצפיתניות, לצערי גם מי שלא איתנו, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל. גם את השפעת העשייה שלכן על מה שהתרחש בדקנו בתחקירים ויש דברים שלמדנו שצריך לשנות".
הלוי סיפר לתצפיתניות כי "מ-7 באוקטובר אנשי מילואים רבים עובדים לנהל מאמץ מודיעיני לדעת איפה הייתן, להביא רעיונות למבצעים, להביא מודיעין למשא ומתן בכדי שנוכל להתקדם בכל דרך". הוא הוסיף: "אני רוצה שתדעו שכל צה"ל עבד מאוד קשה להחזיר את החטופים, להחזיר אתכן, הוא עובד עדיין. חיילים חלמו על הזכות להגיע ולשחרר אתכן".
לירי שיתפה בקשיי השבי: "ניסינו להיות אחת בשביל השנייה. האמנו שבסוף יחזירו אותנו הביתה. הייתה אצל חלק מאיתנו תחושה שוויתרו עלינו כי זה לקח כל כך הרבה זמן". אגם הוסיפה: "יומיים אחרי שהגעתי לבסיס כבר נחטפתי לעזה. רק בזכות האמונה שלי הצלחתי לשרוד את זה. חברות שהיו איתי בשבי תמכו בי בלי שבאמת הכירו אותי. הפכנו בשבי לחברות לכל החיים".
בני משפחה של התצפיתניות שנכחו בפגישה אמרו: "הן היו אלופות. אמרו את כל מה שהן חושבות. הן דיברו על תחושת ההפקרה ושאלו את השאלות הקשות". בסיום הפגישה הבטיח הרמטכ"ל כי התצפיתניות ישותפו בתחקיר על האירועים במוצב נחל עוז, והגדיר אותן כגיבורות.
התצפיתניות ראו את זוועות חמאס מול העיניים ורבות מחברותיהן נרצחו. הן עצמן עברו תופת בשבי ממנו שוחררו אחרי כמעט 500 ימים. הן הוחזקו בתנאים קשים של התעללות פיזית ונפשית, ומחסור בתנאים בסיסיים, כולל מניעת מזון ושתייה.
"יש ללירי כעס על הצבא"
שירה, אימה של לירי אלבג, אמרה לאחר שחרור בתה כי "יש ללירי כעס על הצבא". היא הסבירה כי הבנות חשבו שביום שישי שלפני 7 באוקטובר "תפרוץ מלחמה". איילת לוי-שחר, אימה של נעמה לוי, סיפרה כי "יותר קשה לנעמה לדבר על 7 באוקטובר מאשר על השבי".
אירה, אימה של קרינה ארייב, אמרה כי בתה "בטוחה ש-7 באוקטובר יקרה שוב, בגלל שמזלזלים בחמאס". לדבריה, "קרינה לא האמינה שהיא משתחררת עד הרגע האחרון. היא חששה שצה"ל יפעיל עליה נוהל חניבעל. כשחזרה, היה חשוב לקרינה להתקשר למשפחות השכולות מייד". כעת, היא גילתה, "כל הגוף של קרינה מלא ברסיסים, היא לא זזה במשך חצי שנה".
