תחקיר שב"כ על טבח 7 באוקטובר שפורסם אמש, רומז שאחת הסיבות למיעוט במקורות אנושיים ברצועת עזה שיסייעו בהעברת מידע לישראל, הייתה החיסול המסתורי של בכיר חמאס מאזן פוקהא, בשנת 2017. כך פורסם היום (רביעי) לראשונה בתוכנית "קלמן-ליברמן" לכאן רשת ב.
כמו כן, מתוך מספר מקורות אנושיים מצומצם שהיה קיים בליל 7 באוקטובר, מקור אחד שיקר לרכז שב"כ, אחר לא ידע על ההיערכות בחמאס, ואחרים לא קיבלו טלפון או לא ענו.
פוקהא שוחרר לעזה בעסקת שליט ועסק באכוונת פיגועים ביהודה ושומרון. הוא חוסל ללא לקיחת אחריות של אף גורם. לאחר החיסול חשד מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, שחיסולו קשור לתשתית משתפי פעולה עם ישראל והורה על חיסול פלסטינים רבים החשודים בסיוע מודיעיני לישראל. בשב"כ ציינו שסדרת החיסולים גרמה להרתעה של פלסטינים נוספים משיתוף פעולה עם ישראל.
שב"כ כשל, התיאום עם צה"ל לקה בחסר - והמדיניות של הדרג המדיני פגעה בהרתעה | המסקנות מתחקיר שב"כ על 7 באוקטובר@roysharon11 #חדשותהערב pic.twitter.com/rAmWrQc3Xh
— כאן חדשות (@kann_news) March 4, 2025
סיבות נוספות שנמנו בתחקיר: פעולת חאן יונס ב-2018, שלפי פרסומים זרים בוצעה על ידי סיירת מטכ"ל, שם הלוחמים נחשפו בשטח הרצועה. כמו כן, ניתן דגש בתחקיר על היעדר חופש פעולה לנוע בתוך שטח הרצועה כדי לגייס ולהפעיל מקורות.
התחקיר שפורסם אתמול, בחן שני נושאים מרכזיים: הסיבות לכך ששב"כ לא התריע על פשיטה רחבה לעוטף שמטרתה הכרעת אוגדת עזה, והכשלים בפעילות השירות שהובילו מלכתחילה לטבח 7 באוקטובר - שהתבטאו בהערכות המודיעין של שב"כ והמלצותיו למערכת הביטחון ולדרג המדיני.
בין הסיבות לכשלים המודיעיניים, נכתב: "האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה של שב"כ ברצועת עזה. עם זאת, האמצעים של שב"כ היו יכולים לאפשר תמונת מודיעין טובה יותר - אילו מוצו בלילה שקדם לטבח".
באשר לצבר המידע שהתקבל בליל 7 באוקטובר, נטען בתחקיר כי ההתרעה "לא תורגמה להנחיות אופרטיביות, והמענה שניתן על ידי שב"כ בצורת הוצאת יחידות "טקילה" לשטח, על אף תרומתו ללחימה וגבורת אנשיו, לא היה בו כדי למנוע או לסכל את היקפה הגדול של ההתקפה".
