החטופים החללים אריה זלמנוביץ' ורס"ר תמיר אדר הושבו הלילה (רביעי) לישראל אחרי 746 ימים. ארונותיהם הועברו לידי הצלב האדום בדרום רצועת עזה, משם הם הובאו לישראל וזוהו במכון לרפואה משפטית. 13 חטופים חללים נותרו ברצועת עזה.
זלמנוביץ', ממקימי קיבוץ ניר עוז, היה בן 85 במותו. הוא הניח אחריו שני בנים וחמישה נכדים. זלמנוביץ' נחטף מביתו ב-7 באוקטובר כשהוא בחיים. על פי ההערכה, הוא נרצח בשבי כחודש אחר כך. בהודעת דובר צה"ל נכתב כי המסקנות הסופיות יגובשו לאחר השלמת בחינת נסיבות המוות במכון לרפואה משפטית.
החטוף קאיד פרחאן אלקאדי, שחולץ במבצע צבאי, העיד כי שהה עמו בבית החולים בח'אן יונס וכי היה עד למותו. על עדותו של פרחאן סיפר בנו של אריה לכאן רשת ב': "אבא אמר לפרחאן שהוא אוהב אותנו ודואג לחברי הקיבוץ, הוא ידע מה קרה להם". זלמנוביץ' היה אחד האנשים המבוגרים ביותר שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר. כשבעה חודשים לאחר חטיפתו משפחתו התבשרה על כך שנרצח בשבי.
אדר היה סגן רבש"צ וחבר כיתת הכוננות בניר עוז. הוא נפל בקרב ההגנה על הקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר וגופתו נחטפה על ידי ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. הוא היה בן 38 בנופלו והותיר אחריו את אשתו הדס ושני ילדיהם, הוריו, שני אחים ואחות. סבתו, יפה אדר, נחטפה גם היא והושבה בעסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023.
ארבעה חברי כיתת הכוננות נפלו בקרב על ניר עוז ו-76 מתושבי הקיבוץ נחטפו. כיתת הכוננות נלחמה לבדה מול מאות מחבלים. כוחות הביטחון הגיעו רק אחרי השעה 13:00.
למידע נוסף באתר ההנצחה הדיגיטלי כאן 360 >>>
בועז זלמנוביץ', בנו של אריה, סיפר הבוקר בכאן רשת ב': "אבא מת בדרך אכזרית, בייסורי גוף ונפש. הוא לא קיבל תרופות ולא יכל לאכול, אנחנו יודעים שלא ירו בו או חנקו אותו, אבל הוא נרצח בדרך אכזרית. זו הודעה קשה מאוד אבל יש בה משהו מקל. חטופים נוספים מניר עוז ראו אותו בבית החולים בח'אן יונס וידעו לספר על מצבו הקשה. למרות מצבו הגופני הירוד רוחו היתה איתנה. הוא ייקבר בניר עוז, אין לו מקום אחר".
אבא הוחזר.
— Boaz zalmanowicz (@boaz2904) October 22, 2025
עוד 13 חטופים חללים בעזה, ומשפחותיהן מחכות. אנחנו איתן עד החטוף האחרון pic.twitter.com/8i5Cha6PtA
בקיבוץ ניר עוז הספידו את השניים: "זלמן היה חלק מגרעין הנח"ל שהקים את קיבוץ ניר עוז והחקלאות הייתה מרכז חייו. הוא היה איש אדמה שעבד בגידולי שדה ועיקר עשייתו היה גידול חיטה בתנאי הנגב הקשים. זלמן היה איש שיחה בעל ידע נרחב בהיסטוריה ובידיעת הארץ והיה לו אוסף בולים מרשים. זלמן ראה בקיבוץ את הגשמת חייו ואת ביתו, ובקהילה את משפחתו. נזכור את זלמן תמיד כאיש עבודה ישר וצנוע, אידיאליסט וחקלאי בלב ובנפש".
"כסגן רבש"ץ וחבר בכיתת הכוננות, תמיר יצא מביתו להגן על משפחתו וקהילתו בשבת השחורה. במהלך קרב הירואי שניהל יחד עם חבריו מול מאות מחבלים, תמיר נפצע קשה מאוד, נחטף ולא שרד את הפציעה. תמיר היה איש משפחה, אוהב אדם וטבע, חקלאי ואיש חינוך במקצועו. איש של שיח, בעל ידע רחב כמעט בכל נושא. הוא הוא היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב, תמיד מוקף חברים ואהוב על כולם. נזכור את תמיר כאיש חינוך מסור, מחובר לטבע ולחקלאות, בן זוג, אבא, בן, אח ונכד אהוב כל כך שחסר לכולנו".
