תומאס אדז'גאוסקס, לוחם ומפקד בגבעתי שעלה מליטא כדי להתגייס, שם לאחרונה קץ לחייו בעקבות הטראומה שחווה בקרבות 7 באוקטובר. בריאיון בתוכנית "סדר יום" בכאן חדשות ברשת ב', שיתפה הבוקר (ראשון) אחותו, קרולינה קרופנס, בסיפור חייו, בלחימה ששינתה אותו ובקושי של המשפחה להתמודד עם ההשלכות הנפשיות ללא כלים מספקים.
תומאס וצוותו היו מהכוחות הראשונים שנכנסו לקיבוץ כפר עזה בבוקר 7 באוקטובר. המראות שראה שם לא הרפו ממנו. "הוא שיתף אותנו בדברים", סיפרה קרולינה בריאיון. "אני זוכרת שהוא אמר לי: 'אחותי, תדמייני שאת במשחק מחשב. שאת הולכת ויורה ואת רואה רק גופות. ככה הייתי'. הוא תיאר מעבר מבית לבית, ניסיונות לשכנע אנשים לפתוח את הדלת כי הצבא הגיע, וחילוץ תחת אש".
לדבריה, מאז אותו יום, תומאס לא היה אותו אדם. במכתב ההתאבדות שהשאיר כתב: "7 באוקטובר, התאריך שהרס לי את החיים והרס לי את כל מי שהייתי. תומאס נהרג כבר מזמן, אני לא מכיר את עצמי ואני לא מסוגל ככה לחיות. עשיתי את הדברים הבלתי נסלחים. אמא אל תכעסי עליי, עדיף ככה".
האזינו לריאיון המלא עם קרולינה קרופנס בכאן חדשות ברשת ב'
קרולינה תיארה את ההתמודדות בבית לאחר ששוחרר מהצבא. "הוא תמיד היה אומר לנו כשהיה לו התקף: 'לא אתם ראיתם גופות, לא אתם נלחמתם. אתם לא יודעים מה אני ראיתי'. כל דבר קטן היה מזכיר לו את זה ומהווה טריגר". למרות המצב הנפשי הקשה, תומאס ניסה לחזור ולהילחם. "הוא נכנס לעזה, הוא ניסה להיות שם, אבל הייתה תקרית שאחריה הוא יצא. הוא בכל זאת רצה לחזור ולהילחם, אבל כבר לא היה באמת מסוגל", אמרה האחות.
תומאס חזר לישראל במטרה ברורה להתגייס לצה"ל. "הוא אמר 'נולדתי בארץ וזו הארץ שלי ואני חייב להתגייס'", סיפרה קרולינה. הוא שירת כחובש קרבי, יצא לקורס קצינים ושירת כמפקד צלפים בגבעתי. "הצבא היה הכול בשבילו. הוא היה הראשון לרוץ לעזור לבן אדם בצרה. התקופה בצבא הייתה היפה בחייו, ואני מאמינה שאם לא 7 באוקטובר, הוא עדיין היה איש קבע".
אסף פוזיילוב, כתב כאן חדשות, ציין בריאיון כי תומאס אינו מוכר כחלל צה"ל משום ששם קץ לחייו כשהוא אינו בשירות פעיל, וכי תהליך ההכרה בו כפוסט-טראומטי לא הושלם טרם מותו. בשל כך, הוא לא הובא למנוחות בלוויה צבאית.
קרולינה סיימה את הריאיון בקריאה לרשויות: "זה לא מספיק שרק החייל יהיה מטופל. משפחה צריכה עזרה כדי להבין מה זה הדבר הזה ואיך אפשר לעזור. אנשים פשוטים לא יכולים לעזור בזה לבד, זה מורכב מדי. אני מקווה שהמדינה תעשה משהו - כל משפחה של חייל שהיה ב-7 באוקטובר חייבת מעקב ועזרה". היא ביקשה לזכור את תומאס כחייל וכמפקד שהציל חיים, וכאדם בעל לב טוב שתמיד התנדב לעזור לזולת.
