"כמו שרני הלך להציל את המדינה, כך המדינה צריכה להציל אותו. אסור להמשיך לשלב ב' של העסקה עד שרני לא חוזר הביתה". כך אמר היום (ראשון) איציק גואילי, אביו של לוחם היס"מ רן גואילי, לאסתי פרז בתוכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב'.
איציק גואילי התייחס למגעים לעסקה ולחשש שבנו יישאר מאחור: "ברגע שלא השלימו את שלב א', אי אפשר להמשיך לשלב ב'. ברגע שנוותר על רני, ויתרנו על כולם בעצם, ויתרנו לחמאס". על החשיבות העליונה בהשארת הנושא בתודעה הציבורית: "חייבים לשבת על זה, לדבר על זה, לצעוק את זה ולהיות בכל מקום".
גואילי התייחס גם לשאלה האם הוא מפחד מהרגע שיחזירו אותו וההודאה על נפילת בנו עלולה להיות סופית: "אני אומר לעצמי - כל עוד הוא לא חזר, אולי יקרה נס. אולי מחזיקים אותו חי באיזו פינה, מחביאים אותו. הלוואי. בגלל זה קשה לי להגיד 'נהרג' או 'נרצח'. עד שרני לא מגיע, בשבילי הוא חי".
בנוגע להערכה בישראל כי ישנו קצה חוט למקום קבורתו של רן גואילי, ציין גואילי כי המשפחה נמצאת בקשר רציף עם גל הירש ומערכת הביטחון, אך נכון להיום, אין הרבה חדש".
במהלך הריאיון סיפר האב על דמותו המיוחדת של רן ועל הקשר הקרוב ביניהם. "חוץ מלהיות 'לוחם-על', רני היה אדם שדואג לכולם לפני שהוא דואג לעצמו", תיאר איציק. "הפציעה ב-7 באוקטובר לא הייתה הראשונה בחייו; גם בשירות הסדיר הוא נפצע והיה מגיע הביתה עם פלטינות ברגל".
על הגעגוע: "כל שנייה זה געגוע מטורף", לי ולרני היה קשר מיוחד מאוד. היינו מטיילים יחד – אני עם הג'יפ והוא עם האופנוע. הוא כל כך חסר לכולם, אין אדם שלא היה מתאהב בו בשנייה". גואילי סיפר גם על אהבתו של רן למוזיקה: "הוא היה מנגן בגיטרה ובקלידים, ואהב במיוחד שירים משנות השמונים, כמו של גאנז אנד רוזס וסקורפיונס".
רן גואילי, בן 24 ממיתר, נחטף סמוך לקיבוץ עלומים לאחר שנהרג בקרב עם מחבלים. רן היה לוחם יס"מ נגב בדרגת רס"ל. ב-31 בינואר, אחרי 117 ימים של חוסר ודאות, הודיעה משטרת ישראל שרן נהרג בקרבות בשבעה באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה. הוריו סיפרו שרני, כך כינו אותו, חלם להיות שוטר מילדותו. הוא שירת בצבא בגולני ולאחר שירותו הצטרף ליחידה המיוחדת של משטרת ישראל.
בבוקר שמחת תורה, בעודו בחופשת מחלה עם כתף שבורה, הוא בחר לצאת ולהילחם. בשעה 10:18 עוד הספיק לשלוח תמונה לחברו על כך שהוא פצוע לאחר שחטף כדור ברגלו. חברים שלחמו איתו סיפרו שהוא הספיק להציל את חייהם של עשרות אזרחים שנסו ממסיבת "נובה" שבקיבוץ רעים, עד שהגיע לקרב שהתנהל בכביש 232, בקרבת השער הקדמי של קיבוץ עלומים, שם נרצח ונחטפה גופתו.
