בעקבות דוחות בנק ישראל שהוצגו היום (ראשון), פתחו ברשת התחרות בבדיקה אם הבנקים גלגלו את כל הריבית שהעלו על האשראי גם על הפיקדונות. מהרשות גם נמסר כי בעקבות עליית הריבית, הבנקים העלו את הריבית על ההלוואות בשיעור גבוה הרבה יותר מהריבית על הפיקדונות.
בדוחות של בנק ישראל פורסם כי הפער בין הריבית שהבנקים נותנים על פיקדונות לבין ריבית על האשראי רק עלה, מ-3.2% ל-3.24% בשנת 2022. על רקע זה, רשות התחרות פתחה בבדיקה נרחבת של תחום הפיקדונות, במסגרתה נאספו נתונים מכל הבנקים. בעקבות הממצאים שעלו עד כה, הוחלט על הרחבת הבדיקה והשבוע נשלח סבב נוסף של דרישות לכל הבנקים.
שר הכלכלה ניר ברקת מסר בתגובה: "שמח שרשות התחרות התעוררה מהתרדמת, אחרי שורה ארוכה של העלאות ריבית שהניבו רווחי ענק לבנקים - על חשבון הציבור. מרבית הסוסים כבר ברחו מהאורווה וזה מתבטא ברווחי הענק של הבנקים אל מול הריביות השערורייתיות שמשלם הציבור עבור האשראי שלו, והריביות המגוחכות שהוא מקבל עבור הפיקדונות שלו. על רשות התחרות לבצע את החקירה הזו באופן אינטנסיבי, מהיר ויעיל - כי בקצב הזה עד שהחקירה תושלם, כרגיל, הציבור יפסיד מכל הכיוונים. שוב אנו עדים שהתנהגות מונופוליסטית וקרטליסטית השתרשה כחלק מהתרבות העסקית בתעשיות מסויימות וחובה עלינו להלחם בהם באומץ לב וללא מורא״.
הדברים מגיעים לאחר עימות בין השר לרשות, כשבשבוע שעבר זימן ברקת את הממונה על התחרות מיכל כהן וביקש ממנה לסיים את תפקידה, לאחר חמישה חודשים בהם בחן את התפקיד של הרשות. לדבריו, הרשות סובלת מתת-תפקוד חמור והמהלך מגיע בשל "היעדר שיפור בביצועי הרשות סביב המדיניות הרצויה והיעדר אימוץ של מדיניות השר הממונה".
בתוך כך, השר ברקת מקדם מהלך להרחבת הצינון משנה ל-4-3 שנים על העובדים הבכירים ברשות התחרות ובראשם ראש הרשות. המטרה למנוע את המעבר של בכירים מהרשות לעבודה במונופולים. לפי גורמים במשרד אותם בכירים לא פותחים בבדיקות וחקירות כדי להבטיח את עבודתם העתידית.
