נתניהו ידרוש ממפלגות הימין: התחייבו להמליץ עליי לנשיא המדינה

נתניהו ידרוש מסיעות הימין להתחייב להמליץ עליו
מבחינת הליכוד, מי שלא יתחייב עכשיו להמליץ על נתניהו לראשות הממשלה יסומן כשמאל קיצוני • גנץ צפוי לסיים עם הוויפאסנה וינסה לפזר תקווה בקרב הציבור • במחנה המרכז ממשיכים במאמצים לייצר תמונת ניצחון כלשהי בבחירות • פרשנות
מחבר יואב קרקובסקי מחבר יואב קרקובסקי
Getting your Trinity Audio player ready...
ישיבת ממשלה
צילום: צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מתכוון לקחת שבויים במערכת הבחירות הזו – שהיא היא המערכה האמתית על חייו הציבוריים. על פי הסקרים כעת, הנערכים טרם פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע, נתניהו צפוי לנצח די בקלות. ראשות הממשלה תבטיח לו יחס זהיר יותר מצד מערכת אכיפת החוק, כך הוא סבור. הגעה לשימוע כראש ממשלה לשעבר תהפוך אותו לאהוד אולמרט גרסת 2019.

הירשמו לפוליטי-כאן, ערוץ הטלגרם של כאן חדשות לבחירות - כל העדכונים והפרשנויות

נתניהו ואנשיו טוענים כי הקמפיין שלהם אינו נגד היועץ המשפטי לממשלה, אלא דווקא בעדו. בליכוד אומרים: "הוא נתון ללחצים מצד השמאל - אלדד יניב ומני נפתלי - ומצד התקשורת  - גיא פלג, אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר (כפי שהופיע בשלטי החוצות בשבוע שעבר). אנחנו מנסים לחשוף את הלחץ המופעל על מנדלבליט להעמיד את נתניהו לדין בלי שיקול דעת. זה קמפיין שתכליתו המרכזית היא להבטיח החלטה עצמאית של היועץ, נקייה מלחצים, ובעיקר שתהיה לאחר הבחירות".

סקר כאן חדשות שפרסמנו אתמול (חמישי), שבוצע בידי מכון DIRECT POLLS, מלמד כי המאמץ של נתניהו ואנשיו לדחות את פרסום החלטתו של מנדלבליט בהחלט במקום מבחינת ראש הממשלה. ה"בייס" הפוליטי שלו איתו. זה נכון שבכלל הציבור יותר ממחצית הנשאלים תומכים בפרסום החלטת היועץ לפני הבחירות, אבל אותו "בייס" – 38%, שבתוכם ניתן לראות את רוב בוחרי מפלגות הימין, מאמין שיש לפרסם את החלטתו של מנדלבליט רק לאחר הבחירות.


מבחינתו של נתניהו הוא לא זקוק להרבה יותר מזה. כבר מקמפיין הבחירות הקודם, שהחל בדצמבר 2014, נתניהו מדבר רק ל-40% מהציבור בישראל, וכעת הוא צריך שהמצביעים הללו יישארו איתו. החשש שלו ושל אנשי מטה הבחירות שלו הוא שפרסום החלטת היועץ בעניין החקירות תכרסם במאגר הבוחרים הללו, ולכן דחיית פרסום ההחלטה קריטית מבחינתו.

בעוד שרק מחצית מבוחרי מפלגת כולנו תומכים בדחיית פרסום החלטת היועץ לאחר הבחירות, יו"ר המפלגה משה כחלון מעדיף לעמעם את המסרים שלו. הוא כעת לא פוסל חיבור עתידי עם נתניהו, גם אם מנדלבליט יודיע רשמית שיש להעמיד את ראש הממשלה לדין. החלטה סופית של כחלון תבוא רק לאחר השימוע.

הקו של קמפיין הליכוד כלפי השותפות הקואליציוניות עומד להיות בסימן התחייבות - תתחייבו להכריז על תמיכה בראש הממשלה ולהמליץ בפני נשיא המדינה על נתניהו כמרכיב הממשלה. הראשון לעשות זאת היה יו"ר ש"ס אריה דרעי. כתב אישום כן או לא – לא מעניין, אנחנו עם נתניהו. דרעי, נחקר בעצמו שממתין להחלטה של מערכת אכיפת החוק בעננינו, הולך אוטומטית עם הימין. מדובר במהלך דומה למה שעשה דרעי לפני ארבע שנים. אז הוא חיבק את נתניהו כל כך חזק, עד שהצליח לשכנע את בוחרי מפלגתו להעדיף את נתניהו על פניו.


בליכוד רוצים מחויבות. מי שרוצה להשתייך למחנה הימין חייב להחליט עכשיו. כל מי שלא יתחייב ייחשב לשמאל, וניתן יהיה להוציאו מהמחנה ולסמן אותו כשמאל קיצוני השואף להדיח ראש ממשלה מכיסאו.

גנץ מסיים את הוויפאסנה

בשבוע הבא נעבור שלב במערכת הבחירות. לא נוכל לדבר יותר על השותק שממשיך לנסוק בסקרים. בני גנץ ידבר. ואם למישהו יש ספק, הוא לא אילם. הוא מדבר ממש, בקולו, ומתאמן עם אנשיו על פרקים עיקריים מהנאום שלו שיישא בגני התערוכה לעיניהם של בין 500 ל-1,000 פעילים מכל רחבי הארץ.

אתמול אחר הצהריים, במטה שלו בגני התערוכה, כינס גנץ את ראשי המרחבים של מפלגתו החדשה. התפקיד העיקרי שלהם הוא לארגן את מטה השטח ולהביא בזמן קצר מאות ואלפי פעילים. כי בפוליטיקה, מעבר לשיח באמצעי התקשורת, בלי פעילי שטח לא עושים בחירות. מה לא עושים במפלגת חוסן לישראל כדי למנוע הדלפות מהנאום הצפוי של גנץ. הכניסה למטה אפשרית רק באמצעות כרטיסים חכמים, ואת עובדי המטה מחתימים על טופסי שמירת סודיות. ובכל זאת, אתמול קיבלנו אתמול הצצה ראשונה, בפרסום ראשון בחדשות הערב בכאן 11, למה שיאמר גנץ.

מי שמצפה לנאום תוכחה נוקב לחברה הישראלית צפוי להתאכזב. במטה של גנץ החליטו כי מול נאומי השיסוי של נתניהו, הם יתנו אלטרנטיבה מאחדת. "תקווה" תהיה מילת מפתח בקמפיין, ואנחנו צפויים לשמוע את גנץ מדבר עליה כשיסיים את הוויפאסנה הארוכה שגזר על עצמו. הרמטכ"ל לשעבר רוצה שפה אחרת בקמפיין שלו: "אני בעד קמפיין חיובי, ליצור שפה משותפת ולהקים חברה בריאה – שלא כל אחד ידאג לאינטרסים האישיים שלו".


גנץ ידבר בקודים. ביקורת על דרכו של נתניהו, על החקירות, על היעדר התקווה לא תישמע באופן ישיר. קודים שיובנו בהאזנה שניה, ואולי שלישית, לנאום שלו. את הביקורת שלו יחביא גנץ בסב-טקסט של דבריו. מה"כן" ניתן יהיה להבין מה "לא". ממה שיבטיח נוכל להבין את דברי הביקורת שלו על ראש הממשלה, על הכנסת ה-20, ומדוע הוא בוחר בדרך עצמאית ולא בחבירה למפלגת העבודה למשל.

אמש אמר גנץ במפגש עם ראשי מרחבים של חוסן לישראל: "יכולתי להישאר בבית, אבל אני רוצה לדאוג לדור הבא של מדינת ישראל ושתהיה חברה מתוקנת. אני לא פוסל אף אחד". בכך הוא משיב לקמפיין הפסילה של אבי גבאי. יו"ר מפלגת העבודה מנסה להוציא התחייבות מכל ראשי מחנה השמאל-מרכז לא לשבת בקואליציה של נתניהו, עד כה ללא הצלחה למעט במקרה של משה יעלון.

גנץ גם לא מדבר על המדיניות שלו בנושאי ביטחון ושלום. במטהו מציינים כי הוא מאמין שחוסן פנימי של החברה הישראלית יבנה גם את הדרך לשלום: "זה נכון שצריך תשובה לשלום, אבל הנושא החברתי והאישי חשובים יותר, וזה מייצר בסוף את הביטחון האסטרטגי".

הנאום של גנץ ביום שלישי יהיה נקודה ארכימדית בקמפיין הבחירות. אפשר יהיה לחלק את מערכת הבחירות עד הנאום וממנו. הרבה ציפיות יש מהדברים שיישא הרמטכ"ל לשעבר. הסקרים של סוף השבוע הבא ידגמו כבר את התוצאה שלהם. עד כה גנץ שתק והמריא, האם הוא יעמוד בציפיות של קהל הבוחרים שנוצר לו בסקרים, או שאמירות עמומות שלא תוקפות את היריבים הפוטנציאליים שלו  יביאו לאכזבה? זה עומד להיות שבוע קריטי מבחינתו, ולכן חשוב לגנץ שהאירוע ביום שלישי יהיה מלא, חגיגי ויבטא יציאה לדרך באופן ממשי.

הרב שי פירון כגשר בין לפיד לגנץ

השיח המאחד מדבק את הטוענות לכתר בגוש המרכז. הלילה העלתה מפלגת יש עתיד קמפיין שתכליתו להתבדל מנתניהו: "באת להסית – באנו לשנות". יש שיגידו שטביעות האצבעות של מה שמחבר את בני גנץ ליאיר לפיד ניכרות בקמפיינים של שני ראשי המפלגות - הרב שי פירון. חברו הקרוב מאוד של יאיר לפיד, מי שהיה ממקימי "יש עתיד" ושר חינוך מטעם המפלגה, הקים אחרי פרישתו מהפוליטיקה את התנועה החוץ-פרלמנטרית "פנימה", ששניים מחבריה המרכזיים הם בני גנץ וגבי אשכנזי. פירון מדבר כל השנים על חיבור ואיחוי, וכך הוא מנסה לשנות את השיח. האם זה אומר שהוא יהיה הגשר לשיתוף פעולה? ימים יגידו.

הקרב הזה בין גנץ-לפיד-גבאי על הנהגת המחנה האלטרנטיבי לנתניהו עולה שלב. במפלגת העבודה מצביעים כעת על בני גנץ כגורם העיקרי שאשם בכך שאין חיבורים בין המפלגות. גנץ לא רוצה את מפלגת העבודה. לו רצה הוא היה חובר כבר לפני חודשים. בסביבתו של אבי גבאי יודעים לספר על שורה ארוכה של מפגשים שהתקיימו, בין היתר, בביתו של גבאי ובהם ניסה יו"ר העבודה לשכנע את גנץ לחבור אליו. במפגשים בין גבאי לגנץ שידר הרמטכ"ל לשעבר מסר אחר: "אני בכלל לא בעניין, עוד לא החלטתי להיכנס לפוליטיקה". כשהחליט כבר הקים מפלגה וחסם כמעט את האפשרות לחיבור.

העבודה היא שמאלנית מדי, ולא מתאימה לחיבור - זה המסר שיוצא מחוסן לישראל ומיש עתיד כלפי גבאי. בינתיים, הניתוק מציפי לבני, הקרבות הפנימיים והמצב המדשדש בסקרים הופכים את המפלגה שהקימה את המדינה ללא רלוונטית, וזה שמוציא את גבאי ואנשיו מדעתם, ובצדק.

גורמים שונים במערכת הפוליטית מעריכים בימים האחרונים כי לא יהיו חיבורים במחנה המרכז. ייתכן שזה דווקא הדבר הנכון. אחת ההערכות היא שחיבורים עלולים להקטין את המחנה, אבל על הדרך להקטין גם את תמונת הניצחון. ללא חיבורים יהיה קושי גדול לייצר תמונת ניצחון בליל הבחירות מול נתניהו. ללא תמונת ניצחון או קרבה לתיקו מול הליכוד הציבור לא ישתכנע שהבחירות הוכרעו.

הליכוד, ומולה שלוש מפלגות שנעות בין 10 ל-20 מנדטים, תייצר תחושה שמי שניצח את הבחירות ואמור להרכיב את הממשלה הוא נתניהו. רק בשל כך צריכים מי שמבקשים להחליף את ראש הממשלה "לשלם מחירים אישיים", בכדי לנסות לייצר לפחות רשימה אחת משמעותית מול הליכוד. כזו שתרוץ מולו ראש בראש, ותאיים על ראשות הממשלה. התחושה היא שגם הפעם האגו של ראשי המחנה יעניקו את ראשות הממשלה לבנימין נתניהו.

מעבר לנאום גנץ והחלטת מנדלבליט בתיקי נתניהו, אירוע משמעותי נוסף שיקבע את תצורתה של מערכת הבחירות הקרובה הוא יום הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית ב-22 בפברואר. אז נדע מי רץ ובאיזו מסגרת. עד אז אנחנו במשחק מקדים, הדבר האמתי יחל רק בעוד כחודש מהיום.

הפופולריים