מדענים דיווחו הלילה (חמישי) כי הם הצליחו לקלוט שוב גלים גרביטציוניים, שנעים ביקום ונוצרים לרוב ממערכות של שני כוכבים שסובבים סביב מרכז מסה אחד. הגלים התגלו באמצעות קולטני רדיו והם מכונים "גלים גרביטציוניים בתדר נמוך".
למעשה, מדובר בשינויים במארג היקום אשר מקורם באובייקטים בעלי מסות עצומות, כגון חורים שחורים, שנעים בחלל ומתנגשים זה בזה. "זו הפעם הראשונה שאנו מוצאים ראיות לתנועה בקנה מידה רחב כל כך", אמרה מאורה מקלאולין, אחת מהחוקרות בשיתוף הפעולה הבין-לאומי של חוקרים שהשתתפו במחקר ופרסמו הלילה את תוצאותיו.
אלברט איינשטיין היה זה שטען כי על פי תחזיותיו, כאשר אובייקטים כבדים מאוד נעים בחלל-זמן – כלומר במארג היקום – הם יוצרים אדוות המתפשטות לאורך המארג הזה, כלומר גלים שנעים לאורך היקום. גלי כבידה נקלטו לראשונה בשנת 2016.

לפני כחמש שנים התגלה צביר של חורים שחורים סביב מרכז הגלקסיה שבה נמצא כדור הארץ – שביל החלב. במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק הוסבר כי הגילוי עשוי לסייע בניסיון להבין את גלי הגרביטציה. עוצמתם של הגלים האלו חלשה בדרך כלל, אך כאשר המהירות של תנועת הכוכבים קרובה למהירות האור, בין גופים מאסיביים, דחוסים וקרובים זה לזה כמו שני חורים שחורים, ניתן להרגיש אותם על פני כדור הארץ. הגלים מעוותים את המרחב והזמן והתפשטותם מתוארת באמצעות משוואות שפיתח איינשטיין כחלק מתורת היחסות הכללית.
במשך שנים יודעים המדענים כי במרכז הגלקסיה נמצא חור שחור ענק, שמסתו גדולה יותר מארבע מיליון מסות שמש שלנו, אך השטח שהחור תופס לא עולה על המרחק בין כדור הארץ לשמש. מדענים מתקשים בזיהוי החורים השחורים ולכן כדי למצוא אותם, פיזיקאים מחפשים זוגות של כוכבים. כאשר הכוכבים נמצאים בקרבת חור שחור, חומר נבלע על ידי האובייקט הדחוס ונוצר גז שמסתחרר סביב החור. המערכת הזאת פולטת קרני רנטגן, אותם המדענים יכולים למדוד.
באוקטובר 2017 פורסם כי שלושה גלאים, שניים בארצות הברית ואחד באיטליה, הצליחו למדוד גלי כבידה. העיוות ארך כדקה וחצי נוצר לאחר ששני כוכבי נויטרונים התנגשו. גלי הכבידה נמדדו לראשונה בפברואר 2016 – מאה שנה אחרי שאיינשטיין חזה את קיומם. המדידה הראשונה התרחשה לאחר ששני חורים שחורים התמזגו לחור אחד בעל מסה של כ-60 שמשות.